(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

החלטה

העותר מרצה מאסר של 35 שנה בגין עבירת רצח ואחזקת רכוש גנוב. מרצה מאסרו מאז 13.9.1980 ומסווג לקטגוריה ב-1. תום תקופת המאסר 12.9.2015.

העותר יוצא לחופשות של 24 שעות בליווי ערבים ובתנאי מעצר בית והעתירה מכוונת כנגד תנאי הוצאתו של העותר לחופשות דהיינו היותו נתון במעצר בית במהלך החופשה, הערבויות הנדרשות, הצורך בערבים מלווים ומשך החופשה.

נטען כי העותר חוזר בזמן מהחופשות, ממלא אחר התנאים שנקבעו והוכיח כי ניתן במהלך השנים ליתן בו אמון. עוד נטען כי נסיבותיו האישיות של העותר, חלוף הזמן ויתרת המאסר הקצרה יחסית שנותרה לו יש בהם להוות בסיס להקלה בתנאי חופשותיו.

העותר מציין כי התנהגותו בכלא חיובית הוא נקי מסמים, נמצא באגף אסירי עבודה. לפיכך, ההחלטה שלא להקל בתנאי חופשותיו הינה בלתי סבירה ולא הוצג נימוק ענייני מדוע יש להגביל חופשותיו.

מאז אושרה יציאתו לחופשות יצא העותר עשרות פעמים לחופשה. חופשותיו של העותר נשללו ממנו בשנת 1999 בגין מעורבתו בעבירה של קבלת רכוש שהושג בפשע בעת יציאתו לחופשה מבית הסוהר. בעקבות הרשעתו נידון לשתי שנות מאסר (סה"כ 35 שנים). הוא הגיש בקשה להחזרתו לסבב חופשות אולם ועדת אסירי עולם המליצה שלא לאשר זאת. בעקבות כך עתר לבית המשפט המחוזי בתל אביב וזה דחה את בקשתו לחופשה ועניינו הגיע לבית המשפט העליון שהורה לבית המשפט המחוזי לשוב ולהעריך את מכלול החומר ולבחון עניינו מחדש (רע"ב 2640/09 מיום 7.5.09).

ב- 15.6.09 הורה כב' השופט גורפינקל להוציא את העותר לסבב חופשות על פי הנוהלים שנקבעו בשב"ס. בעקבות כך אישר שב"ס יציאתו לחופשות בתנאים. נאסרה עליו הכניסה ליפו ונקבע כי עליו לשהות מתחומי העיר הרצלייה צפונה. על כך הלין העותר בבית המשפט המחוזי. ביום 7.12.09 נידונה עתירתו בפני כב' השופט גורפינקל בגדרה התבקש בית המשפט להורות לשב"ס להתיר לעותר לשהות במהלך חופשתו בתחומי העיר יפו וכן עתר כנגד תנאי חופשתו. כב' הש' גורפינקל קבע כי עניינו של העותר יובא לדיון במהלך דצמבר 2009.

הועדה המשותפת התכנסה בחודש ינואר וקבעה כי בחופשותיו הראשונות, לא יוכל העותר לשהות בעיר יפו, בהסתמך על מידע מודיעיני שעמד בפניה אותה עת.

העותר הגיש עתירה נוספת לבית המשפט המחוזי. ב- 7.1.10 התקיים דיון בפני כב' השופט רענן בן יוסף. בהמ"ש קבע כי מדובר במידע מודיעיני לא מעודכן והורה לשב"ס לשקול מחדש הוצאתו של העותר לחופשה בעיר יפו בתנאי מעצר בית.

בדיון נוסף שהתקיים ביום 21.1.10 הודיע ב"כ המשיב כי ישנה הסכמה שהעותר ישהה במהלך חופשותיו במעצר בית מוחלט בעיר יפו. בית המשפט לא נעתר לבקשה לדון בעתירות חדשות לעניין תנאי החופשה.

בין לבין הורחבו שעות החופשה של העותר מ-12 שעות ל-24 שעות.

ביום 15.6.10 פנה ב"כ העותר לשב"ס בבקשה להרחיב שעות חופשותיו של העותר (ל-48 ש') ותדירותן ולבטל את מעצר הבית בו הוא נתון. לחילופין להפכו לחלקי ולבטל את מגבלת הערב הצמוד. הבקשה נדחתה (ביום 27.7.10) ומכאן העתירה שבפני.

ב"כ העותר טען כי לא הוצג טעם ענייני העומד בבסיס החלטת המשיב, "מעבר לטעמים הפרוצדוראליים שצוינו בתגובה". נטען כי ממועד החלטתו של השופט גורפינקל העותר יצא למספר חופשות (לטענתו 4 במספר), לא הפר את התנאים ולפיכך יש להרחיב חופשותיו ולהקל בתנאים המגבילים.

המשיב טוען בכתב תשובתו ובדיון בפני כי בהתאם להוראות הפקנ"צ 04.40.00 (פרק ב' סעיף 11) (להלן: "הוראת הפקנ"צ") הועדה המשותפת לא תידון בעניין תנאי חופשה בטרם חלפו 6 חודשים ממועד ההחלטה האחרונה שניתנה בעניין זה על ידי בית המשפט או הועדה המשותפת. עוד נקבע בפקודה כי הועדה לא תידון בעניין שינוי תנאי חופשה לאסיר אלא לאחר שהאסיר יצא לשלוש חופשות לפחות מהמועד בו נקבעו התנאים מחדש, לפי המאוחר שבהם. לעניין זה מפנה למועד התכנסות הועדה, יולי 2010, ומציינת כי מאז התכנסותה יצא העותר לשתי חופשות בלבד וטרם בחנו הגורמים המוסמכים התמודדותו של העותר עם החופשה והתנאים שנקבעו.

על פי טיעוני ב"כ המשיב, העותר יצא לשתי חופשות (בחודש פברואר ובחודש אפריל) בעת שעניינו נידון בועדה (ביום )27.7.10 והועדה החליטה שאין במידע שהונח בפניה כדי לבטל יציאתו לחופשות אולם סברה שלא די בפרק הזמן שחלף כדי לשנות את התנאים שנקבעו.

לטענת ב"כ העותר החלטת הועדה מיום 27.7.10 מדברת בעד עצמה ומשמעות הדברים שהחופשה שנשללה ממנו בחודש יוני היתה שלא כדין לפיכך, בהעדר נימוק אחר, החלטת הועדה בלתי סבירה ויש להתערב בה (מפנה להחלטת השופט גורפינקל בעת"א 3339/08 מיום 13.1.09).

לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים, עיינתי במסמכים שהוצגו לי ונתתי דעתי להשתלשלות האירועים בעניינו של העותר ומשהגיעה הועדה למסקנה כי לא היה מקום להפסיק את החופשות על בסיס המידע שהונח בפניה, יש לראות את העותר כמי שיצא ל-3 חופשות, אף שאחת מחופשותיו נשללה. משכך תשוב הועדה תוך 30 יום ותדון בעניינו של העותר ותבחן מחדש בנפש חפצה, בקשתו של העותר לשינוי התנאים לאור החלטה זו.

המזכירות תישלח העתק מההחלטה ךב"כ הצדדים.

ניתן היום, ז' תשרי תשע"א, 15 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.