הכרעה בשתי בקשות מקבילות להתמנות כאפוטרופוס

בעניין:

מר מ.ק., ת"ז ***

ע"י אפוטרופוס לדין, עוה"ד טליה גיגי

(מינוי מטעם הסיוע המשפטי)

פסק דין

בפני הכרעה בשתי בקשות מקבילות להתמנות כאפוטרופוס על כלל ענייניו של מר מ.ק. (להלן: "מר ק'" או "האב"), אשר הוגשו על ידי שתי בנותיו – המבקשת בא"פ 25125-11-24, הגב' ס.ק.(להלן: "הבת ס'"); והמבקשת בא"פ 58584-05-25, הגב' א.פ. (להלן: "הבת א'"). אין מחלוקת בדבר הצורך למנות אפוטרופוס למר ק', אך נטושה בין המבקשות מחלוקת בעניין זהות האפוטרופוס, שנעוצה במחלוקת הכרוכה בסוגית הבעלות על הדירה בה מתגורר האב.

רקע והשתלשלות ההליכים

1. מר ק', בן כ-78 שנים, אלמן ואב לשתי בנות – הבת ס' והבת א' (להלן יחד: "הבנות"). מר ק' הוא מהנדס מכונות בהשכלתו, עלה לישראל בשנת 1998 מאוקראינה, ועבד בארץ עד שנת 2010 במפעל בטון. מאז פטירתה של רעייתו בשנת 2012, מתגורר מר ק' לבדו, ומתקיים מקצבת אזרח ותיק עם השלמת הכנסה של המוסד לביטוח לאומי בלבד. בשנת 2018 אובחן כסובל מדמנציה מסוג אלצהיימר והיה במעקב גריאטרי בעקבות המחלה. משנת 2022 מוגדר כ"תשוש נפש" וקיימת המלצה פסיכו-גריאטרית למנות עבורו אפוטרופוס על כלל ענייניו.

2. ביום 11.11.2024 הגישה הבת ס' בקשה להתמנות כאפוטרופוס על כלל ענייניו של האב. ביום 22.5.2025 הגישה הבת א' בקשה מקבילה, בגדרה עתרה אף היא להתמנות כאפוטרופוס על ענייניו של מר ק'.

3. הרקע להגשת הבקשות המקבילות על ידי הבנות הינו סכסוך ביחס לבעלות על הדירה בה מתגורר האב משנת 2010 ועד היום (להלן: "הדירה"). הדירה נרכשה בשנת 2013 באמצעות תשלום הון עצמי בסך של כ-200,000 ₪ ע"י מר ק', והיתרה, בסך של כ-208,000 ₪ מומנה באמצעות משכנתא שנלקחה על שם הבת א' ובעלה, מר ל.פ.. הדירה נרשמה כדירה בבעלות הבת א' ובעלה. מאז רכישתה ועד היום, משלם מר ק' מידי חודש סך של 1,600 ₪, בגובה תשלום החזר המשכנתא החודשי והביטוחים הנלווים.

4. ביום 22.2.2022 הגיש מר ק', באמצעות הבת ס', מכוח ייפוי כוח נוטריוני שניתן לה, תביעה כנגד הבת א' ובעלה, לסעד הצהרתי המורה על רישום הזכויות בדירה על שמו (תמ"ש 52600-02-22) (להלן: "התביעה בעניין הדירה").

5. על פי הנטען בתביעה דנן, התובע הוא ששילם עבור רכישת הדירה, משלם את תשלומי המשכנתא וההוצאות השוטפות, ואף מחזיק בה ממועד רכישתה, כך שרישום הדירה, כדירה בבעלות הבת א' ובעלה, בוצע במרמה. מנגד, טענו הנתבעים, כי הם הבעלים של הדירה וכי האב במעמד של שוכר בדירה, ומשכך הוא משלם דמי שכירות, בגובה החזרי המשכנתא החודשיים. הליך זה נמחק בסופו של יום, בשל ספקות שהתעוררו בדבר כשרותו של מר ק' לנהל את ההליך (החלטת כבוד השופטת כרמית חדד מיום 29.5.2025 בתמ"ש 52600-02-22).

6. למען שלמות התמונה יצוין, כי בגדרי התביעה בעניין הדירה הוגש "הסכם הלוואה" שנערך ביום 17.11.2020 בין מר ק' לבין הבת א', ואשר לפיו מר ק' הלווה לבת א' סך של 200,000 ₪ לצורך רכישת הדירה (להלן: "הסכם ההלוואה"). על פי עיקרי הסכם ההלוואה, סכום ההלוואה יעמוד לפירעון בתוך 12 חודשים מהיום שבו ידרוש מר ק' את פירעון ההלוואה, או באופן מידיי אם הדירה תימכר, או במועד הפטירה של מר ק'; הבת א' התחייבה שלא למכור ו/או להעביר ו/או לשעבד בכל דרך את זכויותיה בדירה אלא בהסכמת מר ק'; תירשם הערת אזהרה לטובת מר ק' להבטחת פירעון ההלוואה. ביום 29.11.2020 נרשמה הערת אזהרה לטובת מר ק' על הדירה לפי סעיף 126 לחוק המקרקעין (הימנעות מעשיית עסקה).

