ע"ע 917-06-15 פאני אהרונוב נ' אולגה ניאזוב

השופט משה טוינה

1.לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת רוית צדיק ונציגת הציבור גב' שטיינבך ערד הילנה; סע"ש 33057-06-13) מיום 12.5.15 (להלן: "הבקשה" ו"פסק הדין", בהתאמה). בפסק הדין חויבה המבקשת לשלם למשיבה סכום של 53,403 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה; הוצאות שכר טרחת עו"ד בסך של 8,000 ₪; ונדחתה התביעה שכנגד שהגישה המבקשת נגד המשיבה.

הרקע:

2.המבקשת בעלת מספרה העסיקה את המשיבה במספרה מיום 1.9.05 ועד ליום - 3.11.12; מועד סיומם של יחסי עובד מעביד בין הצדדים. על נסיבות סיום הקשר, בשאלה אם התובעת התפטרה או פוטרה חלוקים הצדדים ביניהם. לענייננו די לומר כי אין מחלוקת על העובדות הבאות:

ביום ה- 24.10.12 הודיעה המשיבה למבקשת כי בדעתה לטוס לארה"ב במועד סמוך לביקור אצל אחותה, לתקופה של כ-3 שבועות לטענת המשיבה; ל-6 ימים לטענת המבקשת. בהתאם לתוכנית טסה המשיבה לארה"ב ביום 4.11.2012 ובמהלך שהותה בארה"ב גייסה המבקשת עובדת מחליפה. בחזרתה לארץ ביום 24.11.12 המתין למשיבה מכתב המבקשת שכותרתו "הפסקת עבודתך במספרה" ובסיומו היא מתבקשת ליצור קשר עם המבקשת לצורך סיכום "פיצויי פיטורים המגיעים לך לפי החוק".

3.ביום 9.12.12 שלחה המבקשת למשיבה מכתב בדואר רשום שכותרתו "גמר חשבון" ואליו מצורפות שלוש המחאות כמפורט להלן: המחאה על סך של 6,087 ₪ "בגין משכורת 11/12 וגמר חשבון (הבראה)"; המחאה על סך של 7,879 ₪ "בגין הפרשי פנסיה"; המחאה על סך 27,550 ₪ "בגין פיצויי פיטורים".

4.ביוני 2013 הגישה המשיבה תביעה לבית הדין קמא במסגרתה טענה כי עבדה בשירות המבקשת מחודש ספטמבר 2005 ועד לחודש נובמבר 2012, במשרה מלאה בשכר נמוך משכר המינימום; ופוטרה ללא מתן הודעה מוקדמת משיקולים זרים וללא שימוע. בכתב התביעה ביקשה המשיבה לחייב את המבקשת בהפרשי שכר מינימום, בהפרשי פיצויי פיטורים ופיצוי על פיטורים שלא כדין; ובתשלום זכויות נלוות – דמי הבראה, דמי פדיון חופשה ופיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה.

5.בכתב ההגנה שהגישה המבקשת טענה האחרונה כי המשיבה הועסקה במשרה חלקית ולפיכך התבקש בית הדין לדחות את תביעתה להפרשי שכר מינימום. על פי כתב ההגנה יחסי עובד מעביד בין הצדדים הסתיימו בהתפטרות המשיבה ועל כן נטען כי אין המשיבה זכאית לפיצויי פיטורים, פיצוי על פיטורים שלא כדין ולדמי הודעה מוקדמת. לגרסת המבקשת בכתב ההגנה, שולמו למשיבה מלוא זכויותיה להבראה ולחופשה, ועם תשלום הפיצוי בדצמבר 2011, המתייחס לחובת המבקשת להסדיר את זכויות המשיבה לפנסיה - דין התביעה לזכויות נלוות להידחות.

6.במקביל לכתב ההגנה, הגישה המבקשת כתב תביעה שכנגד. במסגרת התביעה שכנגד חזרה המבקשת על הטענה לפיה יחסי עובד מעביד הסתיימו בהתפטרות המשיבה; ועל רקע זה ביקשה לחייב את המשיבה בהשבת פיצויי הפיטורים ששולמו למשיבה בחודש דצמבר 2012, ותמורת הודעה מוקדמת. בנוסף ביקשה המבקשת לחייב את המשיבה בהשבת עלות הכשרה ל"בניית ג'ל לציפורניים" שעברה המשיבה על חשבון המבקשת בסמוך לסיומם של יחסי עובד מעביד בין הצדדים, בסכום של 2,600 ₪. לבסוף ביקשה המבקשת לחייב את המשיבה בפיצוי על פגיעה במוניטין ובלקוחותיה בסכום של 50,000 ₪.