- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
אין לחייב את רשות הדואר לפצות בגין איחור בהגעת מכתב שנשלח בדואר אקספרס
|
בר"ע בית המשפט המחוזי ירושלים |
553-08
2.12.2008 |
|
בפני : נעם סולברג |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: חברת דואר ישראל בע"מ עו"ד איתן צוברי |
: איתן בנימין |
| פסק-דין | |
בקשת רשות ערעור על פסק הדין שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות (ת"ק 1833/07) ביום 29.6.08 ולפיו חוייבה המבקשת בתשלום פיצוי למשיב בשל כך שדבר דואר ששלח בשירות דואר "מהיר-אקספרס" הגיע ליעדו באחור, לאחר ימים אחדים, ולא בו- ביום כפי שהובטח לו.
בהחלטתי מיום 17.9.08 ביקשתי את תשובתו של המשיב לבקשה, בתוך 30 יום, וכן גם את התייחסותו לשאלה אם נתונה הסכמתו לכך שאדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. חלפו 30 הימים ותשובה - איין. ביקשתי לוודא כי לא ארע להחלטתי הנ"ל מה שארע לדבר הדואר נשוא התובענה ששלח המשיב - שמא חל עיכוב בהגעתה ליעדה - והמתנתי לתשובתו 30 ימים נוספים. כל תגובה לא באה. על-פי בדיקת המזכירות, בהעדרו של המשיב נמסרה ההחלטה בשעתו לבן משפחתו.
בנסיבות הללו, בחלוף כ-80 יום, לא ראיתי הצדקה להמתין עוד לתשובה. לגופו של עניין החלטתי לדון בבקשה כבערעור, ולקבלו, על יסוד נימוקי המבקשת.
סעיף 78 לחוק הדואר, התשמ"ו-1986 קובע כי "אין בעל רשיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק שנגרם -
(1) בשל איחור במסירה או מסירה מוטעית של דבר דואר;
(2) ...".
בעניין דנן מדובר באחור במסירה של דבר דואר ליעדו, כשסיבת האחור לא נתבררה.
עינינו הרואות כי אין בלשון החוק הבחנה בין סוגים של אחורים מסיבות שונות, ואין הבדל בין שלב המסירה של דבר הדואר לבין השלבים הקודמים - האיסוף, ההעברה והמיון. הוראת חסינות שכזו, אינה דבר של מה בכך, אך דומה שהיא נובעת מהכרת החוק בכך שבדיוור של מיליוני מכתבים ביום, אין זה מן הנמנע שתארע תקלה, או שגיאה, זעיר פה זעיר שם, ושבעטייה יגיעו מכתבים באחור ליעדם. כדי שלא לייקר את עלות משלוח דברי הדואר, בחר המחוקק להגן על המבקשת באופן האמור. ניתן היה לנקוט גם בגישה אחרת, אך זו הגישה המחוייבת על-פי החוק. באין תגובה לבקשה אינני רואה להרחיב בדבר הזה, זולת הקביעה כי הוראת סעיף 78(1) הנ"ל ישימה בנסיבות העניין, כפי שטענה המבקשת, ועל סמך הוראה זו צריך היה לדחות את תביעתו של המשיב.
אני מקבל אפוא את הערעור ומבטל את פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות.
בנסיבות העניין ובאין מחלוקת על עצם האחור (אמנם קצר-מועד), החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.
ניתן היום, ה' בכסלו תשס"ט (2 בדצמבר 2008), בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.
|
נעם סולברג, שופט |
עינת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