7. לצורך בירור הבקשות למינוי אפוטרופוס, ניתנו צווים לעריכת תסקיר עו"ס לסדרי דין.

8. ביום 1.7.2025 עתרה העו"ס לאיחוד הדיון בשתי הבקשות, שעה ששתיהן מתייחסות לאותו מועמד, היינו, מר ק'. ביום 3.7.2025 הוריתי על קשירת שני התיקים ובירור הבקשות במאוחד.

    

    

    

   התסקיר

9. ביום 24.7.2025 הוגש תסקיר עו"ס לעניין חוק החוסים וסדרי דין (להלן: "התסקיר"), המתייחס כאמור לשתי הבקשות במאוחד.

10. על פי המתואר בתסקיר, עו"ס עורכת התסקיר קיימה שלושה ביקורי בית בביתו של מר ק'. כאשר הוא נשאל לגבי משמעות המונח "אפוטרופוס" השיב, שזה "מישהו שנותן עזרה". בביקור השני אמר שמסכים ששתי הבנות ידאגו לו, והוסיף "מי שיש עכשיו א'", ובביקור השלישי, כשנשאל על כך שוב, מסר, כי הוא מבקש שהבת א' תעזור לו.

11. עוד צוין בתסקיר, כי הבת א' מגיעה לעיתים קרובות לביתו של האב ונמצאת בקשר יומיומי עם המטפלת, ואילו הקשר עם הבת ס' הוא לעיתים רחוקות יותר, והיא מגיעה אחת לשלושה חודשים לבית האב.

12. נוכח השפעת המחלוקת בעניין הדירה על שיתוף הפעולה בין הבנות, ביררה העו"ס את עמדת מר ק' והבנות גם בסוגיה זו. העו"ס שאלה את מר ק' של מי הדירה בה הוא מתגורר, והוא השיב "שלי", ומסר כי הוא שילם את כל הכסף לרכישת הדירה בלי עזרה. כשהובהר לו שהדירה רשומה על שם הבת א', אמר "א' מחליטה הכל".

13. הבת א' סיפרה לעו"ס כי היא מטפלת באביה במסירות רבה, בקשר עם המטפלות, דואגת לרכישת תרופות וקניות, מלווה אותו לטיפולים רפואיים ומגיעה לבקרו בסופי השבוע. היא אף התקינה מצלמות בבית, על מנת לפקח על הנעשה עם האב מרחוק במידת הצורך. הבת א' חזרה על עמדתה, כי הדירה בבעלותה, וכי האב משלם לה דמי שכירות בשיעור החזרי המשכנתא. היא הוסיפה, כי בתקופת הקורונה היא שהתה זמן רב בבית אביה, והדבר גרם למשבר במערכת היחסים עם בעלה, אשר בעת כעס, איים כי הוא יפנה את האב מהבית. היא מסרה עוד, כי אחותה ס' החלה להתעניין בסוגית אופן רישום הדירה רק בשנת 2021, וניתקה את המצלמות שהותקנו בבית האב כשפעלה להגשת התביעה בעניין. הבת א' מסרה לעו"ס כי היא כואבת את הקרע שנוצר בין האחיות על רקע זה, ומוכנה להתמנות במינוי משותף עם אחותה לעניינים הרפואיים, האישיים, והרכושיים של מר ק'.

14. הבת ס' מסרה לעו"ס כי היא פועלת להגן על זכויותיו של אביה ורוצה כי הצדק ייצא לאור, תוך שהיא הרחיבה בפירוט ההליך המשפטי בו נקטה, בשם האב, להצהרה על זכויותיו בדירה. לדבריה, כשגילתה על המצלמות היא פעלה לנתק אותן כאשר הגיעה לבית, משום שהרגישה לא בנוח. לדבריה, כשבעלה של א' גילה שהיא ניתקה את המצלמות, הוא איים שיוציא את האב מהבית. לטענתה, הבעל דאג לסכסך בין האחיות, אך בעבר האב אמר שיש לו שתי בנות, והוא רוצה לתת להן שווה בשווה. הבת ס' הוסיפה, כי היא לא סומכת על אחותה כלל, כי היא (ס') מטפלת בענייני אביה, ורוצה להתמנות כאפוטרופוס על כלל רכושו. כשנשאלה ע"י העו"ס לגבי מינוי משותף, אמרה כי היא מוכנה להתמנות עם אחותה בעניינים רפואיים ואישיים, אך לעניין הרכוש מעדיפה שתתמנה עמותה חיצונית, שתנהל את ענייני הרכוש באופן ניטראלי, ותייצג את האב בהליך המשפטי.

15. בשל היעדר הסכמות בין הבנות בעניין זהות האפוטרופוס, התקיימה ועדת תסקירים במחלקת הרווחה בנוכחותן, על מנת לנסות ולגבש הסכמה.

