אלדן מטעני אלפיים בע"מ נ' א.א שיווק מותגי אופנה בע"מ ואח'

החלטה

1.להלן החלטתי בבקשת נתבעת מס' 1 (להלן: "המבקשת") להעברת הדיון בתביעה לבית משפט השלום בתל אביב בטענה להעדר סמכות מקומית.

2.בכתב התביעה נטען כי במועדים הרלוונטיים לתביעה סיפקה התובעת למבקשת שירותי שילוח ועמילות מכס וזאת בהתאם להסכמה אליה הגיעו הצדדים. נתבעת מס' 2, גב' בטי אדטו, הינה בעלת המניות של המבקשת והיא חתמה כערבה להתחייבויותיה כלפי התובעת (להלן: "הנתבעת" ו-"כתב הערבות" בהתאם). בגין השירותים אשר סיפקה התובעת למבקשת נותרה יתרת חוב בלתי מסולקת בסך של כ-387,000 ש"ח. מכאן התביעה אשר הוגשה הן כנגד המבקשת והן כנגד הנתבעת.

3.בסעיף 18 לכתב התביעה נטען כי לפורום זה סמכות מקומית ייחודית ובלעדית לדון בתביעה, וזאת בהתאם לסעיף 5 לכתב הערבות, אשר זו לשונו: "אנו מסכימים, כי לבתי המשפט בחיפה תהיה סמכות שיפוט בלעדית וייחודית בכל הקשור בכל מחלוקת והליך הקשורים לכתב ערבות זה".

מנגד, טענה המבקשת כי חתימת הנתבעת על כתב הערבות הינה מזויפת ולפיכך אין לו כל נפקות משפטית, מהותית או דיונית, מחייבת. לחילופין, המבקשת אינה צד לכתב הערבות והיא אינה חתומה עליו, ולפיכך הוא אינו יוצר כלפיה כל התחייבות מהותית או דיונית. בנסיבות העניין, ומאחר וכתובתה הרשומה של המבקשת הוא ברחוב קיבוץ גלויות 47, תל אביב, היא עותרת להעברת הדיון בתביעה לבית משפט השלום בתל אביב.

4.התובעת הגישה תגובתה לבקשה ולאחר ששקלתי טענות הצדדים לא מצאתי בה ממש.

5.תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת את מקום השיפוט בתביעות שאינן במקרקעין על-פי פרמטרים שונים כגון מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, מקום יצירת ההתחייבות ועוד. יחד עם זאת, הצדדים רשאים לקבוע בהסכם מקום השיפוט, ובנדון נקבע בתקנה 5 כדלקמן:

"היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום; לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 או 4".

בהתאם להלכה הפסוקה ומקדמת דנא "בית המשפט אינו בוחן את תוקפה של תניית השיפוט במסגרת הבקשה להעברת מקום הדיון" (ר' בש"פ 73/58 שלזינגר נ' קרן החקלאות הפרטית, פ"ד יב, 1607). לאורך שנים פעלו בתי המשפט השונים בהתאם להלכה הנ"ל וזאת גם כאשר עלתה בפניהם טענה של זיוף החתימה על המסמך בו נקבעה תניית השיפוט (ר' תא"ק (נצ') 3686/09/12 בולוס נ' חדאד, ת.א. (ת"א) 24102/05 שורקי נ' כ.צ.ט. וכן ת"ט (ת"א) 13977/12/12 נתור נ' פרופילון סחר). רק בהתקיים נימוקים כבדי משקל במיוחד ובעלי משקל מכריע, ישתמש בית המשפט בסמכותו להעברת הדיון בתביעה לבית משפט אחר וזאת לבקשת בעל דין המתנער מהסכמתו המוקדמת לקביעת מקום השיפוט (ר' ב"ש 422/81 יוסף רובין ובניו, חברה לבניין בע"מ נ' שיכון עובדים בע"מ, פ"ד ל"ו (4) 639).

6.גם במקרה דנן יש ללכת בדרכה של ההלכה הפסוקה כאמור לעיל, ואין כל מקום לדון במסגרת הבקשה בטענה לזיוף כתב הערבות, מה גם וממילא בשלב זה אין לבית המשפט כלים כלשהם על מנת לעשות זאת.

לא נעלמה מעיניי החלטת בית המשפט העליון ב-בש"א 57/98 עטר ואח' נ' בנק ירושלים בע"מ ואח', פ"ד נב(3) 481 שם הועבר הדיון בתביעה לבית משפט אחר לאור הטענה בדבר זיוף המסמך בו נקבע מקום השיפוט, אולם נסיבות אותו עניין אינן דומות לנסיבות מקרה דנן. בפרשת עטר טענת הזיוף עלתה לא רק על ידי המבקש אלא על ידי בעל דין אחר וכן אי קבלת הבקשה היתה מפצלת את הדיון בתביעה בפני שני פורומים שונים, כאשר בית המשפט מצא לנכון לאחד אותם באותו הליך.

7.אף הטענה ולפיה ממילא אין לכתב הערבות תוקף מחייב כלפי המבקשת, אינה משכנעת בעיניי, שכן בהתאם לתקנה 3(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי "היו נתבעים אחדים, יכול שתוגש התובענה בכל בית משפט שבו ניתן להגישה נגד אחד הנתבעים". לפיכך, משבאתי לכלל מסקנה כי לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתביעה כנגד הנתבעת, הרי ממילא הוא מוסמך לדון בתביעה גם כן נגד המבקשת.

8.לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך של 1,000 ש"ח (כולל מע"מ) וזאת תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ד, 19 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: