איי. אי. ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אשל ואח'

פסק דין

לפני תביעה שהגישו התובעים כנגד הנתבעים בגין נזק רכוש שאירע לכלי רכבו של התובע 2 כתוצאה מאירוע תאונת דרכים שאירע ביום 9/6/09 בסך של 12,014 ₪.

הנהגים העידו לפני וכן השוטרת שהיתה במקום האירוע.

לטענת התובע 2, אירע האירוע כתוצאה מכך שכלי רכבם של הנתבעים החל בנסיעה מבלי ששם ליבו לכך שכלי רכבו של התובע 2 יצא על מנת להמשיך בנסיעה.

אין מחלוקת בין הצדדים באשר למצב כלי הרכב רגע לפני אירוע התאונה, דהיינו, הנהגים כמו גם השוטרת הסכימו כי כלי רכבו של התובע 2 היה במצב של עצירה מוחלטת כאשר לפניו, בכיוון נסיעתו בנתיב הימני, עומד כלי רכב ואילו כלי רכבם של הנתבעים היה במצב של עצירה בנתיב השמאלי במקביל לכלי רכבו של התובע 2 כשהוא נעצר להוראת השוטרת שהיתה במקום.

למעשה, התובע 2 העיד, כי בכיוון נסיעתו הנתיב היה חסום וכי במקביל אליו עמד כלי הרכב של הנתבעים אשר שוחח עם השוטרת וחסם את הנתיב השמאלי , לכן סבר שהוא יכול להמשיך בנסיעתו , לצורך כך עליו להשתלב ולעבור לנתיב השמאלי.

נראה כי התובע 2 הגיע למסקנה, שהאשם רובץ לפתחו של הנהג מטעם התובעים מעדותה של השוטרת, אליה ניגש מייד לאחר האירוע, כאשר שאל אותה האם ראתה את המקרה וזו השיבה, כפי שהעידה גם בביהמ"ש, כי ככל הנראה הנהג מטעם הנתבעים בעת שהחל בנסיעה על מנת לעמוד בצד הדרך,הסתכל עליה ולא על הכביש.

למעשה, אירוע התאונה אירע כתוצאה מכך ששני הנהגים, אשר עצרו, לנוכח הוראת השוטרת, חסמו את שני הנתיבים בצומת עמוס ברמת גן, בעת שביקשו לבצע את הוראות השוטרת, האחד לעמוד בצד והשני להמשיך בנסיעה.

במהלך ביצוע ההוראה, כאשר השוטרת נמצאת במקום, לא נתנו ליבם לכך שהם החלו בנסיעה בו זמנית, כאשר הם עמדו זה לצד זה במקביל, בעצירה מוחלטת, שניה קודם לקרות האירוע וכך נגרם הנזק לכלי רכבו של התובע 2.

עדותה של השוטרת לפיה החל הנהג מטעם הנתבעים בנסיעה כשהוא אינו מסתכל ישר לכיוון הנסיעה, לא מסייעת לתובעים במובן של חיזוק הגרסה שכן אם עמדה עם הפנים לכיוון הנסיעה של כלי הרכב מטעם הנתבעים, בהכרח עמדה עם הגב לכיוון נסיעתו של התובע 2 ומכאן שלא יכלה לראות האם גם הנהג – התובע החל אף הוא בנסיעה, בדיוק באותה שניה.

עוד העידה העדה הנוספת – השוטרת, כי לא ראתה כיצד אירע האירוע, דהיינו, באיזה חלק בכלי רכבם של הנתבעים- האם בחלק האחורי או שמא בחלק הקדמי והיכן, אם בכלל, נגרמו נזקים לכלי רכבם של הנתבעים.

עיון במוקד וסוג הנזק (מעיכה בכנף ימין ותלישה של הפגוש) שנגרם לכלי רכבו של התובע 2 מעיד ומתיישב יותר עם הגרסה של התובע 2 לפיה, החל הנהג מטעם הנתבע בנסיעה מבלי ששם לב לכך שהתובע 2 ביקש לעבור לנתיב הנסיעה שלו על מנת להשתלב ולהמשיך בנסיעה.

יחד עם זאת, מדובר במקרה שבו התובע 2 ביקש להשתלב לנתיב הנסיעה של הנהג מטעם הנתבעים, אשר היה במצב של עמידה מוחלטת במקביל אליו, כאשר נתיב הנסיעה שלו חסום ע"י רכב אחר והנהג מטעם הנתבעים "משוחח" עם השוטרת שהורתה לו לעצור בצד וככל הנראה לא הבין את "הסימון" שסומן לו על ידה והמשיך בנסיעה.

כך או כך, בראות עיני בנסיבות כפי שתוארו ע"י התובע 2 בעצמו היה עליו לנקוט משנה זהירות ולא להתחיל בנסיעה והשתלבות לנתיב השמאלי מבלי שוידא כי ניתן לעשות כן בבטחה.

כאמור, התאונה אירעה כאשר התובע 2 רק החל לסטות עם חלקו הקדמי שמאלי לתוך הנתיב השמאלי ובד בבד החל הנהג מטעם הנתבעים בנסיעה בנתיב שלו ישר, שניהם החלו בנסיעה ממצב של עמידה במרחק קצר האחד ממשנהו, כשלא הבחינו ו/או חשבו כי הנהג האחר מבחין בו ויאפשר "זכות קדימה" לאחר.

סוף דבר:

בנסיבות כפי שתוארו, דומה כי האחריות לקרות האירוע רובצת על שני הנהגים בחלקים שווים ביניהם, דהיינו, לתובעים אשם תורם בשיעור של 50% ומכאן שעל הנתבעים לשלם ביחד ולחוד לידי התובעים סך של 6,007 ₪ עבור הנזק הישיר, אגרה בסך של 337 ₪, שכר בטלה עבור העדים שאינם בעלי דין בסך של 300 ₪ (עבור כ"א) ושכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ₪ + מע"מ.

סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום.

מזכירות תשלח עותק פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום + א.מ.

בטעות נסגר פרוטוקול הדיון כ"פסק דין" בעוד שלמעשה מדובר בהחלטה וזהו פסק הדין שניתן מייד לאחר הדיון שלא בנוכחות בעלי הדין ו/או ב"כ.