אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ׳ המוסד לביטוח לאומי

פלוני נ׳ המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 24/10/2022 | גרסת הדפסה

ב"ל
בית דין אזורי לעבודה
43974-11-21
16/10/2022
בפני השופטת:
אירית הרמל

- נגד -
תובע:
פלוני
עו"ד עוזר קליין
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד ענת דיירי
החלטה

 

 

  1. בפנינו תביעה להכיר בפציעה של התובע ביום 10.5.2021 כבתאונת עבודה. השאלה העומדת להכרעתנו היא: האם ביום זה אירע לתובע אירוע תאונתי תוך כדי ועקב העבודה.

     

  2. כללי:

     

    • התובע יליד 1987, עבד בעת הרלוונטית בעיריית תל-אביב-יפו בתפקיד מציל ים.

       

    • ביום 24.6.2021 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין אירוע, אשר לטענתו אירע ביום 10.5.2021 ובו נפגע בברכו השמאלית.

       

    • ביום 22.8.2021 דחה הנתבע את התביעה בנימוק כדלקמן: "על פי האמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, "תאונת עבודה" היא תאונה שאירעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו. מעיון בפרטי תביעתך ובמסמכים שצורפו אליה, מתברר, שהתאונה הנ"ל אירעה במהלך קטטה, קטטה שמקורה בסכסוך אישי, ועל כן אין לראותך כמי שנפגע עקב העבודה, כנדרש על פי החוק" (נספח א' לכתב התביעה). מכאן התביעה שלפנינו.

       

       

       

       

       

       

  3. טענות התובע:

     

    • התובע טען כי ביום אירוע התאונה הוא עבד כמציל ים בחוף גבעת עלייה שבשכונת עג'מי ביפו. סוכת המציל הינה מבנה אשר מוקף בגדר ב-4 רוחותיו וקיים שטח חולי בין המבנה לגדר.

       

    • התובע טען כי בהתאם לנוהלי העבודה הוא סיים עבודתו זו בשעה 17.00. בשעה 16.45 הגיעה חברתו של התובע, ישבה בשטח החולי שבין המבנה לגדר והמתינה לתובע שיסיים את עבודתו. מספר דקות לאחר מכן הגיעו 4 צעירים ערבים עם אופניים חשמליים, נכנסו לשטח החולי שבין המבנה לגדר, הקיפו את חברתו של התובע, ניבלו את פיהם והציעו לה לקיים עמם יחסי מין. התובע ניגש אליהם מיד ודרש מהם לצאת משהשטח שבין המבנה לגדר ולהתרחק מהמקום. הצעירים יצאו מהשטח שבין המבנה לגדר והתיישבו תחת סככה סמוכה למבנה.

       

    • התובע טען כי בשעה 16:58 עזב את המבנה, הלך לחדר עזרה ראשונה לצורך החתמת כרטיס נוכחות. לאחר מכן חזר למבנה, נעל אותו ובשעה 17:05 התכוון לעזוב את המקום עם חברתו.

       

    • ברגע זה הגיע אחד מאותם 4 צעירים ערבים אל התובע, דרש ממנו לקיים יחסי מין עם חברתו, או במילים אחרות: "לאנוס" אותה. התובע הודיע לו שהוא מתקשר מיד למשטרה. מיד לאחר מכן הצעיר הערבי קילל את התובע, התכופף במהירות אל הקרקע הרים סלע בגודל של אגרוף וזרק אותו בעוצמה על ברכו השמאלית של התובע. כתוצאה מכך נפצע התובע בברך זו.

       

    • התובע טען כי לאחר מכן הצעיר הערבי נמלט. התובע רדף אחריו למרות שחש כאבים עזים בברך שמאל כתוצאה מהפציעה, תפס את הצעיר הערבי והחזיק בו. התובע התקשר למשטרה ולמגן דוד אדום.

       

  4. טענות הנתבע:

     

    הנתבע הגיש כתב הגנה ובמסגרתו טען כי התביעה נדחתה עובדתית. התביעה לא נבחנה בפן הרפואי נוכח קביעת פקיד התביעות, לפיה לא אירע לתובע אירוע תאונתי ביום 10.5.2021 תוך כדי ועקב העבודה.

     

     

     

     

  5. ההליך:

     

    התובע הגיש תצהיר עדות ראשית, עליו נחקר ביום 14.7.2022. לאחר מכן סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב.

     

  6. המתווה המשפטי:

     

    • סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. תאונת עבודה מוגדרת כתאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו.

