בקשה לביטול צו ירושה ולקיום בדיקות גנטיות לנפטר כדי לאשש את הבקשה

לפנינו בקשה לביטול צו ירושה שניתן בשנת 1987.

המדובר בצו על עזבונו של י' ש'. הזוכות לפי הצו הן האלמנה [ס'] והבת [ד'].

בפועל הבת [ד'] העבירה את חלקה לטובת [ס'].

הקדמה

בהליך קודם ניתן כבר פסק דין בבקשה זו.

ביום כ' מרחשון תשפ"ב (26/10/21) ניתן פסק דין ע"י ביה"ד ונאמר בו שהבקשה לביטול צו הירושה נדחית. הנימוק המרכזי היה שיש לפנינו יורש ודאי לעומת יורש ספק ולא ניתן להוציא ירושה מהוודאי.

על החלטה זו הוגש ערעור לביה"ד הגדול.

ביום י"ז סיון תשפ"ב (16/6/22) ניתנה החלטה ע"י ביה"ד הגדול ולפיה על ביה"ד האזורי לעיין במסמכים החדשים שהגיש המערער. לטענת המערער, נמצאו מסמכים המעידים על כך שלמוריש [י'] ישנו בן נוסף בשם [צ'] שנולד לו מ[ג'] גרושתו. הוא צירף תצהירים מבני המשפחה שטוענים שאכן מדובר בבנו. כמו כן הציגו בפנינו, שבשאלון ביה"ד הרבני בת"א בהליך סידור הגט בין [י'] ו[ג'] נרשם שיש ל[י'] בן בשם [צ'] בגיל 21.

כאמור, החזיר ביה"ד הגדול את התיק לעיונו של ביה"ד האזורי לשם בחינת המסמכים הנ"ל, ובדיקה האם יש מקום לשינוי פסק הדין לאור המסמכים הללו.

יצויין, שהמשיבה ובא כוחה טוענים ש[צ'] אינו בנו וצירפו תצהירים מבני המשפחה לפיהם [ד'] היא הבת היחידה. לטענת המשיבה, אין לסמוך על השאלון מתיק הגירושין. לא ידוע מי מילא את השאלון ואף ממקומו הוא נסתר: באותו מסמך מופיע שהפירוד בין בני הזוג היה בשנת 1941 -מועד גיוסו של י' לצבא הרוסי, ואילו הבן צ' נולד כשנה וחצי לאחר מכן, כך שלא יתכן ש-ג' התעברה מ-י', ולטענתם יש להטיל ספק בכלל בכשרותו של המבקש. ואולי יש מקום לומר שזו הסיבה שהבן לא הוזכר במסמכים אחרים.

עוד נקדים ונאמר שסוגיה זו צפה ועלתה בתיק מקביל - בבקשה לצו ירושה בבית המשפט משנת 2016 כאשר [מ', ו'] אחותו של [י'] נפטרה והוגשה בקשה לצו ירושה ע"י אחיינה [י',ס']. בבקשה פורטו שמות הזכאים לעיזבון הנ"ל, צויינו שם גם ד' וגם צ' שני ילדיו של י'. גם שם בבית המשפט עלתה השאלה האם צ' באמת הוא בנו של י'.

בהסכמת הצדדים בית המשפט הפנה אותם לערוך בדיקת דנ"א ונמצא שאין ביניהם קירבה של אחים. בחו"ד של ד"ר ישראלי נכתב שלא אותר דימיון גנטי. יחד עם זאת נכתב שם שאין בזה הוכחה שאין קשר לאחאות. נערכה פנייה נוספת למכון פורנזי ושם נכתב ע"י פרופ' מוטרו שהבדיקה מעלה את ההסתברות לכך ששני הנבדקים אינם אחים למחצה מ-50% ל99.92%. ד"ר ישראלי חזר בו והסכים לחו"ד הנ"ל אך כתב :"קבענו רק שלא ניתן להוכיח שלילת קשר משפחתי בין הנבדקים". על סמך זה טוען ב"כ המבקשת שלאור הממצאים של הבדיקה הנ"ל עולה שאינם אחים. ב"כ המבקש, לעומת זאת, נצמד יותר לחו"ד של ד"ר ישראלי שאין להוכיח מבדיקה זו שאכן אין הם אחים. יש לציין שבית המשפט בהחלטתו מיום 20/1/2021, גם לאחר בדיקת הדנ"א, לא החליט כי המבקש אינו היורש.

בדיון בבית הדין העלו הצדדים את בקשתם לערוך בדיקת דנ"א בגופת הנפטר עצמו ע"י פתיחת הקבר כדי להוכיח את טענותיהם והם מבקשים מביה"ד חוות דעת הלכתית בנושא.

בגין חשיבות העניין נביא להלן את ההתייחסות ההלכתית בעניין בדיקות דנ"א וההשלכות לנידון שלנו.

תיאור העובדות

תחילה נסקור את העובדות המתועדות במסמכים רשמיים כדלהלן:

1. תעודת גירושין של [י'] ו[ג'].