אלזיאדנה(עציר) נ' מדינת ישראל ואח'

החלטה

הערר מופנה כנגד החלטת בית משפט השלום (כב' השופט ס.נשיא ח. חדש) לדחות בקשה של העורר לעיון חוזר במעצרו עד תום ההליכים.

העורר נעצר עד תום ההליכים בגין כתב אישום שייחס לו פציעה בנסיבות מחמירות, שיבוש הליכי משפט, והחזקת סכין שלא כדין לצד קבלת דבר במרמה.

מדובר באירוע של אלימות קשה שנמצאו לה ראיות לכאורה למכביר, ובדומה לשופטים קודמים שעסקו בתיק, אף אני נזקקתי לעדויות עצמן ונחה דעתי שהראיות לכאורה מבוססות היטב ולנדון גם לא נטען על ידי הסניגור במסגרת הערר הנוכחי, אלא זה שהעורר נתן גרסה מסויימת המשווה אופי של הגנה עצמית למעשה.

אקדים ואומר שאף שאותה גרסה בוודאי תתברר במשפט עצמו, אם יגיע לשלב הוכחות, על פני הדברים, ובלשון המעטה, היא אינה איתנה במיוחד וסותרת ראיות רבות ומוצקות אחרות.

מכאן, שלפי חומר הראיות הלכאורי, העורר ועוד שלושה מחבריו, הנאשמים איתו, אך חלקם פחות, ישבו במסעדה באשקלון, שתו, גם אלכוהול, ויצאו בלי לשלם. המתלונן העובד במסעדה הלך אחריהם וביקש שישלמו, ובתגובה, הנאשמים בכתב האישום, ובכללם העורר, תקפו אותו בחבורה, במכות, והעורר שלפני התכופף, הוציא סכין מגרב רגלו, ודקר את המתלונן בירכו הימנית ובישבנו, ובגופו נמצאו ארבעה סימני דקירה.

כיום, אין הוא מכחיש עוד את זיהויו כדוקר ואת דבר הדקירות, דברים שהיו שנויים במחלוקת בשלבי החקירה השונים, אלא טען שהיה זה מעשה הגנה עצמית וכי הוא וחבריו הותקפו על ידי המתלונן, עובד המסעדה.

את דעתי באשר לגרסה זו כבר הבעתי, וניתן לומר בבירור שמדובר לכאורה בתקרית קלאסית נוספת של תת תרבות הסכין, ביריונות קשה, ואיום אמיתי על שלום הציבור ועל בטחונו, ודי לומר שדקירות באזור הרגל, בעיקר ירך ימין, כמו כאן, היה ופוגעות באזור העורקים, עלולות להסתיים בטרגדיה קשה ולמרבה המזל לא כך קרה כאן.

אין ספק, אפוא, שעילת המסוכנות כנגד העורר מבוססת היטב, ואם ישוחרר, קיים חשש שישוב ויסכן את שלום הציבור.

כאשר בא בית המשפט לבחון התכנות חלופה במקרה כזה, השיקולים שיש לאזנם כנגד המסוכנות האפשרית הזו, הם גילו הצעיר יחסית של העורר, כבן 19, והעדר הרשעות קודמות, אף ששני תיקים פתוחים תלויים נגדו, אף הם, בעבירות אלימות והחזקת סכין.

לאור זה, וכדי להגיע להחלטה מושכלת, הוזמן תסקיר מעצר, והוא בעיקרו נמצא שלילי. דעת שירות המבחן היתה שמסוכנות העורר עלולה להביא להישנות התנהגות דומה, שמדובר ברמת סיכון שאינה נמוכה, ושהעורר מתקשה לקבל אחריות על מעשיו ונוקט גישה מכחישה.

חלופה שהציע העורר בבית הוריו ובפיקוח אביו וקרובי משפחה אחרים, נדחתה על ידי השירות, וההתרשמות היתה שהערבים המוצעים אינם יכולים לנטרל די הצורך את המסוכנות.

בית משפט השלום אימץ את ההמלצה הזו והורה על מעצר עד תום ההליכים, כאשר נקבע שאין בנמצא חלופה יאה להבטחת שלום הציבור ובטחונו.

על רקע זה הוגשה הבקשה לעיון חוזר, והעורר הציע הפעם חלופה המבוססת גם על פיקוח אימו, שלא נבחנה קודם לכן, וביקש להוסיף איזוק אלקטרוני בבית הוריו.

כב' השופט חדש, שקל האם להזמין תסקיר עדכני לבדוק חלופה זו, אך משהוברר שנחוץ יהיה כחודש ימים לשם כך, החליט לשמוע את האם המוצעת כערבה, בבית המשפט, ולגבש החלטה על פי התרשמות בלתי אמצעית כזו.

מסקנתו, בהחלטה נשוא הערר, היתה שהאם אינה יכולה להציב גבולות מספקים לבנה, ואין הוספתה כערבה משנה את התמונה הפסימית ששירות המבחן מצא קודם לכן, וגם האיזוק האלקטרוני לא נתפס כמשנה את התמונה מכל וכל, וצויין שעד שהמשטרה תגיע, לאחר התרעה על הפרת תנאי השחרור, מצד הפיקוח האלקטרוני, עלול העורר לעבור עבירות נוספות בטרם יספיקו השוטרים לעוצרו. לפיכך נדחתה הבקשה לעיון חוזר, והחלטת המעצר עד תום ההליכים, נותרה על כנה.

טוען ב"כ העורר שלא היה מקום לשלול את החלופה הנוספת שהוצעה, מצביע הוא על כך שמדובר בצעיר שזה מעצרו הראשון והוא נתון בו כחודשיים וחצי, שאין לו הרשעות קודמות, ושהנימוקים שנתן בית המשפט לשלול את האם כחלופה, אינם משכנעים. יצויין, שבמישור זה מצא כב' השופט חדש שהאם מגלה גישה אמפתית ומגוננת כלפי בנה, דבר שמפחית את יכולתה לפקח עליו ולדווח על הפרת תנאי שחרורו.

לאחר עיון בחומר ושמיעת טענות הצדדים, יש לומר שהחלטת בית משפט השלום אינה שגויה, ונימוקיו נכוחים, כאשר אף אני משתכנע שמדובר בצעיר שנשקפת ממנו סכנה, ושהחלופה שעד כה נבחנה, אינה מספיקה כדי לנטרל מסוכנות זו באופן סביר, אף אם לא מיטבי.

לכאורה, היה מקום לדחות הערר לחלוטין, משלא נמצא כל פגם או טעות אצל הערכאה דלמטה, ובשיקולים שהפעיל ויישם בית משפט השלום.

אולם, אני סבור שיש מקום להזמין תסקיר מעצר עדכני של שירות המבחן, משום שקיימות מספר נקודות הטעונות ליבון נוסף, כיום, גם לאור אופי החלופה העדכני שהוצע, וגם בעיקר, לאור חלוף הזמן של כחודשיים וחצי עד כה מיום המעצר.