פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי

התובעת אשר עבדה כמנהלת קבוצות בארץ ובחו"ל בחברת התיירות איסתא הגישה ערעור

על החלטת הנתבע שלא להכיר באירוע התאונתי מיום 26.6.19 כפגיעה בעבודה.

2.במסגרת החלטת הנתבע נשוא התובענה דנן (מיום 19.9.19) ציין הנתבע כי לא הוכח לדידו שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתה של התובעת.

3.לטענת התובעת, ביום 26.6.19 בשעה 6:00 יצאה היא מביתה לרכבה במטרה להוציא קלסרים ומסמכים של קבוצות שהיו אמורות לנסוע לחו"ל והיו תחת אחריותה. התובעת ניגשה לחלק האחורי של מכוניתה והוציאה את הקלסרים והמסמכים, וכשהסתובבה לחזור לביתה מעדה וקיבלה מכה חזקה. שכנים שמעו אותה צועקת, והזעיקו אמבולנס שפינה אותה לבית החולים סורוקה. היא אושפזה ונותחה ברגלה הימנית לאחר ששברה את עצמות השוק. התובעת עבדה אצל מעסיקתה מאז שנת 2003, ולאור תפקידה נהגה לעבוד גם מהבית במשרד הביתי. לאחר התאונה היא פנתה למעסיקתה וביקשה לקבל טופס למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה (ב.ל 250) אך מעסיקתה סירבה בנימוק שבמועד התאונה המערערת לא עבדה עוד אצלה. אין שום תיעוד על תשלום זכויות בסיום העסקה וגם לא נמצא מכתב סיום העסקה. לכן, התובעת סברה בתום לב כי שאלת קיומם של יחסי עובד מעסיק אינה נתונה במחלוקת. הנתבע לא ביקש לצרף את המעסיק כנתבע. עוד ציינה התובעת, כי לא הוצגו מסמך הזמנה לשימוע, פרוטוקול שימוע או הודעת פיטורים או התפטרות המחויבות על פי דין.

התובעת הציגה ראיות שמלמדות על המשך עבודתה אצל מעסיקתה לאחר מועד התאונה, ואף לאחר חודש 7/19, עת טיפלה ב-4 קבוצות נוסעים שהיו אמורות לטוס במהלך חודש 7/19. התובעת לא פתחה תיק עצמאי ברשויות המס בזמנים הרלוונטיים. גם לאחר הניתוח המשיכה התובעת להתקשר ללקוחות ולעובדי המעסיקה, כמו גם באמצעות תכתובות מייל והודעות "וואטסאפ".

מתכונת העסקת התובעת לאורך 15 שנים היתה זהה לזו שגם היתה במועד הרלוונטי של התאונה. המעסיקה באמצעות עדיה הציגה שלושה מועדים שונים לסיום יחסי העבודה. התובעת הוכיחה את חלות יחסי העבודה במועד הנטען.

לאור כל האמור לעיל, יש לקבל את התובענה במלואה.

4.לטענת הנתבע, בעת קרות התאונה הנטענת לא היתה התובעת בגדר "מבוטחת" בביטוח נפגעי עבודה, וזאת משום שסיימה את עבודתה אצל מעסיקתה בחברת "איסתא" עובר למועד התאונה. התובעת לא נרשמה בתקופה זו כעצמאית. התובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי הועסקה על ידי "איסתא" במועד הנטען. התובעת ביקשה לסיים את העסקתה בחברה עובר למועד התאונה ומעסיקתה אישרה את. התובעת מעולם לא היתה עובדת שכירה ב"איסתא" אלא עבדה כפרילנסרית ולא כפי שעבדו עובדים אחרים. מהמסמכים אשר הוגשו לתיק לא ניתן ללמוד כי אכן הועסקה בחברת "איסתא" במועד הנטען.

לתובעת בוצע גמר חשבון וסיום העסקה סופי בחודש 5/19. התובעת לא מסרה למי מגורמי המעסיקה הודעה על חבלתה בזמן אמת.

דיון והכרעה

5.במסגרת מסכת הראיות העידו התובעת, מר משאל משה- אשר ניהל שני סניפים של חברת "איסתא" בעיר תל-אביב, גב' איילת פוליס- מנהלת סניף "איסתא" באר-שבע, וכן גב' רותם גונשורוביץ- מנהלת מחלקת שכר בחברה בשנים 2014-20193.

מהעדויות ומהראיות עולה כי בין התובעת למעסיקתה התקיימו יחסי עובד מעסיק לאורך השנים עד למועד התאונה ואף לאחריה. התובעת הוכיחה את התקיימות האירוע, וכן הרימה את הנטל שרבץ לפתחה להוכיח כי יחסי עובד מעסיק לא נותקו עובר לאירוע התאונתי.