       

    • נטל הראיה על התובע להוכיח שני יסודות: יסוד הזמן, תוך כדי עיסוקו ויסוד הקשר הסיבתי, עקב עיסוקו, כאשר יסוד הקשר הסיבתי הוא העיקרי מבין השניים (בג"צ 1262/94 זילברשטיין נ' בית הדין הארצי לעבודה (25.10.1994); עב"ל(ארצי) 17274—05-16 יוסף דאוד כסאברה – המוסד לביטוח לאומי (20.6.2018)).

       

    • באשר לשאלה אם האירוע נגרם עקב עבודת התובע – הרי שההלכה היא כך:

       

      "באשר להכרה בתקיפה שהנפגע מבקש להכיר בה כתאונת עבודה כבר נפסק, כי המבחן העיקרי הוא מידת הזיקה שבין האירוע לעבודה (ראה לעניין זה פסק דינו של בית הדין הארצי בפרשת שרה זילברשטיין: דב"ע נ"ג/ 222-0, פד"ע כ"ז, 59). במקרה כזה, יושם דגש רב יותר על התקיימותם של שני התנאים, שכן אף אם התקיפה אירעה לעובד תוך כדי עבודתו, אולם נעשתה על רקע אישי, מבלי שהיה לה קשר לעבודתו של הנפגע או בלא תרומה של העבודה לתקיפה, לא תוכר התקיפה כתאונת עבודה" (עב"ל(ארצי) 35207-06-10 המוסד לביטוח לאומי – אניס עבד אלחלים (13.3.2011)(להלן – פסק דין אלחלים).

       

       

    • סעיף 80(2) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם "אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש".

       

    • סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי קובע חזקת סיבתיות כדלקמן:

       

      "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים".

       

  7. דיון והכרעה:

     

    • השאלה הראשונה העומדת להכרעתנו היא: האם האירוע מיום 10.5.2021 אירע תוך כדי עבודת התובע?

       

    • התובע הגיש לתיק תצהיר עדות ראשית של חברתו, גב' פלונית. ביום 13.7.2022 הודיע התובע כי חברתו, שהינה דיילת בחברת התעופה הרוסית אירופלוט, לא תגיע להיחקר על תצהירה כיוון שחברת התעופה הרוסית הפסיקה את טיסותיה לישראל עקב המלחמה באוקראינה. בנסיבות אלה הוצא תצהירה של גב' לימנוב מהתיק ולא יוכל לתמוך בגרסת התובע.

       

    • מאידך, התובע צירף לתצהירו סיכום רפואי מיום 10.5.2021 של בית החולים בלינסון (נספח ת/1 לתצהירו), ממנו עולה כי ביום זה, בשעה 19.25 שוחרר התובע לאחר שפנה לקבל וקיבל טיפול רפואי. בסיבת הפניה צוין: "קיבל אבן בברך שמאל היום בהפגנה בתא". בתלונה העיקרית צוין: "לדבריו ביום קבלתו הותקף ע"י אלמונים בחוף הים עם סלע שפגה בברך שמאל מאז כאוב" (כך במקור. א.ה).

       

    • התובע נשאל בחקירתו והעיד כי בדרכו מחוף הים לבית חולים בלינסון הוא עבר הפגנה ברחוב יפת, שם הוצב מחסום משטרתי (עמ' 4 ש' 5 – 11 לתמליל). עוד נשאל והעיד כי לא אמר בבית החולים כי נפגע בהפגנה והסביר: "בחוף הים, הרופא כנראה, ראה, זה היה ערב כבר, שהתחילו ההפגנות, אז הוא כנראה קשר את זה להפגנות. אני לא אמרתי לו שבהפגנה. אמרתי שקיבלתי אבן בחוף הים" (עמ' 4 ש' 37 – 39 לתמליל).

       

    • חיזוק לגרסת התובע אודות קיום האירוע ביום 10.5.2021 נמצא גם בהפניית התובע לפיזיותרפיה במים מיום 8.7.2021 (נספח ג' בת/1 לתצהירו), שם צוין: "מציל בים, פעיל גופנית לפני כחודשיים נחבל בברך שמאל כאשר הותקף בסלע כבד לתוך הברך". ראו גם המפורט בתעודה רפואית ראשונה (נספח ד' בת/1 לתצהיר התובע) ובתעודות רפואיות נוספות (נספחים 7 ו-8 בת/1 לתצהיר התובע).

       

    • חיזוק נוסף לגרסת התובע אודות קיום האירוע ביום 10.5.2021 נמצא בחלק שמולא על ידי המעסיק בעמוד 8 לתביעה לדמי פגיעה (נספח 3 לכתב התביעה, בעמ' 17 לנספחים).

