אלגריסי נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל

החלטה

אין צורך בפסיקת העדות.

ניתנה והודעה היום כ"ג שבט תש"ע, 07/02/2010 במעמד הנוכחים.

רפי ארניה, שופט

פסק דין

תביעה לפיצוי בגין נזקים אשר התובעת טוענת שנגרמו לה עקב שמירת חפצים במחסני הנתבעת.

התובעת היתה דיירת של הנתבעת בדירה ברח' הרצל 8 בת-ים.

ביום 20/7/06, התובעת פונתה מהדירה ונמסר לה כי חפציה יאוחסנו במחסני הנתבעת.

על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 15/10/06, ביקשה התובעת לפנות את חפציה מהמחסן ואז התברר לה כי חפצים רבים נעלמו או נפגעו או יצאו מכלל שימוש או החלידו.

התובעת טוענת כי עקב רשלנותה של הנתבעת נגרמו לה נזקים בסך כולל של כ- 24,000 ₪ וכן טוענת לעוגמת נפש בסך של 20,000 ₪.

הנתבעת לעומתה טוענת בכתב ההגנה, כי התובעת קיבלה את מלוא הציוד השייך לה לאחר שהתבצע פינוי בכח. מרבית הציוד היה רעוע, בלוי, חלוד, שבור ולא ניתן לשימוש.

בתום העמסת הציוד ביום 15/10/06 התלוננה התובעת כי מכל הציוד השייך לה ואשר הופקד במחסן בעת הפינוי חסרות אך ורק שתי טלויזיות, מחשב ובקבוק וויסקי.

העידו בפני התובעת, העו"ס מטעמה וכן נציג הנתבעת מר הרצל כהן.

העו"ס הגב' בת-אדם, מסרה כי ביום 15/10/06, היתה עם התובעת במחסני הנתבעת וכי מצאה שמדובר במחסן שמצוי מתחת לאדמה אשר מתוחזק בתנאים אשר ניתן להגדיר אותם כבלתי נאותים (ובמילותיה שלה: "מסריח משתן"), וכי הדברים היו ערומים בצורה בלתי מסודרת. עוד העידה הגב' בת-אדם, כי נמסר לה על ידי מי מטעם הנתבעת שהיתה שם, פריצה ונגנבו מכשירי חשמל. כי המקרר הושאר עם האוכל בפנים וסגור וכל התוכן של המקרר היה עבש ומסריח.

גב' בת-ים, אף מסרה תרשומת אשר ערכה יום לאחר הביקור במחסן (ת/1). התובעת חזרה על תנאי תחזוקת המחסן.

כבר עתה אומר, כי התרשמתי שיש מקום לקבל את עמדת התובעת באשר להעדר תנאים של המחסן. הגב' בת-אדם הינה אדם אובייקטיבית, עובדת רשות מקומית אשר תיעדה אפשר לומר בזמן אמת את מצב המחסן. עדותה מהימנה עלי ואני קובע כענין של עובדה, כי המחסן היה בלתי מסודר, וכי ערמותיה של התובעת נערמו בצורה בלתי מסודרת.

השאלה המשפטית הינה בשלוש:

האחד – מה מידת אחריותה של הנתבעת.

השני – איזה נזקים הוכיחה התובעת שנגרמו לה.

השלישית – האם יש טענות הגנה תקפות להקטנת נזקה של התובעת.

ראשית סבורני כי הנתבעת הינה שומרת חינם בהתאם לסעיף 2 א' לחוק השומרים. איני יכול לקבל את הטענה כי הנתבעת הינה שומרת שכר, מכח דרישת קיזוז אשר צירפה הכוללת דמי שמירה. דרישה כזו מעולם לא הוצגה בפני התובעת ואף לא נתבקש תשלום כלשהו עובר למסירת החזקה במוצרים לידיה. לפיכך נראה כי המדובר בטענה שנולדה לצורך המשפט בלבד, ואין בה כל ממש.