קדם נ' בדור ואח'

1.ע"פ כתב התביעה, התובעת הינה בעלת רכב מאזדה שמספרו 64-857-56.

הנתבע 1 היה נהג רכב "איסוזו" שמספרו 68-461-56. הנתבעת 2 הינה בעלת הרכב והנתבעת 3, ע"פ כתב התביעה, הינה המבטחת של הרכב.

התובעת תובעת את הנתבעים כאשר לטענתה הרכב בו נהג הנתבע מס' 1 הגיח מימינה לאחר שיצא מכביש שירות, לא ציית לתמרור "האט ותן זכות קדימה", נכנס לנתיב נסיעת התובעת, נצמד לרכבה, וגרם לה נזק הכל כמפורט בסעיף 8 לכתב התביעה.

2.הנתבעים, בכתב הגנתם, טוענים מספר טענות.

הנתבעת 3 טוענת כי דין התביעה כנגדה להידחות שכן הנגרר שפגע ברכב התובעת לא היה מבוטח על ידה אלא רק הרכב עצמו.

באשר לגוף התביעה, נטען כי הנתבע 1 נסע בנתיב ימין כאשר בהמשך הנתיב מצטמצם מ- 2 נתיבים לנתיב אחד, בסמוך למקום התאונה. כן נטען ע"י הנתבעים שנתבע 1 עמד בנתיב הימני והתובעת היא שהחלה לעקוף אותו מצד ימין ובמהלך העקיפה פגעה ברכב בו נהג הנתבע 1. כן הם חולקים על הנזקים הנטענים.

3.באשר לנתבעת מס' 3, הרי משלא נשללה טענת נתבעת 3 שהגרר לא היה מבוטח על ידה והתובעת לא שוללת את הטענה שנפגעה ע"י הגרר, הרי דין התביעה כנגדה להידחות.

4.באשר לנתבעת 2, הרי בנסיבות העניין לא קיימת כל אחריות מצידה ועצם העובדה שהינה בעלת הרכב אין בכך כדי להקים עילת תביעה כנגדה, שכן אין אחריות שילוחית בנסיבות מקרה זה.

5.באשר לנתבע 1, הרי לעניין זה, השאלה היא מי הגורם שהתרשל בנהיגתו וגרם לתאונה באשמו. כל צד טוען שרכב הצד האחר הוא שנכנס לנתיב נסיעתו ותוך כדי כך נפגע רכב התובעת.

למעט גרסאות התובעת והנתבע 1 אין כל עדים לתאונה, או למצער, לא הובאו לדיון כל ראיות נוספות לחיזוק גרסת מי מהם ולמעשה המדובר בגרסה מול גרסה. שתי הגרסאות שהוצגו בפניי הינן סבירות ומתקבלות על הדעת ומאחר והנטל מוטל על התובעת להוכיח טענתה, הרי היא לא עמדה בנטל זה, ודין התביעה להידחות.

6.בנסיבות העניין, אני מורה כאמור על דחיית התביעה כנגד הנתבעים 2 ו- 3 הן מכח האמור לעיל בסעיפים 3 ו- 4 לפסק הדין והן מהטעם שהתביעה נדחתה גם כנגד הנתבע 1. כאמור גם הנתבע כנגד הנתבע 1 נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.