החלטה הדוחה בקשת חייב לצאת למסיבת רווקים בתאילנד

ההליך והרקע

1. המשך דיון בבקשה להסרה זמנית של מגבלת עיכוב היציאה מהארץ, שהוטלה בהסדר נושים.

2. הבקשה, הוגשה זמן קצר מאד לאחר אישור ההסדר , כי היחיד חפץ לטוס לתאילנד ,כדי להשתתף ב"מסיבת רווקים" של אחיו שתימשך לטענתו בכל התקופה שבין 12.8.25 ועד ליום 27.8.25 לקראת חתונה שתיערך בישראל כמה חודשים אח"כ ב14.12.25

3. אקדים ואציין לגבי הנסיבות את הנקודות הבאות : היחיד חב לנושיו 468000 ₪..הצעתו המשופרת להסדר הייתה בסך 140,000 נטו במשך 40 חודשים .

4. ליחיד שני נושים שצוינו בבקשתו והם : בנק הפועלים שהיחיד חבל לו 368000 ₪ וכ.א.ל שהיחיד חב לה 100,000 ₪ ( ר ' הודעת הבהרה מיום 11.12.24 ) .ההצעה להסדר של היחיד אושרה לבסוף ביום 17.6.25 ואחריה וכבר ביום 26.6.25 פנה היחיד להסרת מגבלה על יציאתו מהארץ . בקשתו, נבחנה וביום 7.8.25 הוגשה לבסוף עמדת הממונה המתנגד בנחרצות, להסרת המגבלה , אלא אם היחיד יקצר משך התשלומים ויבצע תשלום מידי של מלוא סכום ההסדר . הממונה לא הסתפק בקיצור לשנה שבחר היחיד להציע ( ראו ס' 4 לתגובתו)

5. לא ראיתי תגובה של היחיד לעמדת הממונה אך בנסיבות הענין ונוכח סמיכות בין תגובת הממונה לטיסה לפוקט מצאתי ליתן החלטה בדחיפות עתה.

6. להלן אפרט את תמצית ההשתלשלות :

    

7.  היחיד ביקש להסיר מגבלת עיכוב יציאה ציין בפן העובדתי בין היתר את הנסיבות הבאות :א .מסיבת הרווקים תהיה בפוקט (ס' 7 ) ב. של אחיו אותו תיאר כבן משפחה ב"פרנטלה הראשונה" (ס'12) ב. טען שכרטיסים נרכשו על ידי חבר ללא תמורה ג. שההסדר אושר, ד. שהוא נכון להציע ערבוית ( לרבות ערבות בנקאית )ה . שפעל בתום לב ו. לא יגרם נזק לקופה לשיטתו יש להעיתר לבקשתו על יסוד פסק הדין של כב' השופט מלצר ברע"א 3289/17מוחמד טאהא נ' כונס הנכסים הרשמי(נבו 30.4.2017)‏‏ (להלן: "עניין טאהא") לפי נוהל טיפול הממונה בבקשה להסרת הגבלה של עיכוב יציאת החייב מהארץ ( להלן נוהל הממונה )

8. אגב לא ראיתי שהיחיד צירף תצהיר מטעם החבר שרכש את הכרטיסים כדי להבהיר האם מדובר במתנה או בהלוואה.

9. מנהל ההסדר התנגד ולא רק בחשש מהמלטות, אך נכון היה לבדיקה פרטנית משום המשקל שיש לטעמו ליחד לעמדת הנושים בהליך זה.

10. בתגובה הראשונה- מיום 8.7.25 מנהל ההסדר ציין בין היתר את נימוקי ההתנגדות הבאים :א . בקשת יחיד לחסות תחת החדל"פ מגלמת מדעיקרא הסכמה למגבלה של עיכוב יציאה מהארץ ב .המגבלה הזאת חלה ככלל ורק במקרים חריגים ניתן להסיר אותה. מסיבת רווקים בתאילנד כ-4 חודשים לפני החתונה אינה אירוע משמעותי המצדיק את הסרתה ( ס'4 ) בהקשר זה הפנה גם לנוהל הממונה . עם זאת, למרות עמדת מוצא זאת והואיל והמדובר בהליך הכרוך בהסדר הסכמי מול נושים נכון היה מנהל ההסדר וציין שכל שלא יתנגדו יטה לקבלת הבקשה

11. והינה מתגובת היחיד מיום 18.7.25 עלה שקיימת התנגדות הנושה העיקרי שהוא בנק הפועלים שבה נכתב בקצרה :"בכל הכבוד איננו סבורים כי הבקשה עומדת הן ברציונל ההלכה הפסוקה , והן בנוהל הממונה משכך אין בדעתנו להסכים לבקשה "

12. היחיד ביקש לדחות את התנגדות בנק הפועלים שלטעמו לא הייתה ברורה ולא הייתה מנומקת דיה ולהיעתר לבקשתו להסרת המגבלה כשציין בין היתר נכונותו להציב ערבויות היחיד שב וטען סבר שניתן לאפשר יציאתו בראש וראשונה על יסוד פסק הדין בעניין טאהא וציין שניתן להתיר גם לנסיעה שאינה הכרחית . לצורך זאת הפנה גם לפסה"ד של כב' השופט סולברג ברע"א 6256/18 מעיין עזיזה נ' מיכאל מרדכי (נבו 5.9.2018)‏‏( להלן:"עניין עזיזה") אקדים ואציין שבשני פסקי הדין להם הפנה הלכה למעשה, נדחתה בקשה הסרת המגבלה . אגב בפניה זאת היחיד התייחס גם לאופן יצירת החובות וטען בין היתר שהחלו בעקבות הלוואת לאחר תאונת דרכים. לא ראיתי שהיחיד לא ציין האם ניתן לו לאחריה פיצוי ממזיק או ממבטחת.

13. מנהל ההסדר בתגובה שניה ביום 20.7.25 חזר על התנגדותו העקרונית אך הציע ליחיד להגיע לפתרון שיאפשר הסכמת נושים .

14. אגבף מנהל ההסדר לא התעלם מביקורת היחיד על נוסח התנגדות בנק הפועלים ציין שהתנגדות הנושה אכן אינה מצביעה על טעם פרטני אך השלים בעצמו התייחסות פרטנית והתרשם שהטעם שבגינו מתבקשת היציאה לחו"ל " צורם מאד" שעה שעסקינן ביחיד המצוי בהליך של חדלות פירעון ( הסדר חוב) אשר זמן קצר טרם בקשתו זו פנה לנושים בהצעתו להסדר חוב שמשמעותה היא תשלום נטו בסך של 140,000 ₪ מתוך נשיה בסך כולל של 450036 ( דהיינו פירעון של כ31% נטו) וציין שכפי שתמיכתו של בנק הפועלים בהסדר התקבלה באהדה למרות שלא נומקה נכון יהיה להתחשב בעמדתו ובהתנגדותו ליציאה מחו"ל לתכלית זאת ( ס"ק 2)

15. היחיד פנה בהמשך ונכון היה לשפר הצעתו גם בקיצור משך הסדר מ40 חושים, ל12 חודשים ושב ביקש לדחות את התנגדות הנושה העיקרי משטען גם שעיכוב יציאה מהארץ אינו אקט עונשי .( ברם בכך לא השיב לכאורה לטיעון הגלום בתגובת מנהל ההסדר המצביע גם על ה"צרימה" בכך שלאחר שזאת ההצעה שהציע הוא מבקש באופן חריג לצאת לתאילנד ולכך אתייחס בהמשך . )

16. בתגובת מנהל ההסדר מיום 28.7.25 הוא שב וחזר על התנגדותו תוך חידוד כי ביטול איסור היציאה חריג לכלל ושביסוד הכלל לא רק טעם של למנוע המלטות מנושים אולם סבר שבהצעת היחיד לקיצור התשלומים יש כשי להוות טעם שיתמוך בהיעתרות לסעד ( סעיף 3) כפוף להצגת בטוחות מתאימות.