       

    • נציין כי בטופס התביעה לדמי פגיעה אשר הוגשה לנתבע ביום 24.6.2021 (נספח ת/2 לתצהיר התובע) ציין התובע כי "יש לציין כי האירוע התרחש ביום הראשון של המהומות במבצע "שומר חומות"". מכאן שהסבר התובע בעדותו, לפיה הרופא בבית חולים בלינסון קישר בטעות את התאונה להפגנות שאירעו באותו יום התאונה – סביר ולכן מקובל עלינו.

       

    • בסיכומיו טען התובע כי למחרת התאונה בבוקר הוא מסר הודעה במשטרה על אירוע התאונה וזו צורפה לכתב ההגנה (ראו פסקה בסיפא של ס' 3 לסיכומים). לא מצאנו נספח כלשהו לכתב ההגנה ולא מצאנו נספח כזה לכתב התביעה ו/או לתצהיר ואף לא לתביעה לדמי פגיעה אשר הוגשה לנתבע. הנתבע בסיכומיו התייחס לטענתו זו של התובע ומצא בה סתירות לגרסתו בכתב התביעה ובתצהיר (ס' 21 – 22 לסיכומיו). בהעדר הודעה כזו – לא מצאנו להתייחס לטענות הצדדים.

       

    • משכך, נחה דעתנו כי לתובע אירע אירוע תאונתי ביום 10.5.2021.

       

    • אין חולק כי התובע החתים כרטיס נוכחות ביום 10.5.2021 בשעה 17:00. בטופס תביעתו לדמי פגיעה (נספח ת/2 לתצהירו) ציין התובע כי עבודתו הופסקה ביום זה בשעה 17:00 "לאחר סיום יום העבודה בחוף, מתחת לתחנת ההצלה בגבעת עלייה" ועוד הוסיף כי הפגיעה אירעה בשעה 17:05.

       

    • התובע הצהיר כי החתמת כרטיס נוכחות בשעה 17:00 לא מסיימת את יום עבודתו כמציל. עבודתו זו מסתיימת רק עם עזיבתו את חוף הים (ס' 9 לתצהירו). הסיבות לכך הן שתיים: האחת, שעון הנוכחות מצוי בחדר עזרה ראשונה המצוי במרחק של כ-70 מטר מהמבנה (סוכת המציל) בו עובד התובע והוא נסגר בדיוק בשעה 17:00. התובע הצהיר כי הוא השתדל להגיע להחתים כרטיס 2 דקות לפני השעה 17:00 ולאחר מכן חזר למבנה כדי לארגן אותו לקראת סגירה ונעילה למשך הלילה ורק אז לעזוב את החוף (ס' 3 לתצהירו). הסיבה השניה היא שעבודתו כמציל מחייבת אותו להעניק סיוע והצלה לציבור בחוף כל עוד הוא שוהה בחוף (ס' 9 לתצהירו).

       

    • התובע חזר על גרסתו זו גם בעדותו כך: "מציל בים מסיים לעבוד כשהוא עוזב את החוף, כי, אם קרה מקרה במים, בזמן, אפילו שאתה הולך היתה, ואתה רואה בן-אדם שטובע, אתה חוזר ועושה את העבודה שלך. עד שלא עזבת את החוף, אתה מציל" (עמ' 1 ש' 36 – 38 לתמליל עדות התובע).

       

    • במכתב הדחיה של הנתבע מיום 22.8.2021 (נספח ת/5 לתצהיר התובע) נימק התובע את החלטתו כך: "מעיון בפרטי תביעתך ובמסמכים שצורפו אליה, מתברר, שהתאונה הנ"ל אירעה במהלך קטטה, קטטה שמקורה בסכסוך אישי, ועל כן אין לראותך כמי שנפגע עקב העבודה, כנדרש על פי החוק" (הדגשה לא במקור. א.ה). דהיינו, הדחיה מתייחסת לאי עמידה בתנאי של עקב העבודה. הדחיה לא מתייחסת לאי עמידה בתנאי של תוך כדי עבודה. רק בכתב ההגנה הוסיף הנתבע וטען כי האירוע לא נגרם תוך כדי ועקב העבודה.

       

    • בנסיבות אלה אנו מתרשמים כי גרסתו זו של התובע סבירה ועל כן מקבלים אותה.

       

    • נוסיף כי התובע הצהיר כי חברתו הגיעה לחוף ביום האירוע בשעה 16:45 והמתינה לו בשטח החולי שבין המבנה לגדר עד שיסיים את עבודתו. מספר דקות לאחר מכן הגיעו 4 צעירים ערבים עם אופניים חשמליים, נכנסו לשטח החולי, הקיפו את החברה שלו, ניבלו את פיהם והציעו לה לקיים איתם יחסי מין. התובע ניגש אליהם ודרש מהם לעזוב את המקום ולהתרחק משם (ס' 4 לתצהירו). לאחר מכן, לאחר שהתובע החתים כרטיס, נעל את המבנה ועמד לצאת עם חברתו מהשטח החולי, אז חזר אחד הצעירים, דרש מהתובע לקיים יחסי מין עם חברתו, התובע הודיע לו כי הוא מיד מתקשר למשטרה ואז אותו צעיר הרים סלע בגודל אגרוף וזרק אותו בעוצמה על ברכו השמאלית של התובע (ס' 5 לתצהירו). ניתן אפוא לראות באירוע ככזה שהחל בשעה 16:45 והסתיים בשעה 17:05.

       

    • בחקירתו, נשאל התובע מדוע עזב את חברתו כדי ללכת להחתים כרטיס נוכחות ולא לקח אותה איתו. השאלה התבססה על ההנחה כי התובע חש כי חברתו בסכנה כל עוד 4 הנערים בסביבה. התובע השיב שהוא לא הרגיש שהיא היתה בסכנה (עמ' 2 ש' 24 – 30 לתמליל). התובע נשאל שוב אם העובדה שהנערים הציקו לחברה לא העמידה אותה בסכנה והוא השיב כך: "בסדר, הציקו. אז אמרתי להם להסתלק, הם הסתלקו. אז חשבתי, בזה זה ייגמר" (עמ' 3 ש' 16 -23 לתמליל).

       

    • גם גרסתו זו של התובע סבירה בעינינו. לא מצאנו בעובדה שהתובע הלך להחתים כרטיס נוכחות לבדו, ללא חברתו – סתירה לגרסתו באשר לנסיבות האירוע.

       

    • משכך, אנו קובעים כי ביום 10.5.2021 אירע לתובע אירוע תאונתי בשעה 17:05 והוא אירע תוך כדי עבודתו כמציל ים.

       

    • השאלה השניה העומדת להכרעתנו היא: האם האירוע התאונתי ביום 10.5.2021 אירע עקב העבודה?

       

    • סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי קובע חזקת סיבתיות, הקובעת כי תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך.

       

    • בפסיקה נקבע כי סעיף 83 זה מקים חזקת סיבתיות "אך ורק לגבי תאונות שקיים סיכוי סביר שיקרו לעובד, לאור אופיו וסיכוניו של מקום העבודה" (עב"ל(ארצי) 34147-04-17 משה אסרף – המוסד לביטוח לאומי (26.11.2017). דהיינו, רק ביחס לתאונות אלה – עובר הנטל לכתפי הנתבע להראות כי התאונה לא אירעה עקב העבודה.

       

    • עוד נקבע כי המבחן העיקרי "הוא מידת הזיקה שבין האירוע לעבודה...אף אם התקיפה ארעה לעובד תוך כדי עבודתו, אולם נעשתה על רקע אישי, מבלי שהיה לה קשר לעבודתו של הנפגע או בלא תאונה של העבודה לתקיפה, לא תוכר התקיפה כ"תאונת עבודה" (עב"ל(ארצי) 35207-06-10 המוסד לביטוח לאומי – אניס עבד אל חלים (13.3.2011)).

       

    • התובע הצהיר כי הגדרת תפקידו כמציל אינה מצומצמת להצלה מפני טביעה בים בלבד אלא כוללת גם הושטת עזרה לכל אדם שנמצא בחוף שבו הוא משמש מציל אותה שעה, כאשר קיימת סכנה לשלמות גופו או בריאותו של גבר או אישה או ילד, לרבות כאשר אותו אדם מותקף פיזית או מוטרד מינית (ס' 9 סיפא לתצהירו). התובע תמך גרסתו זו בתקנון הנחיות מקצועיות למצילים 2020 של עירית תל-אביב (נספח ז' בת/4 לתצהירו) אשר כולל במסגרת עבודת המציל קיום הוראות של חוק לא תעמוד על דם רעך, תשנ"ח-1988 וכן קובע כי הצלת חיים היא גם "להעניק שירות איכותי ומקצועי תוך יצירת חווית שירות חיובי" וכן "למצב את העיר תל-אביב-יפו כעיר שחופיה מהווים מוקד משיכה מקומי, לאומי ובין-לאומי".

