מדינת ישראל נ' אלסאנע(עציר)

1.ביום 28.1.18 הורשע הנאשם בעבירות של הריגה – סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, נהיגת רכב מנועי ללא רישיון – סעיף 10(א) בצירוף סעיף 62 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961, ונהיגה תחת השפעה – סעיף 26(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

עתה באה העת לגזור את דינו של הנאשם.

2.הכרעת הדין

על פי עובדות כתב האישום בהן הורשע הנאשם, ביום 11.4.17 בשעות הערב קיבל הנאשם לידיו את רכב דודו מסוג טנדר טויוטה עם ארגז סגור, ונהג בו בלא שהיה בידיו רישיון נהיגה בתוקף, מהיישוב לקייה לאזור רהט ואחר כך לאזור בית שמש, כל זאת בשעה שסמוך קודם לכן או לאחר מכן צרך הנאשם סם מסוכן מסוג "נייס גאי".

בהמשך לכך, ביום 12.4.17 סמוך לשעה 04:30 לפנות בוקר, הגיע הנאשם לקטע כביש מס' 38 בין המושב מסילת ציון למושב אשתאול. במועד האמור בוצעו בכביש 38 עבודות תשתית להרחבת הכביש, במהלכן תוחם הכביש בשוליו על ידי גדר ארעית עשויה חוליות בטון, אשר היו מחוברות ביניהן בתופסני מתכת. שולי הכביש שמעבר לגדר שמשו כדרך שרות לעבודות בכביש, ברם דרך השרות לא הייתה רציפה, ובקטעים מסוימים שלה היא הפכה לשביל צר שאיננו מאפשר נסיעת כלי רכב.

במועד ובמקום האמורים נסע הנאשם ברכבו בדרך השירות. בהגיע הנאשם לסימון קילומטר 25 של הכביש נעשתה דרך השירות צרה מכדי שהנאשם יוכל לנסוע בה עם רכבו. לאור זאת, וכדי לצאת עם רכבו מדרך השירות אל הכביש לכיוון בית שמש, ירד הנאשם מהרכב, ניגש לגדר וניתק באמצעות צינור ברזל את תופסני המתכת שחברו את חוליות הגדר זו לזו. לאחר מכן עלה הנאשם על רכבו, ודחף מספר פעמים את מקטעי הגדר אותם ניתק, על מנת לפתוח פתח בגדר שיאפשר לו לצאת אל הכביש. לאחר מספר דחיפות הפיל הנאשם את אחד ממקטעי הגדר על נתיב הנסיעה לכיוון בית שמש, באופן שחסם את רובו. כמו כן, הזיז הנאשם מקטע נוסף של הגדר באופן שהעמידו באלכסון על שול הכביש . לאחר מכן עזב הנאשם את המקום.

מעט לאחר מכן, נסע שילה אוחנה במשאית לכיוון בית שמש. בהגיע המשאית לקילומטר ה- 25 עלתה המשאית על מקטע הגדר שהשאיר הנאשם על נתיב הנסיעה לכיוון בית שמש. כתוצאה מכך סטתה המשאית שמאלה לנתיב הנסיעה הנגדי, והתנגשה חזיתית ברכב מסוג סיאט אשר נסע לכיוון ירושלים. כתוצאה מההתנגשות החזיתית נפגע נהג הסיאט – א.ב. ז"ל – ולאחר מכן מת מפצעיו. המשאית ורכב הסיאט סטו לנתיב הימני הנגדי ופגעו בגדר ההפרדה העשויה מבטון המצויה מעבר לשול. כמו כן, כתוצאה מההתנגשות נגרמו נזקים למשאית ולרכב הפרטי. במסגרת הכרעת הדין נקבע כי הנאשם ביצע את עבירת ההריגה מתוך יסוד נפשי של אדישות.

3.ראיותיה וטענותיה של המאשימה לעניין העונש

במסגרת ראיותיה לעונש הגישה המאשימה את רישומו הפלילי של הנאשם, את רישומו הפלילי התעבורתי, גזרי דין שונים שניתנו בהליכים קודמים בעניינו של הנאשם, אשר כוללים שלושה עונשי פסילת רישיון נהיגה על תנאי ושני עונשי מאסר על תנאי, ואת הצהרת נפגע העבירה –א' א' - בעל המשאית שהתנגשה במקטע הגדר שהותיר הנאשם על הכביש.

כמו כן הגישה המאשימה אישור מאת שירות בתי הסוהר (תע/9), לפיו במהלך תקופת מעצרו בתיק שלפניי ריצה הנאשם עונש של שישה חודשי מאסר במקום עבודות שירות שהופסקו עקב מעצרו בתיק שלפניי.

4.בטיעוניה לעונש עמדה ב"כ המאשימה על הפגיעה הקשה שפגע הנאשם בערך המוגן של קדושת החיים. ב"כ המאשימה טענה כי בפסיקה הנוהגת רווחת גישה הקובעת שיש לנקוט בענישה מחמירה במקרים של הריגה בתאונת דרכים. לטענתה הענישה במקרה שלפניי חייבת להיות חמורה יותר מאשר הענישה הנוהגת בתיקים "סטנדרטיים" – כלשונה – של תאונות דרכים, כיוון שלפי קביעת בית המשפט בהכרעת הדין הנאשם פעל מתוך יסוד נפשי של אדישות. לדברי ב"כ המאשימה לא מדובר בנאשם אשר עשה את אשר עשה וקיווה להגיע בשלום לביתו, אלא בנאשם אשר גילה חוסר אכפתיות לחיי אדם, שהרי הנאשם ידע כי תוך זמן קצר יגיע מאן דהו אשר יתנגש בחוליית הגדר שהותיר אחריו הנאשם במרכז הכביש, ויקפח, חלילה, את חייו.

לעניין הנסיבות הקשורות בעבירה הדגישה ב"כ המאשימה את אחריותו הבלעדית והשלמה של הנאשם לביצוע העבירה, את הנזק הפוטנציאלי שהיה עלול להיגרם כתוצאה מביצוע העבירה – קיפוח חיים של יותר מאדם אחד – ואת הנזק הקשה שנגרם בפועל – מותו בטרם עת של המנוח. לאור זאת טענה ב"כ המאשימה כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל- 8 שנות מאסר, בתוספת פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 15 שנה לפחות. לעניין מיקומו של הנאשם במסגרת המתחם טענה ב"כ המאשימה כי הנאשם ניהל את התיק עד תום ועל כן הוא אינו זכאי להקלה בעונש בהקשר זה, וכן הפנתה ב"כ המאשימה לעברו הפלילי של הנאשם, הן בתחום התעבורה והן בעבירות שאינן קשורות בענייני תעבורה.

לנוכח כל האמור, בקשה ב"כ המאשימה כי עונשו של הנאשם ימוקם בחלק העליון של המתחם הן מבחינת עונש המאסר שייגזר עליו והן מבחינת עונש הפסילה. ב"כ המאשימה אף בקשה כי העונשים המותנים יופעלו במלואם במצטבר לעונשים שיגזור בית המשפט בתיק זה. וכן עתרה ב"כ המאשימה לחיוב הנאשם בפיצוי משמעותי לנפגעי העבירה, ולהטלת מאסר מותנה ופסילה מותנית משמעותיים.

5.טענות הנאשם לעונש

הנאשם לא הגיש ראיות לעניין העונש.