16. על פי המתואר בתסקיר, בפגישה נצפתה דינאמיקה מורכבת בין הבנות, כאשר הבת ס' סירבה לשבת לצד אחותה, בטענה כי היא לא מסוגלת להיות בקרבתה, בשל משקעי העבר. תואר כי בין הבנות קיימת מחלוקת לגבי הטיפולים הרפואיים עבור מר ק', כאשר הבת א' נצמדת להוראות הרופאים ופועלת לרכישת תרופות וקביעת תורים, ואילו הבת ס' תומכת בגישה טיפולית אלטרנטיבית, אם כי ציינה כי לא תוכל להבטיח פניות באופן שוטף לעניין זה. לעניין הטיפול האישי, יש פערים בזמינות של הבנות, כאשר הבת ס' פנויה בתדירות נמוכה יותר מאחותה. בענייני רכוש, הבת א' טענה כי היא רצתה לשתף את אחותה בתהליך רכישת הדירה בזמנו, אך היא לא הייתה פנויה לכך בשל מצבה הרפואי, ואילו הבת ס' טענה להיעדר שקיפות בעניין אופן הרישום של הדירה, וכן כי היא רוצה כיום למצות את זכויותיו של האב ביחס לדירה, שכן בכך (לעמדתה) היא שומרת על כבודו וטובתו של האב.

17. בוועדה, נתנו המבקשות הסכמתן להתמנות ביחד ולחוד כאפוטרופסיות על כלל ענייניו הרפואיים והאישיים של האב, למרות חילוקי הדעות ביניהן, וטענו כי יוכלו לתקשר באמצעות הודעות ווטסאפ ביניהן. לענייני רכוש, לא גובשה הסכמה בין המבקשות – הבת ס' ביקשה כי ימונה אפוטרופוס חיצוני לענייני רכוש, ולא הסכימה למינוי משותף עם אחותה בעניינים אלה; ואילו הבת א' ביקשה להתמנות כאפוטרופוס גם לעניינים רכושיים, והסכימה להתמנות יחד עם אחותה.

18. בסיכומו של התסקיר, צוין כדלקמן: "לציין כי התרשמנו כי אין חולק אודות הצורך במינוי אפוטרופוס לאב לכלל ענייניו אך יש מחלוקת בין הבנות בעניין זהות האפוטרופוס. כמו כן התרשמנו כי בין הבנות דינאמיקה שאינה מאפשרת מינוי משותף לענייני רכוש כלל בשל העובדה כי עניין הדירה מהווה סלע מחלוקת לאי ההסכמות ביניהן. גם לעניינים אישיים ורפואיים נראה כי הבנות מתקשות לנהל תקשורת מיטיבה אך מנגד התרשמו חברי הוועדה כי הן מעוניינות בטובתו של האב וכל אחת בדרכה פועלת כפי יכולתה מתוך אהבה ודאגה לאביה". 

19. בהמשך למסקנות אלה, המלצת התסקיר הייתה למנות את הבנות כאפוטרופוסיות, ביחד ולחוד, לעניינים רפואיים ואישיים, ולמנות את הבת א' כאפוטרופוס לעניינים רכושיים למשך שנה, בכפוף לתנאים הבאים: (1) הצגת תדפיס עו"ש אחת לחודש כולל פירוט הכנסות והוצאות; (2) כל שינוי במגורי האב יהיה בכפוף לאישור בית משפט; (3) לשקול להורות על מינוי עו"ד מייצג לעניין התביעה בעניין הדירה.

20. לאחר שעיינתי בתסקיר, ונוכח מסקנותיו והמלצותיו, הוריתי על הגשת תגובת ב"כ היועמ"ש ברווחה, ועל מינוי אפוטרופוס לדין למר ק' מטעם הלשכה לסיוע משפטי (החלטה מיום 4.8.2025). בהתאם, מונתה עו"ד טליה גיגי לתפקיד זה.

21. בתגובה שהגישה האפוטרופוסית לדין ביום 21.8.2025 היא תיארה כי היא קיימה ביקור בית בביתו של מר ק', כאשר רק הבת א' שיתפה פעולה עמה, ועתרה לקיום דיון לבירור הבקשות.

22. בתגובת ב"כ המשיבה 2 (להלן: "היועמ"ש") מיום 21.8.2025 עתרה אף היא לקיום דיון בתום הפגרה.

23. דיון כאמור נקבע ליום 10.9.2025 אך הוא נדחה, לבקשתם המוסכמת של הצדדים, ליום 12.11.2025.

    מהלך הדיון

24. ביום 12.11.2025 התקיים בפני דיון בנוכחות מר ק' (בסיוע מתורגמנית); האפוטרופוסית לדין, עו"ד גיגי; הבת ס' וב"כ עו"ד קרומין; הבת א' וב"כ עו"ד מסיקה ועו"ד בוסקילה; ב"כ היועמ"ש, עו"ד לנדאו; עו"ס לחוק החוסים וסדרי דין, עורכת התסקיר, הגב' אורית דבוש. להלן יובאו עמדות המשתתפים, כפי שנמסרו במהלך הדיון.

25. עו"ס לסדרי דין ביקשה לשנות מהמלצות התסקיר, ולקבוע, כי הבת א' תמונה כאפוטרופוסית לכלל העניינים, בכפוף למגבלות ולסייגים לענייני הרכוש, כפי שפורטו בתסקיר. לדבריה של העו"ס, שינוי זה בהמלצות נובע מהמעורבות המשמעותית של א' בטיפול השוטף באב, לעומת המעורבות המצומצמת של הבת ס'; נוכח רצונו של מר ק' לקבוע כי הבת א' היא שתטפל בענייניו – רצון שבא לידי ביטוי כאשר חתם על ייפוי כוח כללי לטובת הבת כשהיה צלול, וגם כיום, כאשר בכל פעם שנשאל בעניין, הוא חזר וביקש שרק הבת א' תדאג לענייניו; ונוכח היעדר התקשורת והקשיים בשיתוף הפעולה בין הבנות בשל המחלוקת ביניהן בעניין הדירה.

26. ב"כ היועמ"ש הצטרפה להמלצות המעודכנות של העו"ס, ונימקה כי מינוי משותף מחייב שיתוף פעולה, ואילו במקרה דנן יש בעיות בקשר בין הבנות נוכח המחלוקת הרכושית.

27. הבת א' ביקשה לפעול כפי רצונו המובהק של האב, ולמנות אותה כאפוטרופוס על כלל ענייניו. באת כוחה טענה כי יש לכבד את רצונו של האב בעניין זה, וכי הבת א' מוכנה להתחייב שלא לפגוע באב או לפנותו מהדירה בה הוא מתגורר. כמו כן ציינה, כי אם וככל שהיא תמונה כאפוטרופסית, הרי שעל פעולותיה ברכושו של האב יהיה פיקוח שוטף של האפוטרופוס הכללי. לשאלות בית המשפט, הבת א' השיבה כי היא טיפלה בעבר ומטפלת גם כיום במסירות בכל ענייניו של האב, וכי היא מוכנה למינוי משותף עם אחותה, והן יתקשרו ביניהן באמצעות הודעות ווטאספ.

28. הבת ס' טענה כי כיום הבית מוזנח, יש במקרר מוצרים פגי תוקף, וכי חשוב לה להיות מעורבת בטיפול הרפואי שמקבל האב, ושותפה לקביעת דרכי הטיפול. נטען, כי האב לא צלול כיום, וכי בעבר, לרבות בגדרי התביעה בעניין הדירה, הוא אמר שהדירה שלו, ושתי הבנות צריכות להיות רשומות יחד. לפיכך, עתרה ס' למינוי משותף עם אחותה בעניינים רפואיים ואישיים, ולמינוי חיצוני בעניינים רכושיים, שיהיה בו כדי לבטל, לשיטתה, את ניגוד העניינים שיהיה לבת א', לו היא תתמנה כאפוטרופוס לענייני רכוש. כשנשאלה ס' על ידי בית המשפט בעניין הטיפול באב, היא מסרה כי היא פחות זמינה להגיע לבית האב בשל מצבה הרפואי, אך היא מעורבת בכל הנדרש, וחשוב לה להמשיך להיות מעורבת ושותפה. כשנשאלה איך הבנות יקבלו החלטה אם תהיה מחלוקת בעניין רפואי, היא השיבה כי הן יפנו לקבלת שלוש חוות דעת לצורך הכרעה.

29. מר ק' נשמע (בסיוע מתורגמנית) בנוכחות עו"ס לסדרי דין והאפוטרופוסית לדין. הוא ידע לומר כי הוא נמצא בבית המשפט, וכשנשאל מדוע, הוא אמר כי "משהו לא בסדר עם הבנות". בהמשך דבריו, שב מר ק' על עמדתו כי רק הבת א' מטפלת ודואגת לו, וכי הוא מבקש שכך ימשיך להיות.

30. האפוטרופוסית לדין, עו"ד גיגי, מסרה בתחילת הדיון כי היא תומכת בהמלצה על מינוי משותף של הבנות לעניינים רפואיים ואישיים, אך לאחר ששמעה את המשתתפים, ולאור שינוי המלצות העו"ס, הסכימה האפוט' לדין כי המינוי יינתן רק לבת א', בתנאי שתובטח שקיפות מלאה לבת ס'. ביחס לעניינים רכושיים, האפוטרופוס לדין הביעה עמדה, לפיה יש למנות אפוטרופוס חיצוני, בשל ניגוד העניינים המובהק בין האינטרסים של הבת א' ובעלה בדירה, לבין תפקיד האפוטרופוס, שבנסיבות העניין יידרש לשקול להגיש הליכים משפטיים בעניין הסכם ההלוואה והזכויות בדירה.

31. במהלך הדיון, נבחנו הצעות שונות לצמצום ניגוד העניינים של הבת א' ביחס לדירה. הבת א' הסכימה לקבע את התשלום של האב בגין מגוריו בדירה בגובה התשלום שהוא נושא בו כיום, בסך 1,600 ₪ לחודש, אף על פי שלטענתה היא יכולה לקבל דמי שכירות גבוהים יותר; להטיל איסור דיספוזיציה על הדירה עד לאחר אריכות הימים של האב; ולהשיב לאב תוך פרק זמן קצר את הסכום שנקבע בהסכם ההלוואה. גם בעלה, מר ל.פ., הצטרף לדיון בשלב מסוים על מנת לברר את עמדתו, ומסר כי הוא מסכים להחזיר את ההלוואה לאב, ואמר שעל זה "אין וויכוח". עם זאת, הבת א' סירבה להפסיק לגבות תשלום חודשי מהאב בגין המגורים בדירה כיום ו/או לאחר תום תקופת המשכנתא, תוך שדבקה בעמדתה, לפיה, מדובר בתשלום בו נושא האב כדמי שכירות עבור מגוריו בדירה. לעומת זאת, לעמדת העו"ס, בתום תקופת המשכנתא אין לאפשר לבת א' להמשיך לגבות שכר דירה מהאב, אם וככל שתמונה כאפוטרופוס לעניינים רכושיים עבורו.

32. לסיכום עמדות הצדדים ביחס לסוגית זהות האפוטרופוס - העו"ס וב"כ היועמ"ש ממליצים למנות את הבת א' כאפוטרופוס על כלל העניינים, בכפוף למגבלות ותנאים במינוי הרכושי; הבת א' מסכימה להתמנות כאפוטרופוס על כלל העניינים, ומוכנה לעשות זאת בשיתוף עם אחותה, הבת ס'; הבת ס' מסכימה להתמנות כאפוטרופוס במשותף עם הבת א' על עניינים רפואיים ואישיים, אך עומדת על מינוי גורם חיצוני לעניינים רכושיים; האפוטרופוס לדין עותרת למינוי הבת א' על עניינים רפואיים ואישיים תוך הבטחת שקיפות לס', ולמינוי חיצוני בעניינים רכושיים לצורך הבטחת זכויות האב בהלוואה ובדירה. מר ק' עצמו שב ואמר כי הוא מבקש שבתו א' בלבד תדאג לענייניו, ובעבר הוא חתם על ייפוי כוח כללי לטובתה ביחס לחשבון הבנק שלו. לצד זאת יצוין, כי הוא גם חתם בעבר על ייפוי כוח לבת ס' לצורך הגשת התביעה בעניין הדירה בשמו.

     

     

    דיון והכרעה

33. לפי סעיף 33(א)(4) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות המשפטית"), בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס "לאדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לעניניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו". מעצם טבעה ומהותה, החלטה על מינוי אפוטרופוס פוגעת בחירות, באוטונומיה, בפרטיותו ובקניינו של האדם (ע"א 1233/94 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (נבו 17.12.1995); רע"א 3266/07 פלוני נ' הראל-חברה לביטוח בע"מ (נבו 30.7.2009)). משכך, ובהתאם לעקרונות שהותוו בתיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית להבניית שיקול הדעת השיפוטי במינוי אפוטרופוס, על בית המשפט להפעיל את סמכותו בזהירות הראויה, תוך שיבחן בדווקנות הן את הצורך במינוי, והן את קיומן של חלופות פוגעניות פחות לאפוטרופסות (ר' בהרחבה: משה בן דוד, ייפוי כוח מתמשך, אפוטרופסות וחלופותיה – הלכה ומעשה, בעמ' 422 (מהדורה שניה, 2019)).

34. בעניין דנן, אין מחלוקת כי בעת הנוכחית יש צורך במינוי אפוטרופוס על כלל ענייניו של מר ק', נוכח התקדמות מחלת הדמנציה בה הוא לוקה, והיעדר יכולת פיסית וקוגניטיבית כיום לדאוג באופן עצמאי לענייניו. מעבר לנדרש, בהתייחס לסיפא לסעיף 33(א(4) לחוק הכשרות המשפטית שהובא לעיל – מצאתי להעיר כי אף על פי שהבת א' מיופת כוח בחשבון האב ודואגת לטיפול שוטף בענייניו, שעה שגם הבת ס' מבקשת לדאוג לאב, ובהינתן ההתנגשות בעמדות של הבנות, ובהינתן המחלוקת הקשה ביניהן בעניין זכויות האב בדירה – הרי שלא ניתן לקבוע כי יש מי שידאג לענייניו גם בלי מינוי אפוטרופוס, וקמה עילה למנות לו אפוטרופוס (ר' למשל: א"פ (נצ') 1696-07-10 פלונית נ' משרד העבודה והרווחה – חיפה (נבו, 28.11.2010)).

35. המחלוקת בין הצדדים נעוצה אפוא בשאלת זהות האפוטרופוס שימונה למר ק'. סעיף 35(א) לחוק הכשרות המשפטית קובע כי זהות האפוטרופוס תקבע לפי טובת האדם ובהתחשב ברצונו. המונח טובתו של האדם מוגדר בסעיף 80 לחוק הכשרות המשפטית כ"מכלול הזכויות, האינטרסים והצרכים של האדם". הנה כי כן, אף על פי שככלל, תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית שם במרכז את רצונו של האדם, הרי שבסוגיית זהות האפוטרופוס המחוקק ציווה כי המוקד הינו טובת האדם, ורצונו הוא שיקול אחד מבין השיקולים שבית המשפט צריך לבחון בקביעת זהות האפוטרופוס, לאור מכלול הצרכים והאינטרסים של האדם (משה בן דוד, ייפוי כוח מתמשך, אפוטרופסות וחלופותיה – הלכה ומעשה, בעמ' 435 (מהדורה שניה, 2019)).

36. במקרה דנן, ולא בלי התלבטות, מצאתי כי טובתו של מר ק' בעת הנוכחית הינה לאמץ את המלצת העו"ס, ולמנות את הבת א' כאפוטרופוס על כלל ענייניו, בכפוף למגבלות ולתנאים, כפי שיפורטו בהמשך. להלן אבהר טעמיי.

37. כמתואר בתסקיר, מר ק' מוכר למרפאה הגריאטרית משנת 2018. בשנת 2019 הוא אובחן עם ירידה קוגניטיבית בחומרה קלה; בחודש מרץ 2022 נמצא כמי שסובל מירידה קוגניטיבית ברמה משמעותית על רקע מחלת שיטיון מסוג ווסקולרי; בבדיקה נוספת, שנערכה בראשית שנת 2023, עלה כי חלה החמרה בזיכרון. במהלך כל התקופה, הבת א' סייעה בטיפול בכל ענייניו של האב, ותיפקדה כאפוטרופוס "הלכה למעשה" – האב העניק לה יפוי כוח לפעולה בחשבון הבנק שלו; היא נוהגת להגיע לביתו של מר ק' בתדירות גבוהה; דואגת לרכישת קניות ותרופות עבורו באופן שוטף; שוהה בביתו בסופי השבוע כאשר המטפלת בחופש; ומצויה בקשר יומיומי עם המטפלת הסיעודית שלו. הנה כי כן, הבת א' הוכיחה במעשיה ובהתנהגותה, הלכה למעשה, כי במשך תקופה ארוכה היא פועלת במסירות ובעקביות לטיפול בכלל ענייניו של האב לטובתו. יוער, כי בניגוד לטענתה של ס' על הזנחה ממנה סובל האב בביתו, הרי שמהדיווחים על הביקורים שנערכו בבית עולה כי "הבית היה נקי, מסודר, מרוהט בכל הציוד הדרוש לרווחתו" (תסקיר, עמ' 3), כך שלא נמצא יסוד לטענות אלה.

38. מאידך, הגב' ס' מעורבת פחות בטיפול הרפואי והאישי בענייניו של האב, והיא הודתה בהגינותה, כי בשל מצבה הרפואי, היא מגיעה בתדירות נמוכה יותר לבית האב. כמתואר בתסקיר, בעבר, כשהייתה בין האחיות מחלוקת לעניין סוג הטיפול הרפואי שיקבל האב, ס' לא הייתה פנויה לקחת את האב לבחינת הטיפול הרפואי שהוצע על ידה. בנסיבות אלה, אני סבורה כי היעדר הזמינות עשוי לפגוע בטובתו של מר ק', לו הבת ס' תמונה כאפוטרופוס לעניינים רפואיים ואישיים ביחד עם אחותה, כפי ההמלצה הראשונה שבתסקיר וכפי בקשתה.

39. יתרה מכך, המחלוקת בין הבנות ביחס לזכויות בדירה, מאפילה על יכולתן לשתף פעולה אחת עם השנייה לטובתו של האב, באופן שלא מאפשר למנותן כאפוטרופוסיות ביחד ולחוד לעניינים רפואיים ואישיים. הבת ס' טוענת כי הבת א' רימתה את האב ביחס לזכויות בדירה, והיא חשה כעס כלפיה, עד כי בוועדת התסקירים סירבה לשבת לצידה. האחיות טענו כי הן יכולות להיות אפוטרופוסיות במשותף ולהתנהל באמצעות הודעות ווטאספ. בנוסף, כאשר הבת ס' נשאלה על ידי בית המשפט בדיון כיצד יחליטו הבנות אם תהיה מחלוקת בעניין הטיפול הרפואי שיינתן לאב, היא השיבה כי הן יפנו לקבלת חוות דעת משלושה רופאים לצורך קבלת החלטה.

40. ואולם, במבחן "החיים עצמם", אני סבורה כי פתרונות אלה אינם מעשיים, והם עלולים לעכב קבלת החלטות בזמן אמת, באופן שיפגע בטובתו של מר ק'. הדברים אף עולים בקנה אחד עם המלצת העו"ס, שחזרה בה במהלך הדיון מההמלצה למנות את שתי הבנות כאפוטרופסיות במשותף, והציגה עמדה, לפיה בנסיבות העניין מינוי הבת א' בלבד עולה בקנה אחד עם טובתו של מר ק'.

41. יפים לעניין זה דברי כב' השופטת א. נחמיאס בא"פ (צפת) 22044-04-16 ר.ב. נ' היועץ המשפטי לממשלה-משרד הרווחה והשירותים החברתיים חיפה (נבו, 9.2.2017)), בפס' 38, כדלקמן:

    "בהקשר זה יצויין כי המונח "אפוטרופוס" איננו מילת קסם שמשמעה קבלת כספיו של האדם שמונה לו אפוטרופוס. אפוטרופוס הינו תפקיד בעל אחריות רבה, תפקידיו והחובות המוטלים עליו מחייבים יכולת לפעול לטובת האדם שמונה לו אפוטרופוס, בשקידה במיומנות ותוך שמירה על מערכת מורכבת של איזונים הן מול האדם שמונה לו אפוטרופוס, תוך שמיעת רצונו, התחשבות ברצון האמור לאחר מתן הסברים מתאימים בכל עניין הנוגע אליו, הן מול האפוטרופוס הכללי והן מול בית המשפט בעניינים המחייבים קבלת הוראות ואישורים שיפוטיים לביצוע פעולות מסויימות".

    סבורתני כי הדברים יפים גם לענייננו, ואף ביתר שאת, נוכח הקונפליקט בין הבנות בעניין הזכויות בדירה.

