פס"ד בבקשת אישה להתמנות כאפוטרופא על בעלה

עניינו של הליך זה הוא בקשת המבקשת להתמנות כאפוטרופא על בעלה, מר א.ל.

עיקר העובדות הצריכות לעניין

1. מר א.ל (להלן גם – מר ל' או האשל"א) הוא יליד 1951, נשוי ואב ל- 6 ילדים.

    

2. המבקשת היא רעייתו של מר ל'; המשיבים 2-4 הם חלק מילדיהם של בני הזוג.

    

3. רשומים ע"ש האשל"א זכויות בנכסי מקרקעין (דירות, חנויות), עסק (חנות XX בשוק XX), כספים (חשבונות בבנק מזרחי טפחות, בבנק לאומי). יש לאשל"א הכנסה מפירות הנכסים וחובות בגין הלוואות.

    

4. האשל"א עבר אירוע מוחי רחב, הוא סובל מליקויים קוגניטיביים משמעותיים וכתוצאה מכך מליקוי משמעותי בהתמצאות ובהבנה הבסיסית, אינו מסוגל לנהל את ענייניו וזקוק לאפוטרופוס, אינו מסוגל להביע את דעתו בענייני האפוטרופסות (ר' תעודת רופא של ד"ר אליס רפאל מבי"ח שערי צדק מיום 16.7.2024).

    

5. ביום 16.2.2025, לאחר תקופה שהאשל"א התגורר בבית אבות, הוחזר האשל"א לביתו שם שוהה גם היום ומטופל על ידי מטפל סיעודי, רעייתו ובתו מ' (עמ' 4 לתסקיר).

    

6. ביום 16.9.2024 הגישה המבקשת בקשה להתמנות כאפוטרופא על גופו ועל רכושו של האשל"א בטענה כי אינו מסוגל לנהל את ענייניו. צורפו לבקשה כתבי הסכמה של שלושה ילדים: גב' מ.ד, מר מ.ל ומר ג.ל.

    

7. ביום 19.12.2024 התנגדו הילדים הנוספים, המשיבים 4-2, לבקשה.

    

8. המבקשת מונתה כאפוטרופא לענייניו הרפואיים של האשל"א מכח צו מינוי זמני ל- 4 חודשים (החלטה מיום 7.11.2024).

    

9. ביום 27.2.2025 הגישו שירותי הרווחה תסקיר סעד (להלן גם – התסקיר). הגב' פדידה, מדריכה וראש צוות לשכה, עו"ס לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (להלן גם – העו"ס) סקרה את מצב האב והתעמקה בסוגיית זהות האפוטרופוס.

    

   בתסקיר נפרשה תמונה עגומה ממנה התברר כי מאז שהאב חלה, על אף שאין חולק על הצורך במינוי אפוטרופוס לענייניו של האב, פרץ סכסוך ובני המשפחה לא תמימי דעים בעניין זהות האפוטרופוס. מצד אחד של המתרס ניצבים המבקשת והילדים מ', מ' וג', המעוניינים במינוי המבקשת כאפוטרופא על ענייניו האישיים והרפואיים של האב ומינוי עו"ד משה קייקוב (להלן גם – עו"ד קייקוב) כאפוטרופוס על ענייניו הרכושיים של האב (שם, עמ' 9, 10). מן העבר האחר ניצבים המשיבים 4-2, צ', ה' ו-א', ואלה מבקשים כי ימונה אפוטרופוס חיצוני, ניטראלי, כאפוטרופוס לרכוש ומינוי הבן צ' כאפוטרופוס לעניינים אישיים וגופניים של האשל"א (שם, עמ' 7, 8).

    

10. בתגובתו מיום 6.3.2025 סבר ב"כ יועמ"ש רווחה כי יש לאמץ את המלצות התסקיר. עם זאת, בהעדר הסכמה, הוצע לקיים דיון במעמד הצדדים והעו"ס, שאז תינתן גם עמדה משלימה מאת ב"כ יועמ"ש רווחה.

     

11. בתגובתם מיום 27.3.2025 התנגדו המשיבים 2-4 להמלצות התסקיר, ועתרו להורות על מינוי המשיב 3 כאפוטרופוס למכלול ענייניו של האשל"א; לחלופין, למנות אפוטרופוס חיצוני, ניטראלי.

