אי וודאות בעסקאות המבוצעות בכרטיסי אשראי

עובדות

1.         התובעת הינה חברה בע"מ אשר  מנוהלת על ידי מר יצחק טבעון.

2.         ביום 14.11.02 בוצעה עסקה בסך 8,666.10 $ (שווה ערך ל-44,217.80 ש"ח), אשר חייבה התובעת את הנתבעת.

3.         באותה תקופה חשבון החברה נוהל על ידי גב' מלכה גלינה ז"ל, אשר נפטרה ביום 22.5.04.

4.         מר יצחק טבעוני וב"כ הנתבעים מסכימים שלא הייתה שום השגה בגין החיוב עד דצמבר 2003,  13 חודשים לאחר החיוב.

5.         במענה הנתבעת הסתבר, כי על פי בקשת התובעת הפסיק הספק את הפעילות המסחרית  עקב פשיטת רגל.

6.         יצויין כי לא צורפו אסמכתאות אודות העסקה נשוא החיוב.

7.         לא הובאה עדות ישירה לגבי אופי ניהול החשבון על ידי האחראית הגב' קלינה ז"ל.

8.         הבנק פעל לחייב את החשבון במסגרת הרשאה לניהול כרטיסי אשראי.

דיון

9.         העסקה נשוא כתב התביעה הינה דוגמא לעסקה במסמך חסר. התוצאה היא, אותה סיטואציה המפחידה כל אזרח הנעזר ומשתמש בכרטיס אשראי בעידן המחשב וגניבת זהות.

10.        למעשה לצדדים אין ראיה מוצקה לעסקת היסוד. מטעם התובעת העיד מר יצחק טבעוני על הנהלים בחברה על ידי המנוחה, הגב' קלינה.

            עם זאת, אין למר טבעוני ידיעה אישית על דרך המעקב  על ידי  המנוחה אודות המתרחש בחשבון. לא זו אף זו, החיוב נתגלה  לאחר פטירתה אשר מהווה פער של 13 חודשים בין ביצוע העסקה והעלאת הטרוניה בגינה ובכל זאת נשארת תעלומה: האם באמת בוצעה העסקה על ידי המנוחה או מי מטעמה?

11.        בידי התובעת ומר יצחק טבעוני מצד הנתבעים אין אסמכתאות כלשהן בגין העסקה. גרוע מזה, הם ניזונים מחברה בינלאומית אשר בקשר עם ספק מפוקפק (במקרה דנן). לפי עדותה של גב' בק מטעם הנתבעים, קיימת תקופה של 120 יום בין החיוב ובין חיוב חשבון התובעת  תקופה בה ניתן להעלות  טענות כנגד החיוב,  אם יוגשו במועד שאז ניתן לזכות הלקוח. לאחר חלוף התקופה,  על פי התקשרות חוזית, לא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה.

12.        החוק החל בענייננו הינו חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ד - 1996 (להלן: " החוק"). בין הסעיפים הנוגעים לענייננו הינו סעיף 6(א):

            "חוייב לקוח בשל עסקאות או פעולות שנעשו תוך כדי

                        שימוש לרעה בכרטיס חיוב, ישיב המנפיק ללקוח בהקדם

                        האפשרי אך לא יאוחר משלושים ימים מיום הודעת הלקוח

                        את סכום החיוב, למעט הסכום שבו חייב הלקוח לפי סעיף

                        5(ג) לחוק".

            בסעיף 5 (ב) לחוק:

                        "הלקוח לא יהיה אחראי בשום מקרה לשימוש לרעה שנעשה