אלחייני נ' בנק דיסקונט סניף ירושלים 60

פסק דין

תביעה זו היא בקשה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, לקבוע כי השיקים המפורטים בבקשה (סעיף 23) לא יבואו במניין השיקים המסורבים.

הנתבע התנגד לתביעה.

לאחר שהצדדים הגישו חומר על פי הוראותיי, הגיעו הצדדים להסדר דיוני על פיו פסק הדין יינתן על פי החומר שבתיק אף מבלי שנתקיימה כל ישיבה וללא צורך בהגשת תצהירים.

פסק דין זה ניתן על פי ההסדר.

התובעת מנהלת חשבון עסקי אצל הנתבעת, עבור מכולת שבבעלותה.

עד לחודש אפריל 2011 עמדה מסגרת האשראי על 60,000 ש"ח. במועד זה הוקטנה המסגרת ל-30,000 ש"ח.

לגירסת התובעת גם לאחר הקטנות המסגרת כיבד הנתבע שיקים על פי המסגרת הקודמת, הגבוהה יותר.

לטענתה, הנסמכת על דפי החשבון, גם כאשר סורבו שיקים, הם כובדו לאחר מכן.

עוד יצויין כי אביה של התובעת, שעבד כמנהל הכספים בעבורה, ביקש לסגור את החשבון אצל הנתבע על דרך של נטילת הלוואה, וכך נעשה בסופו של דבר.

דומני כי אין צורך להאריך מילים על בקשה זו.

כפי שעולה מתוך הטבלאות אשר צורפו על ידי הנתבע, וכפי שהתובעת מודה בגוף בקשתה (סעיף 12 ועוד), חשבון הבנק הנדון עמד על יתרת חובה גבוהה של 80,000 ש"ח ויותר. יתרה זו גבוהה יותר אפילו ממסגרת האשראי הגבוהה שהיתה מותרת בעבר. לפיכך, לא יכול להיות ספק כי בדין סורבו השיקים נשוא התביעה.

העובדה כי הנתבע פרע אי אלו שיקים, למרות יתרת החובה הגבוהה, אינה יכולה לשמש בסיס לתביעה זו.

התובעת אינה יכולה לטעון כאילו התנהלות הנתבע היוותה יסוד סביר להנחה כאילו הנתבע חייב להמשיך ולפרוע שיקים למרות יתרת החובה הגבוהה כתנאי אשר בסעיף 10(א)(3) לחוק שיקים ללא כיסוי.

גם אם הנתבע פרע אי אלו שיקים ותהא הסיבה לכך אשר תהא, אין בכך כדי להטיל עליו חובה לפרוע שיקים נוספים, תוך הגדלת יתרת החובה והגדלת הסיכון שלו שחוב זה לא ייפרע.

הנה כי כן, התובעת אינה יכולה ליהנות מן התנאי שבסעיף 10(א)(3).

בין יתר התנאים של סעיף 10(א), אין תנאי אחר אשר עליו יכולה התובעת לבסס את תביעתה.

התוצאה היא שאני דוחה את התביעה.

לפנים משורת הדין אינני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, כ"א אדר תשע"ב, 15 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.