איי.וי.וו.בע"מ ואח' נ' ארבל ואח'

החלטה

הצדדים חלוקים בסוגיית ההוצאות שיש להשית, אם בכלל, על התובעת, לאחר שביום 13.12.12 אישרתי תיקון בכתב התביעה כבקשתה וקבעתי כי שיעור פסיקת ההוצאות ייעשה גם כפי התרשמות מהיקף פעילות הנתבעים לאור תיקון זה.

לטענת הנתבעים, תיקון כתב התביעה נעשה בשלב דיוני מאוחר ובעצם התיקון הם נדרשו לביצוע הליכים מקדמיים נוספים, כתיבת כתב הגנה, טיפול בראיות נוספות ותשלום שכר טרחה נוסף של כ- 70,000 ₪ (ר' נ/א'). עוד הוסיפו הנתבעים, כי מהות התיקון אינה טכנית והוא כורך בחובו הצגת עילה חדשה ושינוי חזית המריבה בין הצדדים.

התובעת, מצדה, טענה כי יש להימנע מהוראה על פסיקת הוצאות. לטענתה, הסכום המבוקש מופרז, אינו מידתי, לא הוכח דיו ויש להתחשב בסיכויי התביעה. עוד הפנתה התובעת לפירוש המצומצם שיש ליתן להחלטתי מיום 13.12.12 וציינה כי עסקינן בדרישה לתשלום הוצאות בטרם נקבעה הכרעה כלשהי לזכות הנתבעים, שאף הם הגישו בקשות שנדחו, מבלי שיפסקו הוצאות לחובתם.

התובעת הוסיפה כי הפלוגתאות הבסיסיות במחלוקת נותרו בעינן ובהוספת האירועים שמגבשים נזק נוסף כדי התיקון שהוכנס בכתב התביעה, יש כדי לפרט ביתר את נתוני כתב התביעה המקורי ולהוסיף אירועים עובדתיים החוסים בצלן של העילות הקיימות בו.

התרשמתי ממכלול נסיבות העניין ובחנתי את עמדות הצדדים כפי אמות מידה של סבירות, מידתיות והכרחיות (ר' רעא 6793/08 לואר בע"מ נ' משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ (28.6.09)), התחשבתי במהות והיקף התיקון בכתב התביעה המתוקן ובהשלמות הראייתיות העוקבות לו, על המידה הנחזית שבטרחת הנתבעים; בסוג הליך הביניים בו עסקינן; בהיסטוריה הדיונית העולה מהתיק; בטענות התובעת שעדיין דורשות בירור אשר למועד בו נגלתה לה עילת התביעה החדשה ובתעריף המינימלי שבכללי לשכת עורכי הדין.

סוף דבר – נחה דעתי כי יש להורות לתובעת לשלם לנתבעים סכום כולל של 7,500 ₪, עד ליום 25/4/13.

אין באמור בהחלטה זו כדי לסתום את הגולל לעניין טענות הקשורות בהוצאות שנפסקו וטענות הצדדים בנושא שמורות לשלב הסיכומים.

לידיעה דחופה של הצדדים.

ניתנה היום, י"ג אייר תשע"ג, 23 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי ....... התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: