ב"ל 15576-07-13 אלנונה נ' המוסד לביטוח לאומי

1.תביעת התובע מיום 17.1.13 נדחתה ביום 3.4.13 בין היתר מהטעם שכושר השמיעה של התובע לא פחת ב- 20 דציבלים לפחות בתדירויות הדיבור בכל אחת מן האזניים.

2.פקיד התביעות התבסס בהחלטתו על שתי בדיקות שמיעה, מיום 13.11.12 ומיום 28.2.13.

3.במועד הדיון הציג התובע פרוטוקול של ועדה רפואית בנכות כללית מיום 5.12.13, לפיו לתובע נכות בגין ירידה בשמיעה בשיעור 20% מעל 15 חודשים.

4.הנתבע טען כי הועדה הרפואית בנכות כללית קבעה את נכותו של התובע בתחום א.א.ג על סמך בדיקת שמיעה מאוחרת למכתב הדחיה וכן כי הסתמכה על בדיקות לא מהימנות אשר הוצגו לה על ידי התובע.

5.התובע מבקש כי ימונה מומחה רפואי, אשר יקבע את המועד הנכון לקביעת הגובה ורמת הירידה בשמיעה ממנה סובל התובע.

הנתבע מסכים למינוי מומחה רפואי רק לשאלה האם על פי ממצאי הבדיקות אשר קדמו לדחיית התביעה חלה ירידה בשמיעה בגובה של 20 דציבל.

6.התנאי הקבוע בסעיף 84 א'(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 הוא אחד מתנאי הסף להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה. לפיכך, כשקיים ספק יש למנות מומחה רפואי.

7.בפני פקיד התביעות עמדו שתי בדיקות אשר לגביהן קיימת הסכמה למינוי מומחה.

התובע מבקש כי בפני המומחה יעמדו גם הפרוטוקולים של ועדת הנכות בהם נקבעה נכות בשיעור 20% מעל 15 חודשים.

על פי פרוטוקול הועדה הרפואית מיום 14.10.13, בהסתמך על בדיקות שמיעה מ- 15.4.13 ו- 30.6.13 לתובע ליקוי שמיעה בתדירויות הדיבור בשיעור של 37 דציבל דו"צ.

הכלל הוא כי ההכרעה בשאלה אם קיימת ירידה של 20 דציבל בכל אחת מהאוזניים בתדירויות הדיבור תתבסס רק על בדיקות שמיעה אשר היו בפני פקיד התביעות טרם מתן ההחלטה.

אולם בענייננו, משהוצג פרוטוקול ועדה רפואית בנכות כללית, הגם שנערך לאחר החלטת פקיד התביעות, ממנו עולה כי הועדה קבעה כי לתובע ירידה של 37 דציבל בתדירויות הדיבור מעל 15 חודשים יש מקום להציג פרוטוקול זה, לרבות בדיקות השמיעה עליהם הוא מסתמך למומחה שימונה.