ת"א 30-10-12 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ

לפני תביעה כספית ( נזיקין / שיבוב ) שהגישה התובעת כנגד הנתבעת בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב המבוטח אצל התובעת מסוג אוטובוס זעיר באירוע תאונה מיום 19/1/12 בסך של 121,280 ₪ .

אין מחלוקת בין הצדדים באשר לקרות האירוע כמו גם לאחריות נהג הנתבעת לקרות האירוע והמחלוקת היחידה נסבה סביב שאלת האשם התורם של נהג התובעת והיכולת שלו למנוע את האירוע.

פסק הדין ניתן לאחר שמיעת העדים מטעם הצדדים שניהם לרבות המומחה מטעם הנתבעת מר הרשקוביץ וסיכומי ב"כ הצדדים בעל פה.

חוו"ד של מר הרשקוביץ, עליה נחקר, ניתנה רק ביחס לשאלה השנויה במחלוקת, קרי יכולת נהג התובעת למנוע את אירוע התאונה, בהתאם לתרחישים שניתנו על ידו ותוך עריכת חישובים באשר לאותם התרחישים ובהתבסס, ככל הניתן, על נתונים אובייקטיבים (לדוגמא: טכוגרף) ונתונים סובייקטיביים שנמסרו על ידי הנהגים וחוקר תאונות מטעם המשטרה בזמן מתן עדותם מיד לאחר האירוע.

לאחר ששמעתי את הנהגים שניהם, עיינתי בכל חומר הראיות המצוי בתיק לרבות, בחוו"ד של מר הרשקוביץ ובתמונות הנזק כמו גם בתמונות שצולמו במקום האירוע על ידי מי מטעם הנתבעת וחוקר המשטרה, לרבות בתיק המשטרה אשר נמסר וסומן נ/1 לפיו, האירוע אירע ככל שהנראה לאחר שנהג האוטובוס- מטעם הנתבעת פנה שמאלה מבלי ליתן זכות קדימה לרכב האוטובוס הזעיר המגיע מימינו תוך שהוא חוצה צומת שאיננו פנוי, הגעתי לכלל מסקנה לפיה לנהג התובעת ישנה אחריות / אשם תורם לקרות האירוע ואפרט:

לטענת נהג התובעת, בעת שהגיע בנסיעה רצופה לצומת אחד לפני הצומת שבו אירע האירוע, כאשר הבחין שבכיוון נסיעתו ישנו מופע רמזורים אדום, האט ואולם הרמזור התחלף ולפיכך, המשיך בנסיעה לעבר הצומת הבא, המצוי במרחק של כ- 15 מטרים מהצומת הקודם המרומזר, כאשר באמצע הצומת הוא מבחין באוטובוס של הנתבעת חוצה את הצומת וחרף ניסיון הנהג לבלום ולמנוע את האירוע, נכנס ופגע באוטובוס בחלקו האחורי ימני.

לטענת נהג האוטובוס- הנתבעת, בעת שנסע ברחוב שדרות דוד חכם, מכיוון צומת הקניון בבאר שבע לכיוון הכניסה למתחם התחנה המרכזית, על מנת להתחיל את יום העבודה שלו, תוך כדי פנייה שמאלה, במהירות שנעה בין 20-30 קמ"ש, הוא מבחין מולו בשני כלי רכב עומדים ולפיכך, החל בכניסה לצומת כשלפתע, בעת שהוא מגיע בנסיעה רצופה לנתיב הימני ביותר, מגיח נהג האוטובוס הזעיר במהירות גבוהה ופוגע בו בחלקו הימני אחורי וגורם לנזקים בשני כלי הרכב.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי האירוע התרחש באור יום וכי הראות הייתה טובה לכל הכיוונים והכביש היה רטוב מעט בשל גשם שירד קודם לאירוע.

בנסיבות כפי שתוארו, בהינתן כי עסקינן בצומת גדול ומרכזי /עירוני, בעל שלושה נתיבים לכל כיוון ,

כאשר הראות עובר לאירוע הייתה טובה, קרי, לא הייתה מניעה שהנהגים שניהם יבחינו האחד במשנהו לפני קרות האירוע, דבר שלא קרה לדבריהם, אלא שבריר שנייה לפני כן, בכביש רטוב, כשהאירוע מתרחש בנתיב הימני ביותר, לאחר שנהג האוטובוס חלף למעלה משני נתיבים וכמעט סיים לחצות את הצומת כשהוא נוהג באוטובוס שהינו כלי רכב גדול, בולט וארוך, אין מנוס אלא מלקבוע שבהכרח נהג האוטובוס הזעיר לא נקט אמצעי זהירות סבירים המצופים ממי שמבקש להיכנס לצומת ובהכרח החל בנסיעה כשהצומת איננו פנוי ומהירות נסיעתו לא התאימה לתנאי הכביש.

באשר לגובה שיעור האשם התורם, הנני קובעת על דרך האומדן, כי האחריות לקרות האירוע הינה בשיעור של 80% לטובת נהג האוטובוס בעוד שהאחריות של נהג התובעת עומד על 20% .