סע"ש 985-05-16

1.התובע הגיש בחודש מאי 2016 תביעה נגד הנתבעים. התובע טען, כי הועסק על ידי הנתבעים בין החודשים ספטמבר 2015 עד דצמבר 2015 כסמנכ"ל הנתבעת 1 והגיש תביעה לקבלת תשלומים שונים הנובעים מתקופת עבודתו ונסיבות סיומה.

2.ביום 19.5.2016 נמחקה התביעה כנגד הנתבע 4, מר מלכיאור מרדכי ידידה.

3.ביום 26.6.2016 הגישו הנתבעים כתב הגנה והנתבעת 1 (להלן – "הנתבעת") הגישה תביעה נגד התובע דכאן, במסגרתה טענה, כי "מיומו הראשון בעבודה הנתבע הפר ברגל גסה את ההתחייבויות שנטל על עצמו במסגרת הסכם העבודה" (ר' סעיף 43 לכתב התביעה שכנגד).

4.עוד טענה הנתבעת/התובעת שכנגד כי "הנתבע הציג מצגי שווא בדבר יכולותיו המקצועיות" (ר' סעיף 44 לכתב התביעה שכנגד), לא פעל להקטנת ההוצאות השוטפות של הנתבעת ועל כן נגרמו לנתבעת/התובעת שכנגד "נזקים כספיים רבים המוערכים, נכון למועד הגשת כתב תביעה זה, בסך של 100,000 ₪" (ר' סעיף 46 לכתב התביעה שכנגד).

5.עוד טענה הנתבעת/התובעת שכנגד, כי במועד תחילת עבודתו חתם התובע/הנתבע שכנגד על טופס 101 בו ציין כי יש לו הכנסות אחרות מקיצבה ושכר עבודה ממקום עבודה אחר. עקב טעות, דיווחה הנתבעת/התובעת שכנגד על הכנסתו של התובע/הנתבע שכנגד מעבודתו אצלה כהכנסה יחידה. משכך, לא ניכתה משכרו את מלוא הניכויים אותם היתה חייבת לנכות ולהעביר לרשויות המס ובעקבות דו"ח מתקן שהוגש לרשויות המס התברר כי שולמו לו 34,007 ₪ ביתר (ר' סעיפים 41-38, 47 לכתב התביעה שכנגד).

6.ביום 22.12.2016 הגיש התובע/הנתבע שכנגד בקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף מפאת חוסר סמכות ענינית. טענותיו בענין זה הועלו עוד קודם לכן הן בפרוטוקול הדיון המוקדם שהתקיים ביום 27.10.2016 והן בכתב התשובה לכתב התביעה שכנגד.

7.התובע/הנתבע שכנגד טען בבקשתו, כי לבית הדין לא מוקנית הסמכות הענינית לדון בתובענה לאור הוראת סעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן – "חוק בית הדין לעבודה").

8.ראשית ציין התובע/הנתבע שכנגד, כי משהליך גילוי המסמכים הסתיים והנתבעת/התובעת שכנגד לא ביססה תביעתה לנזקים, כביכול, שנגרמו לה על ידי התובע, "הרי כבר ברור לכל כי עסקינן בטענות חלולות ונבובות ללא גיבוי עובדתי או ראייתי כלשהו" (ר' סעיף 1.2 לבקשה).

9.התובע/הנתבע שכנגד טען עוד: