הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' צבי צדק ואח'

1.לפניי תביעת שיבוב והפסדים, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת 1 למבוטח שלה, הוא התובע 2, ובגין הפסדים שנגרמו למבוטח בשל הפעלת פוליסת הביטוח בעקבות נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 02.04.2015, בין כלי רכב, מ"ר 49-613-72 (להלן: "רכב התובעים") לבין כלי רכב, מ"ר 35-774-00 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לאחריות לקרות התאונה ובאשר להיקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, נשמעו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה ועד נוסף מטעם הנתבעים אשר בעת קרות התאונה נהג ברכב אחר מאחורי הרכבים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון, הגיעו הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, תוך הפחתת ראש הנזק בגין הפסד הנחת היעדר תביעות בסך של 2,000 ₪.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי.

אני מעדיף את גרסתה של נהגת רכב התובעים, אשר הקרינה אמינות רבה, על פני גרסתו של נהג רכב הנתבעים והעד הנוסף מטעמו שאמור היה, לכאורה, להיות עד נטרלי.

אבהיר, כי גרסתה של נהגת רכב התובעים ותיאורה לאופן קרות התאונה, מיקומי הרכבים, נסיבות התרחשות התאונה, הנם משכנעים ומתיישבים עם ההיגיון הבריא והשכל הישר, לעומת גרסה מומצאת, רוויה בסתירות פנימיות של נהג רכב הנתבעים והעד מטעמו.