17. עמדת הממונה - התעכבה ובלא לטעת ציפיות, בינתיים כעולה מהתיק נתנה סדרת החלטות כדי ליתן פתרון לסוגיית הערבויות

18. והינה ביום 7.8.25 הוגשה לבסוף עמדת הממונה והיא כוללת התנגדות חדה וברורה לבקשה . הממונה נכון היה להסיר את המגבלה רק אם היחיד יקצר את תקופת התשלומים בכך שישלם עתה את מלוא ההסדר בערכיו הנוכחיים הממונה התייחס גם לסדרת הטעמים העיקרים הבאים א. הממונה ציין כי הנסיעה אינה לצורך חיוני , אינה לצורך בריאותי, ואף אינה לצורך משפחתי ( כי החתונה תיערך בארץ) ב. הממונה ציין קושי ממשי להיעתר לבקשה זאת בעת הסדר חוב לנוכח התנגדות בנק הפועלים ג. הממונה ציין כי הבקשה הוגשה זמן קצר ביותר לאחר אישור ההסדר .

     ההחלטה

19. לאחר עיון במצוי לפני לא סברתי שבשים לב לנסיבות המקרה י יש לאפשר ליחיד שזאת הצעת ההסדר שלו, זמן סמוך יחסית לאחר אישורה לצאת למסיבת רווקים בתאילנד לקראת חתונה שתערך מספר חודשים אחריה בישראל. לא ראיתי לאשר זאת חרף התנגדות הממונה והתנגדות הנושה העיקרי שלעמדתו בוודאי חשיבות בהליך מעין .וסברתי שעמדתם אכן מעוגנת בפסיקה, בפרט בשים לב לתכלית היציאה, על רקע היקף החוב הספציפי והנסיבות שפורטו לעיל

20. עם זאת ,אכבד את שיקול דעת הממונה וככל שתהא ההסכמה לקיצור תקופה לצורך תשלום מידי של מלוא סכום ההסדר הנוכחי, ניתן יהיה לאפשר יציאה בכפוף לערובות שבכללן ערבות בנקאית אוטונומית על מלוא הסכום. הערובות יימסרו במקור לנאמן ויבחנו על ידו לפי הנוהל .בכפוף להודעתו כי הערובות תקינות ניתן יהיה לאפשר היציאה

21. בנסיבות אין צו להוצאות.

    תמצית הנימוקים להחלטה

22. ראשית, המגבלה בדבר עיכוב יציאה מהארץ במקרה דנן, חלה על היחיד המצוי בהסדר חוב שלא במסגרת הצו לפתיחת הליכים . הוא כשלעצמו פנה בבקשה להסדר והפנה לס' 320 לבחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן: "החוק") מכאן שאין המדובר במגבלה שהוטלה מכוח צו פתיחת הליכים .

23. היחיד הפנה ל"הנחיה מנהלית" שהיא נוהל טיפול הממונה בבקשה להסרת הגבלה של עיכוב יציאת החייב מהארץ (מיום 27.1.20 ) שמטרתו " היא להסדיר את אופן טיפול הממונה בבקשה להסרת הגבלת עיכוב יציאת החייב מהארץ שתוגש לו, על כל שלביה" .( ס"ק א 4 לנוהל). אולם, הנוהל לא חל במישרין . עם זאת כמקובל לטעמי בצדק על הצדדים השימוש בנוהל וברציונלים שביסודו רלבנטי במקרה מעין זה .

24. הגבלה הוטלה כאמור לאחר דרישת הממונה שכמובן שלא הייתה שרירותית, והתיישבה עם צורך עקרוני וקונקרטי , על צורך זה ראו למשל גם בהצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי )תיקון מס' 4 - הוראת שעה התשפ"א 2021 . אגב בהצעת החוק הזאת ובעמוד 241 הוצע גם שהסרת עיכוב יציאה מהארץ לגבי יחיד בהסדר הפונה לעיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב תהיה לפי סעיף 143 לחוק, כלומר בסמכות הממונה אולם נוסח זה לא התקבל וסמכות ההסרה נתונה בשלב זה לבית המשפט .

25. לצורך הפעלת שיקול הדעת השיפוטי להסרת מגבלה בדבר עיכוב יציאה מהארץ מקובל גם בהסדר חוב מקובל עלי שצריך סיבה טובה וחזקה ומקובל עלי שגם לצורך הבחינה האם להסיר מגבלה בהסדר יש לבחון גם את הפסיקה המרכזית לעיל שנוהל הממונה מהווה "כלי עזר" וכמובן שגם לשיקול דעתו של הממונה לגבי נסיבות המקרה הספציפי יש לייחס משקל מתאים וגם לעמדת הנושים . למעשה אף יתכן שבמובן מסוים כללי הזהירות העולים מעניין טאהא נכונים בבחינת קל וחומר בחלק מהמקרים הנוגעים להסדרים.

26. ניתן גם להבין את גישתו הזהירה של הממונה ( ושל מנהל ההסדר) לנוכח התנגדות נושה גם כי בהליך של הסדר חוב אין למנהל הסדר אותם כוחות לבירור וחקירה שקיימים לנאמן כתוצאה מהבירורים הנערכים מכוח סמכויותיו הנרחבות בתקופת הביניים בהליך שהוא לאחר פתיחת הליכים וכפועל יוצא המידע שבפני הנושים אינו מלא. הנושים חופשיים להחליט לפי רצונם האם להתקשר בהסדר הנושים שהוא למעשה סוג חוזה בעל מאפיינים מיוחדים וראו למשל כב' השופט פוגלמן בע"א 1164/10עזבון המנוח יצחק מן ז"ל נ' יצחק גולדנצוייג מפרק א.ב.ס הולדינגס בע"מ (נבו 30.5.2011)‏‏ פסקה 10 וכן כב' השופט כבוב בע"א 7347/21פולימרס אינוביישן בע"מ נ' קבוצת פולימרס בע"מ (נבו 10.10.2024 ( פסקה 37.)  . ניתן להבין בשים לב למאפייני חוזה , זה גם את גישתו הזהירה של מנהל ההסדר כעולה מתגובותיו. .אגב על אבחנה בין מסלול הסדר נושים ומסלול הפטר ראו כב' שופט מינץ ע"א 4401/21יהודה אמיתי נ' רחל קרויז (נבו 15.11.2023)‏‏ ( פסקה 33 ) ."

27. שנית, וגם בשים לב לאמור בסעיף הקודם, מקובלת עלי עמדת מנהל ההסדר ולפיה גם לגבי הסדר בשים לב למצב הקיים בוודאי במקרה הקונקרטי, רלבנטית שנקודת המוצא שבהיותו לבקשת היחיד, להבדיל מהליך שנכפה עליו היחיד נחשב למי שממילא הסכים, באופן מודע, להטלת המגבלות הכרוכות בכך, לרבות איסור יציאה מהארץ והדבר מחזק את השיקולים להותרת המגבלה על כנה השוו כב' הש' שוחט ברע"א 3226/22תומר סקר נ' אופיר דידי בתפקידו כנאמן (נבו 15.5.2022) וכן ראו כב' השופט גרוסקופף בע"א 8467/19אלימלך שפירא נ' עו"ד דבאח זיאד - מנהל מיוחד   (נבו 19.12.2019) - דברים אלה נכונים על פניהם גם לענין הסדר חוב ובמקרה זה לא הייתה התנגדות של היחיד הצורך באיזון בין האנטרסים השונים קיים גם אם העוגן הפורמאלי להסרת המגבלה אחר ומדובר במגבלה שמושתת באופן תדיר לגבי יחיד ותאגיד ראו למשל חדל"פ (שלום ראשון לציון) 44667-04-24 סאיד עבד אל קאדר נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז תל אביב (נבו 16.5.2024) חדל"ת 24032-07-24 ע.ד.נ. אליה טיפוח ואסתטיקה בע"מ נ' הממונה על חדלות פירעון מחוז תל אביב (נבו 17.7.2024)

28. שלישית, מקובל עלי שנקודת המוצא הפסיקתית לבחינת הסרת המגבלה אכן מצויה בפסק דין אליו הפנה היחיד שניתן בענין טאהא שהוא פסק דין מרכזי .

