אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 382-01-14 שושני ואח' נ' יפאורה - תבורי בע"מ ואח'

ת"צ 382-01-14 שושני ואח' נ' יפאורה - תבורי בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 28/06/2015 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי
382-01-14
24/06/2015
בפני השופט:
פרופ' עופר גרוסקופף

- נגד -
המבקשים:
1. נדב שושני
2. אייל ישראל

עו"ד עמירם טפירו
המשיבות:
1. יפאורה - תבורי בע"מ
2. יפאורה שותפות מוגבלת לשיווק שתיהן
3. גת גבעת חיים אחזקות בע"מ באי כוחה מוטי ארד ו מירב אליהו

עו"ד הלל איש-שלום
עו"ד ברק גולן
עו"ד מוטי ארד
עו"ד מירב אליהו
פסק דין

לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית בעניינה של המשיבה 3 בלבד (להלן: "הבקשה"). התובענה עוסקת בטענת המבקשים כי המשיבות, שהן שתי יצרניות מיצים מובילות בישראל, אינן מסמנות קרטוני משקאות מסוג נקטר פירות מתוצרתן בהתאם להוראות התקינה הרלוונטיות (ת"י 776 נקטר פירות. להלן: "התקן"), וכי הן מטעות את צרכני המשקאות לגבי תכולתם של מוצרים אלו. בכל הנוגע למוצרים מתוצרתה של המשיבה 3 (להלן: "פריגת") התייחסה הבקשה לשלושה מוצרים: "נקטר פירות בטעם תות בננה", "נקטר תפוח רימון" ו"נקטר אפרסק". על פי הסדר הפשרה בעניינה התחייבה פריגת לתקן את סימון המשקאות באופן שיפורט להלן, וכן להעביר תרומה במוצרים. מהטעמים שיפורטו להלן סברתי כי יש מקום לאשר את הבקשה, ולתת להסדר הפשרה בעניין פריגת תוקף של פסק דין. 

א. רקע רגולטורי

  1. ת"י 776 הוא התקן המחייב לעניין סימון מוצרים מסוג "נקטר פירות". התקן מוצא על ידי מכון התקנים הישראלי, ומעמדו המחייב נובע מצו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ"ט – 1998.

  2. הוראות התקן מבחינות בין שלושה סוגים של "נקטר", בהתאם למספר מיני הפרי ממנו יוצר:

    הסוג הראשון, נקטר ממין אחד של פרי, הוא משקה בו תכולה מינימאלית של רכיבי פרי מסוים, והוא מכונה "נקטר" בתוספת שם הפרי האמור. כך, למשל, משקה הכולל לפחות 30% שזיפים יזכה בכינוי "נקטר שזיפים" (ויובהר, בטבלה 1 של התקן קבועה תכולה כוללת מינימלית של רכיבי פרי בנקטר ממין אחד של פרי, וזאת ברזולוציה של הפריות השונים. לגבי שזיפים נדרשת תכולה של 30%, בעוד שלגבי פירות אחרים עשויה להידרש תכולה אחרת: 25% לנקטר בננה או לגויבה; 40% לפטל או לאננס; 50% לאגס או לפרי הדר וכיו"ב).

    הסוג השני, נקטר משני מיני פירות, הוא משקה בו תכולה מינימאלית של רכיבי פרי משני מינים שונים, והוא מכונה "נקטר" בתוספת שמות שני מיני הפירות לפי סדר תכולה יורד. כך, למשל, משקה המכיל 25% אגס ו- 22.5% אפרסק יזכה בכינוי "נקטר אגס אפרסק" (ויובהר, סעיף 203.2 קובע את דרך החישוב לפיה יקבע אם תכולת הפרי בנקטר משני פירות מספיקה. הוראות סעיף זה מעוררות שאלה פרשנית, שיתכן ותתברר בהמשך ההליך נגד המשיבות 1 – 2).

