עמ"נ
בית המשפט המחוזי ירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
43544-08-14
07/06/2015
|
בפני השופטת:
נאוה בן אור
|
- נגד - |
המערערת:
שותפות עמיתי מלון הרצל ירושלים עו"ד אלירן חליבה עו"ד כץ עו"ד גבע עו"ד איצקוביץ KGI - משרד עורכי דין
|
המשיב:
מנהל הארנונה של עיריית ירושלים עו"ד לנא ורור
|
פסק דין |
המערערת היא תאגיד המחזיק בשני נכסים חבי ארנונה בירושלים: האחד "מלון רנסנס רמדה ירושלים", והאחר מלון "רנסנס רויאל ירושלים". המערערת השיגה לפני מנהל הארנונה של עיריית ירושלים על חוב הארנונה לשנת המס 2013, שהושת עליה בגין נכסים אלה. על ההשגה בנוגע למלון רנסנס רמדה לא קיבלה המערערת מענה. ההשגה בנוגע למלון רנסנס רויאל נדחתה על ידי מנהל הארנונה, אולם לטענת המערערת ניתן המענה באיחור. אחר הדברים האלה הגישה המערערת, בשם המלונות, עררים לפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית שליד עיריית ירושלים. בעררים טענה טענה מקדמית, ולפיה לא ניתן מענה להשגות במועד הקבוע בחוק ומשכך יש לראותן כאילו הוחלט לקבלן. לגופו של עניין נטענו טענות הנוגעות לסיווגם של הנכסים ולעניין חיוב שטחים ביתר. הטענה המקדמית נדחתה. כך גם נדחתה הטענה לעניין סיווגם של הנכסים. הטענה לעניין חיוב שטחים ביתר התקבלה באופן חלקי.
הערעור שלפניי עניינו בדחיית הטענה המקדמית בלבד. רוצה לומר, אין בפי המערערת טענה הנוגעת לנכונותה של החלטת ועדת הערר לגופה.
רקע עובדתי
1.במכתב רשום נושא תאריך 24.1.2013 פנה מלון רנסנס רמדה ירושלים למנהל הארנונה, ובו פרט את נימוקי השגותיו על חיובי הארנונה לשנת 2013.
ההשגה לא נענתה. המלון פנה בערר (מוצג ד' בתיק המוצגים מטעם המערערת), וטען כי משלא ניתן מענה בפרק הזמן הקבוע בחוק יש לקבל את השגתו כלשונה.
להודעת הערר צרף המלון פלט מחשב של "מעקב משלוחים - דואר ישראל" (נספח ט' לתיק המוצגים), בו מפורט מידע על המכתב הרשום, שהתקבל למשלוח ב- 27.1.2013, ועל פי האמור בפלט נמסר ליעדו באמצעות שליח ב- 4.2.2013. מספרו של פריט הדואר שעל גבי הפלט זהה למספר המופיע על גבי המכתב הרשום, ומכאן שהפלט מתייחס למכתב זה.
המשיב טוען כי מעולם לא קיבל את המכתב ולכן גם לא השיב על ההשגה.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת