עו"ד ישראל כלוף נ' עירית תל-אביב-יפו

1. א.ערעור על החלטת ועדת ערר לענייני ארנונה כללית שליד עיריית תל אביב יפו (להלן: "ועדת הערר"), מיום 29.9.2016 (להלן: "ההחלטה"). 

ב.בהחלטה נדרשה ועדת הערר לחמישה עררים שהוגשו לה על ידי המערער ולערר נוסף שהוגש על ידי אחיו.

ג.הערעור שלפנינו עניינו בהחלטת ועדת הערר בנוגע לחמשת העררים שהוגשו על ידי המערער להבדיל מהערר שהוגש על ידי האח, שבחר לא להגיש ערעור בעניינו.

2.המערער יוצא ובא בשערי המשיבה ובתי המשפט בכל הנוגע לחיובי ארנונה שהושתו עליו במשך שנים, בגין דירת המגורים בה הוא מתגורר.

במהלך השנים, ולענייננו בין השנים 2003 ואילך, הגיש המערער לא פחות מ-22 עררים, ביניהם חמשת העררים לגביהם ניתנה החלטת ועדת הערר נושא ערעור זה.

3. ביום 24.4.2014 ניתן על ידי כב' הש' רונן, בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בעמ"נ (ת"א) 32429-12-12, פסק דין בערעור על החלטת ועדת הערר מיום 25.10.2012 שהתייחסה ל-17 עררים שהגיש המערער על חיובי ארנונה לשנים 2011-2003. בפסק דינה דחתה הש' רונן את טענות המערער ביחס לסוג הבניין לצרכי החיוב; לפגיעה באיכות השימוש שלו בדירה בשל מיקומו בסמוך לבית אבות והיותו גובל באזור מסחרי ובעורק תחבורה ראשי; לפקיעת תוקף המינוי של חברי ועדת הערר שדנה בעניינו; לאיחורים בתשובה להשגות מה שחייב את קבלתן. מנגד, קיבלה כב' הש' רונן את טענות המערער ביחס לגובה הריבית שיש להוסיף על חיובי הארנונה שהוטלו עליו והורתה, כי אלה יחושבו לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א-1961 ולא לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"מ-1980.

באשר לטענות המערער ביחס לשטח הדירה – הש' רונן אישרה את עדכון שטח הדירה ל-93 מ"ר, כטענת המערער, משנת 2003, כפי שנעשה על ידי המשיב בעקבות החלטתה של ועדת הערר, ודחתה את טענתו כי יש להחיל את העדכון רטרואקטיבית משנת 1996 תוך שהיא קובעת, בין היתר, כי לא הוכחה הגשת השגות בעניין זה לפני 2003 מה שהופך את השומות ביחס לשנים אלה לסופיות ואין מקום לעדכנן או לשנותן. בנסיבות אלה, נקבעה, לא היה על המשיב לעדכן את שטח הדירה גם למועדים הקודמים למועד ההשגה הראשונה שנדונה במסגרת הערר (להלן: "פסק דינה של הש' רונן").

4.על פסק דינה של הש' רונן הגיש המערער בקשת רשות ערעור. הבקשה נדחתה על כל עילותיה, זו העיקרית בנוגע לפקיעת תוקף המינוי של חברי ועדת הערר ולרבות סיווג הבניין, הפגיעה באיכות החיים ושטח הדירה משאין בעניין אחרון זה – שומות הארנונה עובר לשנת 2003 – תקופה שלא נתבררה לפני ועדת הערר או לפני בית המשפט – כדי להקים עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (בר"מ 3811/14 ישראל כלוף נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב יפו; 5.3.2015).

5. עוד בטרם הסתיימו ההליכים בפני הש' רונן, בנוגע לשנים 2011-2003, המשיך המערער והגיש, בעניינו שלו, את חמשת העררים לגביהם ניתנה החלטת ועדת הערר נושא ערעור זה. בעררים אלו חזר ותקף המערער את חיובו בארנונה בעילות הזהות לאלו בהן עשה שימוש בעררים הקודמים. הדיון בחמשת העררים אוחד והותלה, לבקשת המערער, עד למתן פסק דינה של הש' רונן ולאחר הינתנו עד למתן הכרעה בערעור.

משניתן פסק הדין של הש' רונן ולאחריו פסק הדין בערעור, נדרשה ועדת הערר לחמשת העררים שהמתינו להכרעה בעניינם, לרבות בטענות מקדמיות של חוסר סמכות ומעשה בית דין שנטענו על ידי המשיב.

6.לאחר שניסיון של המערער "לשים קץ לסוגיה המתמשכת זה למעלה משני עשורים" (כלשונו בהודעה מיום 15.10.15, מוצג ט' למוצגי המשיבה) על דרך של מינוי בורר/מגשר לבחינת "גובה הארנונה בה הוא חב" לא עלה יפה (מוצג ט' הנ"ל) הודיע המערער, כי הוא עומד על קיום הדיון בעררים שהגיש ונתן הסכמתו להכרעה בטענות המקדמיות שהעלה המשיב על דרך של הגשת סיכומים בכתב (מוצג יב/1 למוצגי המשיב).