חע"מ 5773/05 מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה שורקות נ' רזקור ואח'

בפני בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה, על פי הוראות סעיף 207 לחוק, "בשלב זה, למשך 6 חודשים". המבקשים הפנו לגזר הדין מיום 13/3/14, שניתן בתיקים אלה על ידי כבוד השופטת לושי, בטרם העברתה לכהן בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בגין האמור, בקשה זו הועברה לטיפולי.

אין מחלוקת על פסק הדין הנ"ל הוגשו מספר ערעורים, כולל מטעם המבקשים בבקשה זו (עפ"א 40517-04-14) לבית המשפט המחוזי, אשר טרם נדונו. כפי שציינתי בהחלטתי מיום 11/5/14, אין המדובר בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בגין הליכי ערעור, ככל שבקשות מסוג אלה נדונות על פי הוראות דין אחרות ואף יש להגישן ישירות, לערכאת הערעור.

באשר לנטען בסעיף 3 לבקשה, חזקה על בית המשפט כי אמירות בעלות משמעות בעיני בית המשפט, מטעם בית המשפט, לצד זה או אחר זוכות לתיעוד וציון בפרוטוקול. אין מחלוקת שאין בפרוטוקול כל התייחסות לנטען. באשר לטענות אשר פורטו בהמשך הבקשה, בכל הקשור להליכי הערעור ולעובדה שככל שתיהרס הסככה מחד והערעור יתקבל מאידך, אין לי אלא להפנות פעם נוספת לאמור בהחלטתי מיום 11/5/14. טענות בכל הקשור להצדקה בעיכוב ביצוע צו ההריסה עקב הליכי הערעור, אם לאו, מקומן בבקשה לעיכוב ביצוע במסגרת הליכי הערעור, ואין טענות אלה מעלות או מורידות מהדיון בבקשה על פי הוראות סעיף 207 לחוק.

הבקשה נסמכת על טענות המבקשים הרלוונטיות להוראות סעיף 207 באשר לעובדה שביום 22/4/14 הוגשה בקשה להיתר על ידם באשר למבנה הסככה, בשטח של 300 מטר, נשוא הבקשה. לבקשה צורפה בקשה להיתר אשר הוגדרה כבקשה ל"שחזור מחסן שרוף". כמו כן צורף לבקשה תצהיר של האדריכל מלוסבסקי, אשר הגיש את הבקשה למשרדי הוועדה במועד הנ"ל. בסעיף 3 לתצהירו טען, כי מאחר ומדובר בסככה שהחליפה סככה קודמת שנשרפה ושוקמה, הליך מתן ההיתר אמור להיות וודאי ומהיר. כן ציין בתצהירו, כי הינו סבור שאין בעיה שיינתן היתר, אולם 'עם זאת, לאור ההליך המשפטי המתנהל בין הצדדים ועמדת הוועדה המקומית ביחס לתכנית שבתוקף בשטח, עלול ההליך להתארך, עקב צורך בדיון בוועדת הערר'. האדריכל מציין את דעתו, כי אין לקשור בין עצם הנפקת היתר לשחזור המחסן השרוף לבין השימוש הנעשה במבנה, על כן הינו סבור שהליך קבלת ההיתר לא אמור להיערך זמן רב.

בתגובת המשיבה צוין, כי לבד מהעובדה שהמבנה נבנה והוצב ללא היתר, הרי שהשימוש שנעשה בו הינו שימוש חורג מהוראות התכנית שבתוקף הקובעות את הייעוד כאזור חקלאי (כולל הקמת מפעל אריזה ומיון ופיצוי פקאנים) תוך כדי הפניה לקביעות בית המשפט לעניינים מינהליים בעתירה מינהלית 48460-02-13, אשר צורף לתגובת המשימה.

עיון באותו פסק דין מלמד, כי אין מחלוקת שלפחות מאז 1999 עד היום מתנהלים הליכים בוועדה המקומית באשר למבנה זה. המבקשים הגישו מספר בקשות לקבל ההיתר לבניית המבנה נשוא הבקשה, אשר נדחו על ידי הוועדה המקומית. עמדת הוועדה הובהרה מספר פעמים, כי אינה מוכנה להנפיק היתר למבנה בלתי חוקי אשר הוקם ומשמש בשימושים החורגים מהתב"ע, ממועד הקמתו ועד היום. בקשה לשימוש חורג אף היא נדחתה בעבר (בשנת 2001). עוד בשנת 2006 יזמו המבקשים תב"ע נקודתית אשר הציעה לשנות את הייעוד משטח חקלאי מיוחד לשטח אחסנה ושירותי מסחר, תכנית שאין מחלוקת כי טרם קיבלה תוקף. לא אמשיך ואצטט את כל האמור באותה החלטה, ואת כל הנימוקים אשר פורטו על ידי בית המשפט, אשר הובילו לדחיית העתירה המינהלית. די לענייננו בהפניה להתייחסות של הערכאה המינהלית שבבית המשפט המחוזי, באשר להליכים התכנוניים אשר התנהלו מאז 1999 ועד היום, קרי מזה כ-15 שנה, אשר לא הובילו לידי הנפקת היתר למבנה נשוא הבקשה.