     

12. ביום 10.6.2025 התקיים בפניי דיון.

     

    לאחר שהצדדים חידדו טענותיהם, שינה ב"כ יועמ"ש רווחה עמדתו וביקש להורות על מינוי המבקשת כאפוטרופא על גופו וענייניו האישיים של האשל"א ועל מינוי עו"ד חיצוני, ניטראלי, כאפוטרופוס על רכושו של האשל"א (עמ' 5, ש' 23-22, 29-27, 34); שינתה העו"ס את המלצתה לעניין מינוי עו"ד קייקוב והמליצה למנות אפוטרופוס חיצוני על הרכוש (עמ' 6, ש' 21-17); שינו המשיבים את עמדתם והסכימו למינוי המבקשת כאפוטרופא לענייניו הגופניים של האשל"א (עמ' 9, ש' 18), אולם עמדו על התנגדותם למינוי אפוטרופוס לרכוש שאינו מינוי חיצוני וניטראלי, וממילא התנגדו למינויו של עו"ד קייקוב (עמ' 5, ש' 15-13).

     

13. ניתנת כעת ההחלטה.

     

     

    דיון והכרעה

     

14. כאמור, בהליך זה לא עולה שאלת הצורך במינוי אפוטרופוס לאב אלא רק שאלת זהות האפוטרופוס שיש למנות לאב. אין גם מחלוקת כי המבקשת מתאימה לשמש כאפוטרופא לגוף, והמחלוקת היא אך באשר למינוי עו"ד קייקוב- ב"כ המבקשת או אפוטרופוס חיצוני אחר לתפקיד אפוטרופוס לרכוש.

     

    מתווה נורמטיבי – 

     

15. סעיף 35(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 1962 (להלן גם – החוק) כותרתו "עדיפות בבחירת אפוטרופוס" קובע כי: "בית המשפט ימנה לאפוטרופוס מי שנראה לו בנסיבות העניין מתאים ביותר לטובת האדם, תוך התחשבות ברצונו".

     

    כעולה מהסעיף העיקרון המרכזי בבחינת שאלת זהות אפוטרופוס הינה טובת האדם לו ימונה האפוטרופוס. שאלת מינוי האפוטרופוס תעשה, בין היתר, אגב התחשבות ברצונו של האדם לו ממונה האפוטרופוס (אם לא הידוע אז המשוער) [רמ"ש (ת"א) 34758-03-19 ט.ח.מ.ה נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים תל-אביב (10.6.2019)].

     

16. ההנחה הבסיסית היא כי מינוי אדם שהוא קרוב משפחה יהיה עדיף על פני גוף זר שאינו מוכר לו; אולם, בית המשפט לא יהסס למנות גורם חיצוני מקום בו הראיות מצביעות על כך כי זו טובתו של האדם אשר בעניינו נדרש המינוי.

     

    מן הכלל אל הפרט –

     

    לעניין מינוי עו"ד קייקוב כאפוטרופוס לרכוש –

     

17. בענייננו, המבקשת עתרה להתמנות בעצמה כאפוטרופא על גופו ועל רכושו של האשל"א. עם זאת, בתסקיר שניתן נמצא ב"כ המבקשת- עו"ד קייקוב מתאים לתפקיד, והומלץ עליו כמועמד לתפקיד האפוטרופוס לרכוש (שם, עמ' 15), ואילו המבקשת תתמנה כאפוטרופוס בעניינים אישיים וגופניים בלבד (שם, שם).

     

18. מהתסקיר שהוגש לא עולה במפורש מהו רצון האב בסוגיה זו: "הסברתי מהו תפקידו של האפוטרופוס וניסיתי להבין מה עמדתו לגבי המינוי אולם הוא לא ענה לעניין, אולם בהמשך הסכים שהעורך דין שלו יטפל בכלל ענייניו" (עמ' 13 לתסקיר).

     

    לאור הנ"ל, ניתן בשלב זה רק להניח כי רצונו של האב, במידה ולא יתאפשר למבקשת, רעייתו במשך עשרות שנים (עמ' 1, ש' 17), להתמנות כאפוטרופוס עליו, כי מי מטעמה של המבקשת שימצא כשיר לכך והמבקשת תיתן בו את אמונה ישמש כאפוטרופוס עליו.