    הסוג השלישי, נקטר משלושה מיני פירות, הוא משקה בו תכולה מינימאלית של לפחות 40% רכיבי פרי משלושה מיני פירות שונים ויותר, והוא מכונה "נקטר פירות". ב"נקטר פירות" מתיר התקן ככינוי משני "לסמן, בסדר תחולה יורד, את שמות כל מיני הפירות שמהם יוצר הנקטר, ושתכולת כל אחד מהם בנקטר היא לפחות 10% מתכולת הפרי המינימאלית (בנקטר ממין אחד של פרי)...". כך, למשל, משקה המכיל 16% תפוחים, 12% אגס, 8% משמש ו- 4% תות שדה יזכה בכינוי "נקטר פירות", וניתן להוסיף בצד הכינוי "תפוחים, אגס, משמש ותות שדה" (ויובהר, לפי טבלה 1 לתקן תכולת הפרי המינימאלית בנקטר ממין אחד של תפוח עץ או אגס היא 50%, ושל משמש או תות שדה היא 40%. לפיכך ניתן לרשום את כל 4 הפירות הללו בכינוי המשני בדוגמא שהובאה לעיל).

  3. זאת ועוד, התקן עוסק לא רק בשם שיש לקרוא למשקה הנקטר בהתאם לרכיביו, אלא גם באיור המופיע על גבי האריזה. לעניין זה מורה סעיף 106.4 לתקן כי "מותר לאייר פרי ששימש כחומר ממוצר לייצור נקטר, ובלבד שאיור זה לא יטעה לגבי התכולה היחסית של הפירות השונים במוצר".

  4. תכליתן של ההוראות האמורות בתקן ברורה וטובה: הן מיועדות לאפשר לצרכן לדעת על נקלה הן כי המשקה שלפניו מכיל אחוז גבוה של רכיבי פרי (וזאת מעצם כינויו "נקטר") והן מהם מיני הפירות מהם מורכב המשקה (וזאת באמצעות ציון מיני הפירות בצד הכינוי "נקטר" ובאמצעות התבוננות באיור). ודוק, על תכולת המשקה יכול הצרכן ללמוד גם מעיון ברשימת המרכבים שעל גבי האריזה, ואולם תכליתו של התקן הייתה לאפשר לצרכן לדעת מהם רכיבי הפרי כבר במבט חטוף על שם המוצר והאיור שעל האריזה.

  5. בקשת האישור שלפניי איננה כופרת בכך שהמשקאות נושא התובענה עונים להגדרה של "נקטר", דהיינו שיש בהם תכולת רכיבי פרי העולה על המינימום הנדרש בתקן. הטענות המועלות נגד חלק ממיצי הפירות של המשיבות הן, שהכינוי והאיור בהם משתמשות המשיבות אינם תואמים את המתחייב על פי התקן. כך, למשל, המשקה שהן מכנות כ"נקטר פירות בטעם תות-בננה" הוא משקה אשר מרכיב הפרי המרכזי בו אינו לא תות ולא בננה, אלא רכז תפוחים, ועל כן יש הכרח לכנותו על פי התקן "נקטר פירות", ואם רוצים "נקטר פירות – תפוחים, בננה ותות". לחילופין, טוענים המבקשים כי יש לשנות את תמהיל רכיבי הפרי במוצר, כך שיכלול את הכמות המינימאלית הדרושה על מנת שיכונה "נקטר בננה תות".

  6. תשובותיהן של המשיבות להמרצת הפתיחה חשפו, בצד מחלוקות פרשניות מסוימות, קושי מהותי הנובע מההתנגשות בין החובה החוקית לבסס את תיאור הנקטר על תכולת רכיבי הפרי המצויים בו (כמתחייב מהתקן) לבין השאיפה המסחרית-השיווקית לתאר את המוצר באופן שישקף את טעמו. וכך מתבטא קושי זה בדוגמא שהובאה לעיל: אכן לפי רכיביו כולל המוצר רכיב משמעותי של רכז תפוחים, ואולם תיאורו כ"נקטר פירות – תפוחים, בננה ותות" משקף באופן מטעה את טעמו לצרכן המצוי, שכן רכיב התפוחים אינו מורגש כלל, ומבחינת הלוגם הרי שהמשקה הוא בטעם תות בננה.

  7. על רקע הפער האמור בין הרכיבים כהווייתם להשתקפותם בטעם הצעתי לצדדים פתרון של פשרה, אשר ישמור מחד גיסא על קיום הוראות התקן ותכליתו, ויאפשר, מאידך גיסא, תיאור הולם של טעם המשקה. המבקשים, בא הכוח המייצג ופריגת קיבלו פתרון זה, ואף באת כוח היועץ המשפטי סברה בסופו של דבר כי ניתן להשלים עמו. להלן ארחיב מעט בתיאור קורות ההליך והסדר הפשרה בעניין פריגת שגובש במסגרתו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