42. זאת ועוד, מכוח הדין - ובראי העקרונות שנקבעו בתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית - יש ליתן משקל גם לרצונו של האדם בקביעת זהות האפוטרופוס. בעניין זה, רצונו של מר ק' היה ברור ועקבי, כאשר הוא מסר הן לעו"ס לסדרי דין, הן לאפוטרופוס לדין, והן לבית המשפט במעמד הדיון, כי הוא מבקש שהבת א' בלבד תהיה הבת שתמשיך לטפל בכל ענייניו. כאשר שוחחתי עמו במעמד הדיון, ואף על פי שפרטי השיחה המלאים חסויים, הוא שב ואמר כי א' עוזרת לו וכי הוא מבקש שרק היא תטפל בענייניו. יודגש עוד, כי בעבר מר ק' חתם לבת א' על ייפוי כוח כללי לחשבון הבנק שלו, באופן המעיד על כך שגם לפני ההתדרדרות הקוגניטיבית המשמעותית, סמך מר ק' על הבת א', וביקש שהיא תסייע לו בטיפול בענייניו.

43. לא נעלם מעיני, כי המחלוקת בעניין הדירה, וכן סוגיית ההלוואה שטרם הושבה לאב, יוצרים ניגוד עניינים של ממש בין האינטרסים האישיים של הבת א' לבין תפקידיה כאפוטרופוס לאב.

44. אכן, מינוי אפוטרופוס חיצוני לעניינים רכושיים, כפי עתירת האפוטרופוס לדין, יאפשר חידוש ההליך המשפטי בעניין הזכויות בדירה, אם וככל שהאפוטרופוס יסבור כי זוהי טובתו של מר ק'. בנוסף לכך, גם החלטות בעניינים רפואיים (כגון סוג הטיפול הרפואי שיינתן ועלותו, קבלת חוות דעת רפואיות באופן פרטי וכיוב') וגם החלטות בעניינים אישיים (כגון מקום מגוריו של אדם, היקף הטיפול הסיעודי והאישי שיקבל, מימוש נכסים לצורך יישום ההחלטות בעניינים אישיים) – עלולות להציב את הבת א' בניגוד עניינים בין האינטרסים האישיים והממוניים שלה, לבין טובתו של האב.

45. על פניו, הדרך לבטל לחלוטין את ניגוד העניינים שנוצר בנסיבות המקרה דנן, היא למנות אפוטרופוס חיצוני על כלל ענייניו של מר ק'. פתרון ביניים, המצמצם את ניגוד העניינים, לפחות במישור הרכושי, הוא מינוי הבת א' כאפוטרופוס לעניינים אישיים ורפואיים ומינוי אפוטרופוס חיצוני לעניינים רכושיים. בפתרון זה מצדדת האפוטרופוס לדין בשל סוגיית ההלוואה וסוגיית הדירה.

46. ברם, לאחר ששבתי ועיינתי בטענות הצדדים ובכל אשר הונח בפני במסגרת ההליך, ובהתאם לעמדת עו"ס לסדרי דין – מצאתי כי טובתו של מר ק' - במובן הרחב יותר, החורג מגבולות המחלוקת בין הבנות בעניין הדירה – היא למנות את הבת א' כאפוטרופוס על כלל ענייניו של מר ק', תוך קביעת תנאים למינוי, שיש בהם כדי לצמצם באופן משמעותי את ניגוד העניינים הנוצר כתוצאה ממינויה.

47. ראשית כל, נקודת המוצא היא כי ככלל, יש למנות כאפוטרופוס אדם קרוב ולא גוף זר ואנונימי (ע"א 1233/94 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (נבו 17.12.1995)), והדברים נכונים גם לענייננו, שכן נמצא כי הבת א' דאגה ודואגת לענייניו של האב מזה תקופה ארוכה, כמפורט לעיל. בנוסף לכך, מעבר לסוגיית הזכויות בדירה, יש היבטים נוספים וחשובים בניהול ענייניו של האב על מנת להבטיח את כבודו וטובתו, ושוכנעתי כי הבת א' תוכל לטפל באותם היבטים בצורה מיטיבה.

48. שנית, ניתן לקבוע תנאים ומגבלות לצמצום ניגוד העניינים של הבת א', כדלקמן: (א) יש לקצוב מועד קרוב לפירעון ההלוואה בסך 200,000 ₪ בהתאם להסכם ההלוואה, כאשר במעמד הדיון הן הבת א' והן בעלה הסכימו כי עליהם להשיב את ההלוואה, ומסרו כי יוכלו לעשות זאת בתוך פרק זמן קצר; (ב) יש לקבע את התשלום החודשי בסך של 1,600 ₪ לחודש בלבד, כל עוד מר ק' מתגורר בדירה; (ג) יש לקבוע כי החלטה על הפסקת מגוריו של מר ק' בדירה תהא בכפוף לאישור בית משפט; (ד) יש להטיל צו איסור דיספוזיציה על הזכויות בדירה (לרבות על מכירה, העברה ו/או שעבוד - בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם ההלוואה) ולקבוע כי כל דיספוזיציה כאמור תהא בכפוף לאישור בית משפט; (ה) יש להבטיח שקיפות לבת ס' ביחס לקבלת החלטות מהותיות בעניינים רפואיים ואישיים, וביחס לאופן ניהול כספיו ונכסיו של מר ק'; (ו) יש לקבוע כי המינוי יהיה תקף למשך שנה, ובסיומה יוגש תסקיר משלים שיבחן את תפקוד הבת א' במהלך התקופה ויציג המלצות בעניין הארכת המינוי.

