תא"מ 631-02-11 (2002) בעמ 513243980 נ' היבנר

עניינו של פסק דין זה במחלוקת כספית בגין יתרת תמורה נטענת, עבור עבודות דריכה וחיזוק שביצעה התובעת בבית הנתבע במושבה מנחמיה.

טענות התובעת

התובעת הינה חברה שעיקר עיסוקה והתמחותה בחיזוק מבנים וקשירתם. בבעלות הנתבע בית קרקע ישן במושבה מנחמיה, שהיה סדוק ובלתי ראוי למגורים, ולצורכי חיזוקו ביקש לשכור את שירותי התובעת.

ביום 7.7.09 התקשרו הצדדים בהסכם, לפיו התובעת תבצע את עבודות החיזוק וקשירת הבית בהתאם לתשריט וכתב כמויות, שעל פיו נתנה הצעת המחיר. התשריט וכתב הכמויות הוכנו על ידי המהנדס, ד"ר מיכה בר אילן, אשר ליווה את העבודה מטעם הנתבע (ולהלן: המהנדס).

התובעת עמדה בהתחייבותה כלפי הנתבע, קשרה וחיזקה את הבית, וכן ביצעה תוספת דריכות וקשירות בהתאם להנחיות המהנדס, אך הנתבע מצדו לא עמד בהתחייבותו ולא שילם את כל המגיע ממנו.

התובעת מוסיפה, כי בהתאם להסכם, התחייב הנתבע לשלם לתובעת עבור העבודה 75,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. בהמשך נאותה התובעת ליתן לנתבע הנחה בסך של 6,000 ₪, כך שהחיוב הועמד על סך של 69,000 ₪. על הנתבע היה לשלם את התמורה ב – 3 תשלומים - הראשון מיד עם תחילת העבודה, השני עם סיום ההכנות והשלישי בגמר העבודה ומסירתה.

הנתבע לא שילם את התשלומים במועד, ומשכך הפסיקה התובעת עבודתה באופן זמני, עד לקבלת התשלום. רק לאחר התראה מצד התובעת שילם הנתבע חלקים מהתשלומים, כך שבסופו של יום שולמו על ידו סך של 46,000 ₪ בלבד (בגין תשלום ראשון ושני), אולם הנתבע לא שילם את סכום המע"מ כמתחייב בגין תשלומים אלה.

עוד מוסיפה התובעת וטוענת, כי במהלך העבודה היא נתבקשה על ידי המהנדס להוסיף תמיכות וחיזוקים נוספים על פני אלה שסוכם עליהם במסגרת התוכניות. התובעת ביצעה את העבודות כמבוקש, וגם בגינן ניתנה הנחה משמעותית.

עבודת התובעת הסתיימה ביום 7.9.09 וחשבון גמר עבודה נמסר בהתאם לנתבע. חרף האמור, הנתבע לא שילם את התשלום השלישי בהתאם להסכם ואף לא את עלות התוספת, בסך של 22,770 ₪ (לא כולל מע"מ).

בסה"כ העמידה התובעת תביעתה על סך של 63,942 ₪.