     

19. לאחר בחינת טענות הצדדים, אף בהנחה שמינוי עו"ד קייקוב כאפוטרופוס לרכוש תואם יותר את רצונו של האשל"א, לא מצאתי כי המינוי עולה בקנה אחד עם טובתו של האשל"א; אנמק.

     

20. חשש לניגוד עניינים – תפקידו של אפוטרופוס לרכוש לדאוג לניהול רכושו של האשל"א. עליו להקפיד על כך שנכסיו של האשל"א ינוהלו כראוי, כך לדוגמא, נכסי מקרקעין יושכרו ודמי השכירות יופקדו בחשבון האפוטרופסות, כספים ינוהלו באופן סולידי בהשקעות שאינן מסכנות את הקרן מחד אך מאפשרות צמיחה סבירה של הרכוש שעליו הוא מופקד מאידך. בנוסף, אחראי האפוטרופוס לרכוש גם על הניהול השוטף של כספי האשל"א, כגון גביית קצבאות, תשלום למטפל/ת, מימון עלות הקניות, תשלום מיסים והוצאות שונות המוטלות על האשל"א וכיו"ב. כלומר, תפקידו של האפוטרופוס לרכוש לדאוג לענייניו הרכושים השוטפים של האדם, שאינם בהכרח צפויים או קבועים.

     

21. בענייננו, ההמלצה בתסקיר ניתנה בין היתר על רקע הנחה/הערכה "שעו"ד קייקוב אינו מושפע משיקולים אישיים או רגשיים" (עמ' 8 לתסקיר). ההנחה הזו לאו דווקא נכונה. אדגים.

     

    כמשתקף בטיעוניו מחזיק עו"ד קייקוב בשתי עמדות: האחת, "50% מהנכסים שייכים למבקשת" (עמ' 7, ש' 11-10); והשנייה, "לעניין הכספים שטענה חברתי שמ' מקבלת ככה ומ' מקבל ככה, גם המבקשת וגם האשל"א במשך 40 שנה עזרו ועוזרים לילדים" (עמ' 8, ש' 2-1).

     

    ודוק, אלה עמדותיו של עו"ד קייקוב בהתעלם מגילו ומצבו של האשל"א הזקוק לשירותי סיעוד צמודים בעלות גבוהה, זאת בטרם ידוע כי פעולותיו של האפוטרופוס לרכוש ישיאו מחדש את רווחי עסק חנות הXX (להלן גם – העסק) באופן שהגרעון בין ההכנסות וההוצאות המסתכם בסך 30,044 ₪ לחודש יתחסל (עמ' 6 לתסקיר; עמ' 7, ש' 31-30, 35), ובטרם נערכו "כל הבדיקות והפעולות הנדרשות לערוך תחשיבים... התנהלות מנהלתית וכספית, אחזקת הבית ומשק הבית, נותני שירותים... לקבוע מהי מצבת החובות של בני הזוג, מצבת הנכסים המשותפת ואם קיימת מצבת נכסים נפרדת של כל אחד מבני הזוג ובמידת הצורך לערוך איזונים והתחשבנויות" (עמ' 12 לתסקיר). במצב כזה, ספק באם ניתן לצאת מראש מתוך הנחה כי חלקו של האשל"א מעסקו ונכסיו יספיקו למימון עלות צרכיו.

     

    לאור עמדותיו כמובא לעיל, לא מן הנמנע כי עו"ד קייקוב יתקשה לשמור על ניטראליות ולשקול שיקולים אובייקטיביים ככל שתידרש הפסקת התשלום/ תמיכה בילדים מ' ו-מ' ו/או עריכת איזונים והתחשבנויות בין בני הזוג. כלומר, עמדתו של עו"ד קייקוב כשלעצמה מעלה חשש ממשי לניגוד עניינים, קל וחומר ככל שהעמדה נובעת מהיכרות מוקדמת בין עו"ד קייקוב ומ', כפי שנטען (עמ' 4, ש' 9-5).

     

22. לאור האמור לעיל, איננו יכול לשמש כגורם אובייקטיבי בניהול ענייניו הרכושיים של האשל"א.