49. לדידי, פתרון זה עולה בקנה אחד עם רצונו הברור והמפורש של מר ק'. נוסף לכך, הבת א' הוכיחה כי בשנתיים האחרונות, לכל הפחות, היא פועלת לטובתו של האב, דואגת לכל צרכיו הרפואיים והאישיים, במסירות ובאחריות. במובן זה, המינוי משמר את המצב הקיים ביחס לטיפול ולדאגה לאינטרסים של מר ק'. לצד זאת, התנאים והמגבלות אשר פורטו לעיל מבטיחים את צמצום ניגוד העניינים בין האינטרסים הפרטיים של א' לבין חובתה לדאוג לאינטרסים של האב בכובעה כאפוטרופוס עבורו.

50. אני ערה לכך שהמינוי של הבת א' כאפוטרופוס על עניינים רכושיים לא מאפשר, בשלב זה, חידוש בירור התביעה בעניין זכויות האב בדירה, ו/או העלאת טענות ביחס להסכם ההלוואה, שהרי הבת א' לא תפעל כאפוטרופוס להגיש תביעות נגד עצמה (ונגד בעלה). ברם, בנסיבות העניין, אני סבורה כי מחובתו של בית המשפט לשקול את כל ההיבטים הנוספים הנוגעים לניהול ענייניו של האב, לרבות הבטחת המשך הטיפול הרפואי והאישי שהוא מקבל; הבטחת השבת ההלוואה; הבטחת המשך מגוריו בדירה באותם תנאים; ועוד. לטעמי, האיזון כפי שנקבע בהחלטתי זו משקף נאמנה את האינטרסים ואת טובתו של מר ק' בעת הנוכחית במרבית התחומים, ומפחית את עוצמת ניגוד העניינים הנובע ממינויה של הבת א' כאפוטרופוס, לצד היותה רשומה כבעלים של מחצית הזכויות בדירה בה מתגורר מר ק'. ויודגש, אין באמור כדי להביע עמדה ו/או כדי לטעת מסמרות במחלוקת ביחס לבעלות בדירה ו/או להסכם ההלוואה לגופו של עניין.

51. אשר על כן, נקבע בזאת כדלקמן: 

    • הבת א' תמונה כאפוטרופוס על עניינים אישיים, רפואיים ורכושיים של מר ק' למשך שנה. צו המינוי ייחתם בנפרד.

    • המינוי יהיה בכפוף לתנאים הבאים: 

      1. סכום ההלוואה, בסך של 200,000 ₪ יושב ע"י הבת א' ובעלה לידי האב בתוך 90 ימים.

         הסכום יופקד בחשבון האפוטרופסות לטובת כל צרכיו של מר ק'.

         אישור על פירעון ההלוואה יוגש בתוך 90 ימים לתיק.

      2. כל עוד מר ק' מתגורר בדירה, הבת א' ובעלה יהיו רשאים לקבל מכספיו של האב סך שלא יעלה על 1,600 ₪ בחודש, לטובת הוצאות המדור וההחזקה שלו בדירה.

      3. החלטה על הפסקת מגוריו של מר ק' בדירה ו/או העברתו למקום מגורים אחרים – תהא בכפוף לאישור בית משפט.

      4. יוטל צו איסור דיספוזיציה על הזכויות בדירה.

         הצו יחתם בנפרד וירשם במרשם המקרקעין בתוך 14 ימים ע"י הבת א'. אישור מתאים יוגש לתיק בתוך 30 ימים.

      5. כל שינוי בזכויות, לרבות העברה, ו/או מכירה, ו/או שעבוד, יהיו בכפוף לאישור בית משפט.

      6. שקיפות, שיתוף, וגילוי מידע: הבת א' תשתף את הבת ס' בכל עניין מהותי – רפואי, אישי ו/או רכושי – הנוגע לניהול ענייניו של האב, ותתייעץ עמה, ככל הניתן לפני קבלת החלטות מהותיות בעניינים אלה. בנוסף, הבת א' תעביר מידי רבעון תדפיס עו"ש של מר ק' לידי הבת ס'. למען הסר ספק, מובהר כי קבלת ההחלטה בסופו של דבר נתונה רק לבת א' בתפקידה כאפוטרופוס.

    • תוקף המינוי לשנה. בחלוף עשרה חודשים יוגש תסקיר משלים בו יינתנו המלצות לגבי המשך המינוי. התסקיר יוגש בגדרי התיק הסגור.

       

      בכך מסתיים הבירור.

       

      המזכירות תקבע ת.מ. בא"פ 58584-05-25 בעוד 14 ימים, בעוד 90 ימים ובעוד 10 חודשים, ותסגור את התיקים.

       

      מתירה ההחלטה לפרסום במאגרים משפטיים בכפוף להשמטת פרטים מזהים ותיקוני הגהה.

       

       

      ניתן היום, כ"ז חשוון תשפ"ו, 18 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.