אל געאר נ' המטה הארצי / מדור פניות נהגים ואח'

החלטה

בפני בקשת המבקש להאריך המועד להגשת בקשה להישפט על פי סעיף 230 לחסד"פ [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

המדובר בדו"ח, אשר נרשם לחובת המבקש ביום 21/09/10.

לטענת ב"כ המבקש, המבקש העביר לידיו את הדו"ח לצורך הגשת בקשה להישפט והלה שלח את הבקשה בפרק הזמן הקבוע בחוק. אולם, עקב טעות ככל הנראה, נשלחה אל המבקש הודעה על תוספת פיגורים במקום הזמנה להישפט. כאסמכתא לאמור בבקשה, צירף ב"כ המבקש טופס אשר הוצא מאתר האינטרנט של רשות הדואר, לפיו נשלח דבר דואר מיחידת הדואר נווה זאב, ביום 24/12/10 ונמסר ליעדו ביום 28/12/10. בנסיבות אלו, מבקש ב"כ המבקש מבית המשפט להעתר לבקשתו ולהתיר למבקש להישפט.

ב"כ המשיבה, הביע התנגדותו לבקשה היות והמבקש לא צירף לבקשתו העתק הבקשה להישפט אשר לכאורה נשלחה על ידו. מה עוד, שבאישור שצירף ב"כ המבקש לפיו נשלח דבר דואר מיחידת הדואר, לא ניתן ללמוד כי המכתב המדובר הוא אכן הבקשה להישפט ואף לא ניתן לדעת מה היעד אליו נמסר. כמו כן, טען ב"כ המשיבה כי הבקשה שנשלחה לכאורה, נשלחה באיחור, למעלה מ-90 ימים. אשר על כן , יש מקום לדחות את בקשת המבקש.

המדובר בדו"ח מסוג ברירת משפט אשר נמסר לידיו של המבקש והוא אף חתם עליו. ב"כ המבקש שלח את הבקשה להישפט בשם המבקש, אולם האסמכתא שצירף להוכחת דבר הדואר ששלח, לוקה בחסר. לא מופיע באסמכתא זאת שם הנמען ולא צורף העתק מן הבקשה שנשלחה, כך שקיים קושי בקישור האסמכתא לבקשה ועולה כי ב"כ המבקש לא עמד בנטל ההוכחה בעניין זה. יחד עם זאת, ב"כ המבקש התמהמהה בהגשת הבקשה לבית המשפט וחיכה מזה שנה שלמה בקירוב על מנת להגישה, שכן אם אכן ארעה תקלה במדור לפניית נהגים ואכן הבקשה ששלח ב"כ המבקש בשם המבקש, התקבלה במדור ולא טופלה בהתאם, היה צריך ב"כ המבקש לפנות לבית המשפט, בהקדם האפשרי עם גילוי התקלה ולא להמתין כשנה.

מעבר לכך, גם אם נומר כי ספח הדואר אכן שייך ל- דו"ח זה, ממילא הוא נשלח אחרי שחלף מנין הימים למשלוח ההודעה.

במצב דברים זה, מצאתי כי ב"כ המבקש לא הוכיח את טענותיו ורצוי היה שיגיש אסמכתא ברורה להוכחת דבריו. משכך, אין אני סבור שיש מקום לפתיחת שערי בית המשפט בשלב כל כך מאוחר בפני המבקש.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ח' טבת תשע"ב, 03 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: