אייזקסון נ' חקיקיאן ואח'

פסק דין

התובעת מתגוררת ברח' ניתב הל"ה 7 ברעננה. בשכנות לתובעת מתגוררים הנתבעים ברח' נתיב הל"ה 1.

אין חולק, כי ביום 28.6.09 הלכה התובעת ברחוב כאשר מולה הגיע בנם של הנתבעים כשהוא מוביל את כלבם של הנתבעים והילד אוחז ברצועה.

הצדדים אינם חלוקים, כי כלבם של הנתבעים נשך את התובעת בעקב אכילס שלה.

התובעת תובעת מהנתבעים לפצותה בסך 5,000 ₪, שכן נאלצה להחליף תחבושות 3 פעמים ביום, כמו גם בגין כאבים ביד בשל זריקת טטנוס שנאלצה לקבל ואי כושר לעבודה משך 6 ימים.

התביעה הופנתה תחילה גם כנגד "הפניקס חברה לביטוח בע"מ", אך התברר שהאירוע מוחרג מפוליסת הביטוח שהונפקה לנתבעים, שכן הכלב הסתובב ברחוב ללא זמם.

הנתבעים טענו בכתב הגנתם, כי התובעת העלימה מביהמ"ש כי כלבה הסתובב אותה עת ברחוב ללא זמם וללא רצועה.

כלבה של התובעת גדול יותר מכלבם של הנתבעים ולכן האחרון חש עצמו מאוים תוך כדי שהוא מנסה להגן על עצמו.

לטענת הנתבעים, התובעת מעצימה את נזקיה ופרט לשריטות קלות לא אירע מאומה. הראיה, שלא פנתה לקבלת טיפול רפואי אלא למחרת היום.

הנתבעים צירפו מכתב דרישה ששלחה להם התובעת ובו היא עותרת לקבלת 1,500 ₪ (מכתב מיום 6.7.09). בתביעה מדובר בשילוש הסכום ויותר ואין לו כל הצדקה.

הצדדים הופיעו לפני בישיבת יום 11.2.10 והתובעת התבקשה להגיב על האמור בכתב ההגנה של הנתבעת וסיפרה שכלבה הוא קוקר ספיינל קטן.

התובעת טענה, כי כלבה קשור תמיד אך היא משחררת אותו לעשיית צרכים בדרך כלל באזורים סגורים (ההדגשה שלי – ד.ג.).

התובעת הודתה, כי שני הכלבים מכירים זה את זה ולטענתה פתאום חזר כלבם של הנתבעים ונשך אותה.

משמע, יש אישור למפגש בין הכלבים. התובעת לא ציינה שכלבה היה קשור באותו רגע של האירוע. העובדה, כי כלבה מאולף אינו מעלה ואינו מוריד לענייננו.

התובעת הסבירה, כי פנתה לקבלת טיפול רפואי רק ביום שלמחרת כיוון שהיה לה ילד חולה בבית (הסבר דחוק בעיני – ד.ג.).

כיוון שכך, אני מקבל את גרסת הנתבעים, כי כלבה של התובעת לא היה קשור ופיו לא היה חסום.

מאידך גיסא, ככל שהנתבעים היו שומרים על הוראות החוק, קרי מוציאים את כלבם לרשות הרבים כאשר זמם לפיו, אזי התאונה היתה נמנעת משום שלו היה פיו של הכלב חסום מאומה לא היה מתרחש.

לפיכך, אני מקבל את התביעה בחלקה ומורה כי הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 1,000 ₪ עפ"י אומדנא.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו ובשכ"ט עו"ד.

ניתן היום, ל' שבט תש"ע, 14 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.