אילנה חייט ואח' נ' יעל אשל ואח'

החלטה

רקע כללי:

החלטה זו עוסקת בשאלה האם נתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת"), עובדת ציבור כמשמעות מונח זה בפקודת הנזיקין, נהנית מחסינות ולא ניתן לתבוע אותה בנזיקין?

הנתבעת מבקרת פנים במועצה אזורית גלבוע. בכתב התביעה נטען כי, הנתבעת במסגרת תפקידה התבקשה על ידי ראש המועצה לבדוק את שאלת קיומם של ניגודי עניינים של נבחרי המועצה בשנת 2005.

נטען עוד כי הנתבעת הניחה על שולחן המועצה דו"ח ביקורת על ניגודי עניינים של נבחרי ציבור. התובעים טוענים כי במסגרת הדו"ח המבקשת עשתה שימוש לרעה בסמכותה ותפקידה על מנת לנגח את המשיבה מס' 1 להכפישה ולפגוע בה ובמשפחתה.

לאור זאת הוגשה התביעה בעוולת הרשלנות ובעילה נוספת על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965.

התביעה בעילה לפי חוק איסור לשון הרע נדחתה על ידי על הסף. כמו כן, קבעתי בהמשך כי הנתבעת עונה להגדרת "עובד ציבור" כמשמעה בפקודת הנזיקין בשים לב לכך שהתובעים חלקו על כך.

הנתבעת עתרה בבקשה נפרדת להכיר בחסינותה כאשר הרשות המקומית בה במסגרתה פעלה הנתבעת צורפה כצד לבקשתה. בא כחה של הרשות המקומית הודיע כי יכבד כל החלטה שתתקבל בהליך זה ולא מטל חלק בניהולו.

ביום 4.11.2010 קיימתי דיון בבקשה כאשר אך ורק הנתבעת העידה.

טענות הצדדים:

הנתבעת טוענת בסיכומיה את הטענות כדלקמן:

א.למבקשת חסינות סטטוטורית מכח החוק.

ב.הנתבע פעלה בתום לב ובמסגרת תפקידה השלטוני.

ג.הרשות המקומית בה הנתבעת מכהנת אינה מתנגדת לבקשה.

התובעים טוענים לעומת זאת את הטענות כדלקמן:

א.הבקשה הוגשה באיחור.

ב.דו"ח הביקורת אינו חסוי והנתבעת אינה יכולה להסתתר אחרי הדו"ח כפי שעשתה במהלך חקירתה. סירובה של המבקשת להשיב על חלק ניכר מהשאלות בחקירה נגדית יז לזקוף לחובתה.

ג.הוכח על ידי התובעים כי הנתבעת פעלה בשוויון נפש או מתוך כוונה להזיק מעצם הסתתרותה אחרי הדו"ח בטענה שהוא חסוי. הנתבעת לא הצביעה כיצד ערכה את הדו"ח והסתתרותה אחרי הדו"ח הינה לחובתה.

דיון והכרעה:

הערה פרוצדוראלית: