השאלה הדרושה הכרעה בהליך היא האם ביום 15.3.22 אירעה לתובעת פגיעה בעבודה על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה- 1995.
-
התובעת, מורה, מועסקת על ידי משרד החינוך בבית ספר בראשון לציון.
-
בנוסף, נכון למועד התביעה, ניהלה התובעת עסק עצמאי לטיפול בתנועה.
-
העסק פעל בביתה הפרטי של התובעת והקליניקה בה בוצע הטיפול נמצאה בחצר הבית.
-
ביום 15.3.22 בסביבות שעה 16:30 התובעת החליקה במדרגות בתוך הבית בין המטבח לסלון ונחבלה בכף רגל שמאל.
-
לטענת התובעת הנפילה אירעה בדרכה לקליניקה במסגרת עבודתה בעסק.
-
באותו הערב התובעת פנתה לטיפול במוקד רפואי, אובחנה כסובלת מנפיחות וטופלה בין היתר בחבישה. ביום 4.4.22 נבדקה התובעת בקופת חולים על ידי אורתופד (מומחה כף רגל וקרסול) ונשלחה לבדיקות נוספות. בסופו של יום, נקבעה אבחנה של שבר ובהמשך עברה התובעת ניתוח.
-
ביום 25.7.22 התובעת הגישה תביעה לדמי פגיעה בגין פגיעה בכף רגל שמאל.
-
ביום 22.8.22 התביעה נדחתה בנימוק, כי הפגיעה אירעה "מחוץ למקום העסק" ועל כן לא התרחשה תוך כדי ועקב עיסוקה של התובעת במשלח ידה.
-
בגין החלטה זו הוגשה התביעה הנדונה.
-
הנתבע בכתב ההגנה כפר בטענות התובעת.
-
ביום 16.4.24 התקיים דיון הוכחות במסגרתו העידה התובעת לבדה. הנתבע ויתר על חקירת בעלה של התובעת שהגיש תצהיר, שכן עצם אירוע הנפילה אינו שנוי במחלוקת.
-
הצדדים הגישו סיכומים בכתב.
טענות הצדדים
-
התובעת טענה, כי נדרשה לעבור במדרגות הבית הפרטי (בין המטבח לסלון) על מנת להגיע לקליניקה והנפילה התרחשה בדרך לקליניקה. בהתייחס לשעת הנפילה התובעת העידה, כי המטופל הראשון היה אמור להגיע בשעה 17:00 וכחצי שעה טרם הגעת המטופל היא נדרשה לארגן את הקליניקה (להביא ציוד ומים קרים מהבית). התובעת טענה, כי גרסתה לא נסתרה והפנתה לפסיקה בבית דין אזורי אחר בה הוכרה פגיעה בנסיבות דומות כתאונת עבודה.
-
הנתבע טען, כי התובעת לא נפלה בתוך הקליניקה הממוקמת מחוץ לבית, אלא בבית. לגבי התובעת לא קיימת "דרך לעבודה", שכן הקליניקה נמצאת בבית. לשיטת הנתבע התובעת לא נפלה תוך כדי ועקב ביצוע עבודה, אלא תוך שהותה בבית, ועל פי הנפסק בעניין יעקב ילינק (עב"ל (ארצי) 713/08 יעקב ילינק נ' המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו](24.8.09)) אין להכיר בפגיעתה כתאונת עבודה.
דיון והכרעה
-
במקרה בו תאונה של עצמאי מתרחשת בביתו מוטל עליו נטל הוכחה מוגבר להוכיח כי מדובר בתאונת עבודה, וכך נפסק:
"שעה שמדובר בתאונה שארעה בין כותלי ביתו של עובד עצמאי - יש להחמיר יותר בדרישת ההוכחה בדבר קשר הדוק בין העיסוקים שבמהלכם ארעה התאונה - לבין משלח היד שהרי בין כתלי הבית הפרטי - לא אחת מתערבבים התחומים זה בזה ולא תמיד יהא זה קל להציב את התחום בין עיסוק פרטי לבין עיסוק הקשור למשלח היד".
[דב"ע (ארצי) נד/0-177 דוד טריכר - המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] (15.12.94)]
-
לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים שוכנענו, כי דין התביעה להתקבל, ונפרט.
-
אין מחלוקת, כי התובעת נפלה ביום 15.3.22 בסביבות השעה 16:30. התובעת טענה, כי הנפילה אירעה במדרגות המובילות לסלון הבית. גם גרסה זו לא נסתרה ואף נמסרה לחוקר הנתבע כמתועד בהודעה שנגבתה מהתובעת ביום 15.8.22 (עמ' 1 ש' 19).
-
מצאנו, כי הוכח שבעת הנפילה התובעת הייתה בדרכה לקליניקה, לצורך הכנתה למטופל ראשון שהיה אמור להגיע בשעה 17:00.
-
אמנם, מדובר בעדות יחידה של בעל דין לגבי נסיבות הנפילה, אך התרשמנו ממהימנות התובעת, כמו גם מראיות תומכות של רישום ביומן לגבי זהות הלקוח ושעת הפגישה כמו גם מסרון מזמן אמת (בו צוין במפורש נפילה בדרך לקליניקה). המסרון נשלח בשעה 16:38 ללקוח שנרשם ביומן בשעה 17:00 (פרו' עמ' 4 ש' 19 – 27).
-
אשר לפער הזמנים בין שעת הנפילה (16:30) לבין שעת התור ללקוח הראשון (17:00), התובעת העידה, כי היא נדרשת לארגן את הקליניקה והדבר אורך כחצי שעה, וכך תיארה (פרו' עמ' 3 ש' 6 – 11):
עו"ד צ'רניקר: כמה זמן לוקח לך לארגן את הקליניקה לפני טיפול?
העדה, גב' פלונית: משהו כמו, בערך חצי שעה, משהו כזה.
עו"ד צ'רניקר: מה את צריכה לארגן שלוקח כל כך הרבה זמן?
העדה, גב' פלונית:צריכה להביא תחפושות, ואני צריכה להביא שתייה קרה לאלה שמחכים בחדר המתנה, התחפושות זה לקטע של הטיפולים, כי זה פסיכודרמה ותנועה, וכל מיני דברי יצירה שאני צריכה לקחת איתי.
ובהמשך לשאלות ביה"ד השיבה כך (פרו' עמ' 6):
כב' הש' חבקין: אז את מאחסנת את חומרי היצירה בבית?
העדה, גב' פלונית: בבית, כן.
כב' הש' חבקין: ורק שיש לך טיפול את מוציאה?
העדה, גב' פלונית: אני מוציאה אותם לשמה. זה חומרים דליקים, זה צבעים, זה עבודה עם טרפנטין, כל הדברים האלה של צביעות, אומנות וכו' אני לא יכולה להשאיר את זה, זה מסוכן. אי אפשר לבטח את,
כב' הש' חבקין: כי הקליניקה היא מעץ?
העדה, גב' פלונית: נכון, זה בית מעץ.
-
עולה מהאמור, כי התובעת נפלה בדרך לקליניקה, כאשר מטרת ההליכה הייתה הכנת החדר לטיפולים באותו היום.
-
על פי הפסיקה הליכה לחדר אחר בבית בו אמורה להתבצע עבודה היא חלק מתהליך העבודה. כך נפסק בפרשת יפה אלגריסי (עב"ל (ארצי) 376/03 יפה אלגריסי נ' המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו](6.4.05)). באותה פרשה נדון מקרה של עובדת שכירה, שהסכימה לבצע עבודה בביתה ותכננה לבצעה מהמחשב בסלון ביתה, אך החליקה על נוזל בדרך למחשב. כב' הש' שמואל צור פסק בדעת רוב כך:
"לא יכול להיות ספק שהליכת העובד – וליתר דיוק, גישתו – אל המקום בו הוא אמור לבצע את העבודה הינה חלק מתהליך העבודה. הליכת המערערת אל עבר המחשב בסלון דירתה לצורך ביצוע עבודתה נעשתה, איפוא, תוך כדי העבודה".
-
אמנם, באותו מקרה דובר בעובדת שכירה שנדרשה להשלים עבודה מהבית, אך בכל הנוגע לעצם השאלה, האם מדובר בביצוע פעולה בכותלי הבית, שהיא תוך כדי עבודה, גם העובד השכיר נדרש לבחינה דומה לזו של העצמאי, שהרי גם לגביו מדובר בפגיעה באזור "דו מהותי" (השווה: עב"ל (ארצי) 2401-04-22 חסיד טחלוב - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו](8.9.22) בסעיף 6).
-
נוכח הנפסק בפרשת יפה אלגריסי ובהינתן שמדובר בנסיבות דומות, אנו קובעים, כי הנפילה במקרה זה אירעה תוך כדי עבודה. אמנם, בניגוד לנפסק בפרשת יפה אלגריסי אין להפעיל במקרה זה את חזקת הסיבתיות הקבועה בסעיף 83 לחוק, אלא יש לבחון, האם מדובר גם בתאונה שאירעה "עקב" עיסוקה של התובעת במשלח ידה.
-
נוכח העובדה, כי קיבלנו את הטענה שהליכת התובעת לקליניקה דרך מדרגות הסלון נועדה להכנת הקליניקה לטיפולים, המסקנה היא שמדובר באירוע שהתרחש עקב העבודה וכפי שנפסק בדעת הרוב בפרשת יפה אלגריסי :
"כאשר עבודה מתבצעת בבית, ייתכנו מכשולים אשר אינם שכיחים בסביבת העבודה ה"משרדית". מכשולים שכאלה יכולים להיות חלק טבעי מסביבת העבודה ה"ביתית" וקיומם אינו צריך לגרוע מן ההגנה הפרושה לעובד בחוק הביטוח הלאומי, ובלבד שהדבר ארע תוך כדי ביצוע העבודה. כך, למשל, תאונה שארעה בנקודת העבודה או בהליכה לקראת נקודת העבודה תחשב כתאונה בעבודה בעוד שתאונה שארעה – באותו מקום – תוך כדי ביצוע פעילות "ביתית" (כגון – הכנת אוכל לילדים או תליית כביסה) לא תחשב כתאונת עבודה. לדעתי, יש לבחון את אירוע התאונה בגישה גמישה ופונקציונלית ולא בגישה מקובעת ופורמליסטית".
-
אשר לפסיקה שאזכר הנתבע בסיכומיו (עניין יעקב ילינק) אנו סבורים שאין הנדון דומה לראייה. באותו מקרה דובר בעצמאי שיצא מביתו לפגישה מחוץ לבית ונפגע במדרגות הבית. בפסק הדין הובאה התייחסות לסתירות שונות בעדות התובע ואילו בענייננו עדות התובעת נמצאה מהימנה. באותו מקרה נקבע שיש להפעיל את המבחן הבא :
"לגבי העובד עצמאי המבחן יהיה- מה עשה האיש לפני שנפל, שכן לא ייתכן שכל עצמאי המנהל משרד בביתו ויוצא למקום עבודה אחר לאחר פעולות ביתיות רגילות, יוכר כנפגע בעבודה".
ובהמשך נאמר:
"כאן לא הוכח שהמערער עבד בבוקר המקרה, אלא שביצע פעולה טכנית רגילה של איסוף המסמכים הדרושים לו לישיבה והכנסתם לתיק, כפי שעושה שכיר שלוקח עבודה לביתו, בטרם יציאתו למקום עבודתו, כפי שפסק גם בית הדין האזורי, ונשיאת המסמכים, כשלעצמה, לא היה לה כל קשר לנפילתו".
-
מדובר בנסיבות שונות, שכן במקרה שלפנינו, שוכנענו כי הנפילה אירעה תוך כדי הכנת הקליניקה לקבלת המטופלים. הליכת התובעת לקליניקה נועדה למטרה זו. אמנם הגרסה בדבר הכנת החדר לא עלתה במפורש בתצהיר התובעת, אך נזכרה בהודעת התובעת לחוקר ( עמ' 1 ש' 18) וכאמור כך העידה התובעת לפנינו. לכן אין מדובר בגרסה מאוחרת שיש לדחותה אלא דווקא גרסה מוקדמת. גם התרשמנו שעדות התובעת לפנינו בסוגיה זו, כמו גם ביתר הנושאים, מהימנה ואותנטית. אף הנתבע בסיכומיו לא הפנה לטעמים שמצדיקים לדחות גרסה עובדתית זו.
סוף דבר
-
לסיכום, נפילת התובעת ביום 15.3.22 אירעה תוך כדי ועקב עיסוקה במשלח ידה.
-
הואיל ומדובר בטענה לפגיעה בכף רגל שמאל עקב נפילה (וגם אושר תשלום דמי תאונה) אין צורך בנסיבות העניין במינוי מומחה רפואי.
-
אנו קובעים, כי פגיעת התובעת בכף רגל שמאל בגין אירוע מיום 15.3.22 מוכרת כתאונת עבודה. תקופת דמי הפגיעה (והתחשבנות בגין תשלום דמי תאונה) תיקבע על ידי פקיד התביעות.
-
הנתבע יישא בהוצאות התובעת בסך 5,000 ₪ לתשלום תוך 30 ימים.
זכות ערעור כחוק.
ניתן היום, כ"ז אייר תשפ"ה, (25 מאי 2025), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
|
|
|
|
|
|
|
מר יעקב חמצני,
נציג ציבור מעסיקים
|
|
מרב חבקין, שופטת
|
|
מר עזרא בן דוד,
נציג ציבור עובדים
|