29. אולם, בניגוד לדעת היחיד התרשמתי שאין בפסק הדין טאהא ובשיקולים שהתווה ( פסקאות 19-22) להצדיק את בקשת היחיד – אלא להיפך לבסס את עמדת בעל התפקיד בדבר דחייתה

30. אזכיר שהלכה למעשה בעניין טאהא בית המשפט דחה בקשת יחיד לחופשה המהווה שינוי אווירה אשר הוגשה בחלוף חצי שנה בלבד ממועד הצו. ליחיד היה חוב שמוערך בכ-228,000 ש"ח, צו תשלומים החודשי היה צנוע בסך של 400 ש"ח.  מעניין טאהא עולה גם שכל בקשה תבחן בדקדקנות .על היחיד הנטל לטעון ולשכנע שניתן לסטות מהכלל בדבר קיום המגבלה .לצורך בקשתו יש לזכור שבברירת המחדל, בכל הנוגע ליציאתו של חייב המצוי בעיצומו של הליך פשיטת רגל הינה כי לאחר שניתן לגבי החייב צו כינוס נכסים – יוצא לו צו עיכוב יציאה מן הארץ, וזה יעמוד בתוקפו בעיקרון עד לסיום הליכי חדלות הפירעון. כדי לסטות מהכלל, נדרש לבחון רשימת פתוחה של שיקולים שבוחנים את נקודת ה איזון בין האינטרסים המעורבים במקרה הפרטני.

    בלא למצות אזכיר שבענין טאהא נכתב בין היתר גם כדלהלן

    " חריגה מכלל זה תיתכן רק באם ובעת שמוצגים על ידי החייב נימוקים משכנעים המצדיקים כי באיזון בין הזכויות המתנגשות – זכותו לחופש תנועה ולאינטרסים אישיים אחרים שונים, תגבר, בנסיבות, על זכותם הקניינית של נושיו.טעמים אפשריים לאישור הבקשה יכולים להתבסס איפוא על: שיקולים בריאותיים, הומניים, משפחתיים, או עסקיים (שמטרתם להיטיב עם קופת פשיטת הרגל), וכן עבור הזמן, ובלבד שבמשך תקופה ממושכת התנהל החייב כראוי. לא מדובר ברשימה סגורה, ולכן על בית המשפט לבחון כל מקרה לגופו. ודוק, לא כל מקרה המאופיין בשיקולים הנ"ל יוביל בהכרח לביטולו הזמני של צו עיכוב היציאה מן הארץ, ומנגד לא כל מקרה שאיננו בא באחד התרחישים המנויים לעיל יוביל לדחייה אפריורית של הבקשה.

    בנסיבות המקרה שלפני – אני סבור כי חופשה לצרכי "שינוי אוירה" בחלוף כחצי שנה בלבד מיום מתן צו הכינוס איננה מצדיקה חריגה מהכלל לפיו צו עיכוב היציאה מן הארץ יעמוד בעיקרון בתוקפו עד לתום הליכי פשיטת הרגל, או לתקופה ממושכת.

    ...22.     לבסוף ראוי כי בית המשפט ייתן משקל גם למראית העין וצניעות הלכת הנדרשת מאדם המצוי בהליך פשיטת רגל. המבקש כאן הגיש את בקשתו שעה שההליך יחסית בתחילתו והנושים ממתינים להתפתחויות שצפויות בהמשך. יוזכר עוד כי סכום החוב המוערך הועמד בשלב זה על כ-228,000 ש"ח, המשולמים באמצעות צו תשלומים חודשי צנוע בסך של 400 ש"ח.   

    יתר על כן הבקשה שבפני הוגשה כאמור בחלוף חצי שנה בלבד מעת שניתן צו כינוס הנכסים, בגין היותו של המבקש חדל פירעון. זה המקום לציין עוד כי משסורבה בקשתו של המבקש – הוא הודיע במסגרת הבקשה לעיון חוזר כי בן דודו נכון להוסיף לקופת הכינוס 6,000 ש"ח, וזאת כדי שהבקשה תאושר. הנה כי כן – ככל שבידי המבקש, או מי מדורשי שלומו, סכומי כסף, שיש בהם כדי לסייע, הרי שמן הראוי כי סומים אלה יופנו לכיסוי חובותיו של המבקש ולא להנאה ממותרות, בוודאי שלא בחלוף פרק זמן כה קצר מאז פתיחת ההליכים" ( הדגשה לא במקור א.ב.) 

     

31.  אחדד שבהינתן הרשום בענין טאהא ניתן להבין את  עמדת הנאמן לפיה במקרה זה על רקע נסיבות ההסדר  קיים " טעם צורם מאד " ובלשון פסקה 22 לעניין טאהא בולטת מאד בעייתיות מבחינת" מראית העין וצניעות הלכת הנדרשת מאדם המצוי בהליך פשיטת רגל. " כשמדובר בטיסה המתבקשת לעיל לתאילנד יתירה מכך ניתן להבין מפסקה 22 את הקושי הפרטני בשים לב ליחס בין היקף הפירעון שהציע היחיד בהסדר עד שפתאום ביקש לצאת לתיאלנד ולכך, זמן כה קצר  לאחר הסדר גייס משאבים ללמסיבת רווקים בתאילנד .דומה שבכך נעוצה סברת הממונה שהיחיד יכול היה לקצר לתשלום חד פעמי.

32. חמישית   אזכיר שהיחיד הפנה גם לענין עזיזה אך דומני שאין בו תימוכין המצדיקים להסיר מגבלה זאת בנסיבות דנן, באופן זה בשלב זה לגביו חרף התנגדות נושה והתנגדות ממונה

33. אתייחס בקצרה להפניית היחיד בענין עזיזה ואציין שהלכה למעשה בעניין עזיזה אמנם צוין שאין הכרח כי נסיעתו של חייב תהא דווקא ל'צרכים חיוניים', או כדי 'להביא תועלת לנושים' אך נדחתה הבקשה לחופשה עם בני משפחה .( שם דובר ביציאה לתכלית של חגי תשרי לא למסיבת רווקים)  

34. אוסיף שבענין עזיזה נזכרה עמדת הממונה( כנ"ר דאז) בפסקה 6 שבה צוין בין היתר כי סבר "כי אין הצדקה להעתר לבקשה. בנסיבות העניין, זכותה של המבקשת לחופש תנועה אינה גוברת על זכותם הקניינית של הנושים הממתינים לכספם. כמו כן ציין הכנ"ר, כי יש ליתן משקל למראית העין, ולצניעות הלכת המתבקשת מאדם המצוי בהליך פשיטת רגל. "

    אוסיף שבעניין עזיזה בית המשפט מצא לציין בפסקה 8 ש"שאיפתה של המבקשת לחגוג את חגי תשרי עם בני משפחתה בארה"ב מובנת, אלא שאינטרסים נוספים מונחים על הכף. את הכסף המושקע בנסיעה ניתן וראוי להפנות לטובת חלק מהנושים, הממתינים בציפייה כי חובם יפרע (ולוּ באופן חלקי). ראוי להדגיש: אין הכרח כי נסיעתו של חייב תהא דווקא ל'צרכים חיוניים', או כדי 'להביא תועלת לנושים' (כאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי). בנסיבות המתאימות, גם בקשה לנסיעה שאיננה 'הכרחית' עשויה להתקבל. מכל מקום, בנדון דידן, דעתי כדעתו של בית המשפט המחוזי כי אין הצדקה להעתר למבוקש." 

35. שישית  מקובל עלי שבהליך זה יש לייחס משקל ראוי גם להתנגדות נושה לא כל שכן העיקרי לבקשה .

    סוף דבר

36. גם במקרה זה שאיפתו של היחיד לחגוג בתאילנד מובנת אך מכל האמור לעיל סברתי שדין הבקשה להדחות . עם זאת , ובמכלול הנסיבות לרבות אופן יצירת החובות, וככל שהצדדים יגיעו לפתרון מוסכם בדמות קיצור התשלומים ניתן יהיה לפנות בבקשה מוסכמת בכפוף להצגת מלוא הערבויות שכמובן שצריך שיבחנו היטב על ידי הנאמן ( השוו לסעיף 17 לנוהל הממונה)

     

    ניתנה היום, י"ד אב תשפ"ה, 08 אוגוסט 2025, בהעדר הצדדים.