     

23. עו"ד קייקוב אינו נהנה מאמונם ותמיכתם של כלל בני המשפחה – בענייננו, ברקע להמלצה למנות את עו"ד קייקוב כאפוטרופוס לרכוש עמדה ההנחה שהוא "התפטר מתפקידו כבא כוחה של ד.ד ובכך הסיר את החשש לניגוד אינטרסים ובעצם העובדה שהוא התפטר מתפקידו הוא יוכל לשמור על ניטראליות על טובתו והאינטרסים של מר ל'" (ההדגשה שלי-ס.א).

     

24. בתסקיר כותבת העו"ס כי "הוסבר לעו"ד משה קייקוב כי הוא לא יוכל להמשיך את תפקידו כבא כוחה של הגב' ד.ר היות והוא מתמנה כאחראי על טובתו של מר ל' וכי עליו מוטלת האחריות לפעול לטובתו של מר ל' אותו הוא ייצג. עו"ד משה קייקוב נתן את הסכמתו להתמנות כאפוטרופוס.. טרם לכך הוא הגיש מכתב התפטרות מתפקידו כבא כוחה של הגב' ד.ר" (עמ' 12 לתסקיר).

     

    והנה, בדיון שהתקיים בפניי עו"ד קייקוב ייצג את המבקשת, שטח בהרחבה את טענותיה, תוך שהוא מדגיש "כדי למנוע מצב שיוגשו תביעות כל שני וחמישי... צריך להיות אדם שהמבקשת סומכת עליו" (עמ' 1, ש' 22- עמ' 2, ש' 1) וטען "שברגע שייכנס המינוי שלי בפועל כאפוטרופוס לרכוש מאותו רגע אני מתחייב לנסות לאחד את המשפחה עד כמה שאפשר, לתת אינפורמציה מלאה וגם מבחינה כלכלית לייצב את מצב החנויות" (עמ' 2, ש' 25-23).

     

    ההתנהלות הזו כשלעצמה מעוררת חוסר אמון, לא כל שכן מעמיקה את חוסר האמון הסובייקטיבי השורר לכתחילה בין הצדדים, וממילא מונעת אפשרות לבסס יחסים תקינים בין האפוטרופוס לבין בני המשפחה. במצב כזה, מינוי אשר נתון לכאורה בקשיים של יחסים לא טובים, עלול להרבות סכסוכים, מה שיגרום בסופו של יום פגיעה בטובתו של האשל"א.

     

25. לאור האמור לעיל, עו"ד קייקוב איננו יכול לשמש כגורם שיסייע למתן את עצימות הסכסוך, ומינויו אף לא ינטרל או ייתר את החשדנות וחוסר האמון בין הילדים.

     

26. העדר יתרון יחסי – הפסיקה קובעת: "כי כאשר מתמנה עורך-דין למלא תפקיד של מפרק, נאמן, מנהל עיזבון, ובדומה לכך אפוטרופוס,יש לתת את הדעת, כי המינוי נעשה לא במעט בהתחשב בכישוריו המיוחדים של נושא התפקיד" [ע"א 628/81 הררי נ' האפוטרופוס הכללי, פ"ד לו (4) 184, 189 (1982)].

     

27. בענייננו, ההמלצה בתסקיר למינוי עו"ד קייקוב כאפוטרופוס לרכוש ניתנה, בין היתר, על רקע ההתרשמות מהיותו "אדם מסור ואמין שכל רצונו ומהותו לדאוג לענייניו של מר ל'... שמבין ומכיר את מצבו של מר ל', נסיבות חייו והמורכבות המשפחתית דבר שעשוי לסייע לו במילוי תפקידו כאפוטרופוס. כישוריו ויכולותיו יאפשרו לו לנהל את ענייניו של מר ל' בצורה יעילה ואחראית" (עמ' 14 לתסקיר).

     

28. במקרה זה, לא מצאתי שיש לעו"ד קייקוב יתרון יחסי מבחינת ההיכרות עם המורכבות המשפחתית (אף דומה שזו התעצמה לאחר הדיון היום), או ידע מיוחד בעסק ו/או פרטי הרכוש של האשל"א באופן העשוי להיות נימוק מדוע למנותו למרות חוסר האמון בינו לבין המשיבים 4-2.

     

29. לאור האמור לעיל, עו"ד קייקוב איננו נהנה מעדיפות מיוחדת על פני אפוטרופוס חיצוני אחר.

     

30. כאמור תוך כדי הדיון, שינתה העו"ס את המלצתה (עמ' 6, ש' 19-17).

     

31. כידוע, סטייה מהמלצות מומחה שמינה בית המשפט – ומעמדו של תסקיר דומה למעמד חוות דעת מומחה – תעשה רק במקרים שבהם קיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים סטייה מההמלצות [עמ"ש (ת"א) 38027-08-24 פלונית נ' אלמוני (14.10.2024), פסקה (ה)6].

     

32. מכל הנימוקים האמורים לעיל, מצאתי לדחות את טענת המבקשת לפיה לא הונח נימוק לסטות מההמלצה הראשונית בתסקיר לעניין מינוי עו"ד קייקוב כאפוטרופוס לרכוש, ואין לקבל את ההמלצה המעודכנת.

     

33. בנסיבות העניין מצאתי, אפוא, להורות על מינוי עו"ד חיצוני, ניטראלי (לא עו"ד קייקוב), כאפוטרופוס על רכושו של האשל"א.

     

    לעניין מינוי המבקשת כאפוטרופא לעניניים אישיים –

     

34. טובתו של האשל"א שיהיה לו קשר עם כל ילדיו (עמ' 16 לתסקיר). בעת הזו האשל"א והמבקשת זו מתגוררים תחת קורת גג אחת. קרי- יש צורך בשיתוף פעולה מצד המבקשת לאפשר קשר חופשי בין האשל"א וילדיו.

     

35. מקרה זה, הטענות על מניעת קשר בין האשל"א וילדיו נשמעו אך לא נתמכו בראיות ברורות וחד משמעיות (ר', למשל דוח סוציאלי של בית אבות "עטרת אבות" מיום 7.11.2024). אדרבא, מי מהילדים הטוענים למניעת קשר מצאו כך נראה דרך לפגוש את אביהם (עמ' 8, ש' 28-27) וממילא לא הגישו בקשה כלשהי בעניין.

     

36. בתסקיר נכתב על המבקשת שהיא אשה "חמה ומסורה שדאגה לבן זוגה ולילדיה לאורך כל השנים, תמכה ואף סיפקה את כל צרכיו הפיזיים הרגשיים והחברתיים של מר ל'.. אוהבת את מר ל' ורוצה בטובתו" (שם, עמ' 13).

     

37. בנסיבות אלה, הנחת העבודה היא שהמבקשת תאפשר את המפגשים בין האשל"א וילדיו, כולם כאחד. לכן, לא מצאתי לסטות מההמלצה שתתמנה גם כאפוטרופוס לעניינים אישיים של האשל"א. כמובן, ככל שיתברר אחרת ניתן יהיה לשקול בעניין מחדש [ר' סעיף 74 לחוק].

     

    סוף דבר

     

38. לפיכך אני מורה כדלקמן:

     

    1. אני ממנה את המבקשת כאפוטרופוס על גופו וענייניו האישיים של האשל"א, במינוי קבוע. צו פורמאלי מצורף בהחלטה נפרדת.

        

    2. אני ממנה את תאגיד "אמירים שרותי אפוטרופסות", באמצעות עו"ד אמיר זבולון, כאפוטרופוס על רכושו של האשל"א, במינוי קבוע. עו"ד זבולון יודיע בתוך 7 ימים האם מקבל עליו את המינוי, אחרת יתמנה גורם אחר. ככל שהתשובה חיובית- יגיש נוסח צו מתאים לחתימתי.

        

        

    3. תשומת לב האפוטרופוס לאמור בסעיפים 3-1, 9-5 תחת הפרק "סיכום והמלצות" בתסקיר. במידת הצורך יש להגיש בקשה למתן הוראות.

        

    4. ת.פ (הודעת עו"ד זבולון) בעוד שבוע.

        

    5. האפוטרופוס לרכוש יעביר לעיונם של המבקשת והילדים העתק מכל פרטה ודוחות כספיים שיש להגיש בהתאם להוראות החוק.

        

39. בשים לב לכך שהסעד הנוגע לעצם המינוי והצורך בו התקבל, איני עושה צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.

     

40. פסק הדין ניתן לפרסום בהשמטת שמות ופרטים מזהים.

     

41. המזכירות תשלח לצדדים ולשרותי הרווחה את פסק הדין.

     

    ניתן היום, ג' כסלו תשפ"ו, 23 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.