איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' תורג'מן ואח'

בפניי תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו עקב תאונת דרכים בין רכב הנהוג על ידי התובעת 2 ("התובעת") לבין רכב הנהוג על ידי הנתבע 1 ("הנתבע"). הצדדים הסמיכו אותי לפסוק בתיק לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בתוספת הנמקה קצרה, והסכימו כי קביעה זו תהווה מעשה בית דין גם בתביעה שהגישו הנתבעים לבית משפט השלום בנתניה בגין אותה תאונה (תא"מ 36648-09-15).

לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי בתמונות והאזנתי לטיעוני הצדדים, אני סבור שיש לחלק את האחריות לתאונה כך שהנתבעים יישאו בה בשיעור של 65% ואילו התובעים יישאו בה בשיעור של 35%.

הטעם להטלת עיקר האחריות לתאונה על הנתבעים הוא עדותה של גב' שירה אלמשעלי, אשר הייתה נאמנה עליי, לפיה התובעת אותתה כאשר עברה בין הנתיבים ואילו הנתבע נסע במהירות גבוהה אשר אינה הולמת את תנאי המקום. גם אם אקבל את טענתו של הנתבע לפיה התאונה הייתה תוך כדי השתלבותה של התובעת בנתיב השמאלי, ולא לאחר מספר שניות של עצירה (כפי שטענה התובעת), עדיין אילו היה הנתבע נוסע במהירות נמוכה יותר נראה כי התאונה הייתה יכולה להימנע, בהתחשב בכך שהנתבע העיד שהבחין כי התובעת מתחילה לעבור נתיבים אך לא הספיק לבלום בזמן.

מנגד, גם התובעת נושאת באחריות בשיעור ממשי לתאונה. כך, התובעת העידה כי הרכב שלה היה בהטיה כך שחציו האחורי בלט לנתיב שמימין, בו התרחשה התאונה. עובדה זו היה בה כדי להגביר את הסיכון להתרחשות התאונה. כמו כן, יש להביא בחשבון כי התובעת ביצעה מעבר חד בין נתיבים, ובנסיבות אלו הייתה מוטלת עליה חובה לנקוט זהירות מוגברת.

אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה. הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעים את הסכומים הבאים:

א.סך של 17,376 ש"ח בגין 65% מהנזק וירידת הערך שנגרמו לרכב לפי חוות דעת השמאי. סכום זה יישא הפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה.

ב.סך של 450 ש"ח בגין שכ"ט שמאי.

ג.סך של 378 ש"ח בגין אגרת משפט.

ד.שכר העדה שירה אלמשעלי כפי שנפסק בדיון. איני פוסק את שכר עדותו של נהג האמבולנס, אשר נראה כי לא היה צורך בזימונו.

ה.שכר טרחת עו"ד בסך 3,050 ש"ח.

הצדדים יביאו את החלטתי זו לידיעת המותב הדן בתא"מ 36648-09-15.

ניתן היום, ב' אייר תשע"ו, 10 מאי 2016, בהעדר הצדדים.