       

    • הנתבע בסיכומיו טען כי התובע נטל סיכון אישי כי רצה לעזור ולסייע לבת זוגו ולכן אין פגיעתו נחשבת פגיעה בעבודה (ס' 25 לסיכומיו). דעתנו שונה, אנו מקבלים את גרסת התובע, לפיה הגדרת תפקידו כמציל בחוף הים רחבה יותר מאשר הצלה מטביעה וחלה גם על מתן סיוע למי שמותקף פיזית או מוטרד. אנו סבורים כי הגדרת תפקידו כך מעמידה אותו בסיכון בכל עת בו יגיש סיוע לאדם שמותקף פיזית או מוטרד. העובדה כי במקרה זה מדובר בבת זוגו לא מעלה ולא מורידה שכן הסיכון החל על התובע נובע מעצם תפקידו כמציל והוא רלוונטי ביחס לכל אדם שמצוי בחוף הים וזקוק לסיוע של התובע. הסיכון לא נובע מעצם הקשר האישי של התובע לבת זוגו.

       

    • בנוסף, בהתאם לפסיקה שהובאה לעיל, הסיכון האישי צריך להיות בין התובע לבין התוקף (ולא בין התובע לבין הקורבן) כדי להראות זיקה פחותה בין התקיפה לבין העבודה.

       

    • בנסיבות אלה, מתקיימת זיקה בין האירוע התאונתי שאירע לתובע לבין עבודתו ולכן הנטל להוכיח כי אירוע התאונה לא אירע עקב העבודה עובר לכתפי הנתבע. על הנתבע היה להראות כי התקיפה של התובע אירע על רקע אישי, בשל סכסוך אישי (כמפורט במכתב הדחיה). זאת כדי להפחית מהזיקה של התקיפה לעבודת התובע. אך התובע לא טען כי הכיר אישית את הצעירים שהטרידו את חברתו וגם לא את הצעיר שזרק סלע על ברכו השמאלית. התובע גם לא נשאל על כך בחקירתו בפנינו.

       

    • בנסיבות אלה, הנתבע לא עמד בנטל המוטל עליו ומשכך, אנו קובעים כי האירוע התאונתי שחל מיום 10.5.2021 לתובע – אירע עקב עבודתו.

       

    • נוסיף כי התובע טען כי נסיבות האירוע התאונתי נכנסות להגדרה של סעיף 80(2) לחוק הביטוח הלאומי, הקובע חזקת תאונת עבודה.

       

    • סעיף 80(2) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם "אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש".

       

    • חזקת תאונת עבודה הקבועה בסעיף 80(2) לעיל דורשת כתנאי מקדמי כי התאונה אירעה תוך כדי עבודה (עב"ל(ארצי) 12579-06-12 אלפונס מכלוף – המוסד לביטוח לאומי (27.2.2013)). משקבענו כי האירוע התאונתי אירע לתובע תוך כדי עבודה – חלה בענייננו גם חזקת תאונת עבודה מכוח סעיף זה.

       

    • מכל המפורט לעיל, אנו קובעים כי עלה בידי התובע להראות כי התאונה שאירעה לו ביום 10.5.2021 בשעה 17:05 אירעה תוך כדי ועקב עבודתו. לכן, יש הצדקה למינוי מומחה רפואי אשר יחווה דעתו באשר לקשר הסיבתי שבין אירוע התאונה לבין הליקוי בברכו השמאלית.

       

  8. למומחה הרפואי תועבר תשתית עובדתית כדלקמן:

     

    • התובע יליד 1987. עבד בעת הרלוונטית בעיריית תל-אביב-יפו בתפקיד מציל ים.

    • ביום 10.5.2021 התובע עבד כמציל בחוף גבעת עלייה, בשכונת עג'מי ביפו.

    • בשעה 17:05, בסמוך לסיום עבודתו של התובע, בחור צעיר התכופף במהירות אל הקרקע, הרים סלע בגודל של אגרוף וזרק את הסלע בעוצמה על ברכו השמאלית של התובע.

    • מצבו הרפואי של התובע כמפורט בתיעוד הרפואי.

       

  9. החלטה למומחה תינתן בנפרד. בטרם יעשה כן, יגיש הנתבע בהקדם בקשה להזמנת תיעוד רפואי.

    כמו כן יודיע הנתבע עד ליום 15.11.22 האם נוכח התשתית העובדתית שנקבעה הוא מסכים להעביר את עניינו של התובע לוועדה רפואית.

     

     

     

     

     

     

     

  10. עיון 16.11.22

     

     

    ניתן היום, כ"א תשרי תשפ"ג, (16 אוקטובר 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

     

    תמונה 3

     

     

    תמונה 2

    נ.צ.

     

    אירית הרמל, שופטת

     

     

    Picture 1

     

     

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