בפ"מ
בית משפט השלום עכו לתעבורה
|
352-01-17
11/01/2017
|
בפני השופטת:
אסתר טפטה–גרדי
|
- נגד - |
מבקש:
מג'ד ח'טיב
|
משיבה:
מדינת ישראל
|
החלטה |
בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי דו"ח 1021042415-5.
רישיונו של המבקש נפסל ביום 01.01.17, לתקופה של 30 יום בגין עבירה של נהיגה בשכרות.
בבדיקה שנערכה למבקש נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף הינו 300 מיקרוגרם, ריכוז העולה על האמור בחוק.
ב"כ המבקש טען כי המבקש אינו מודה בביצוע העבירה וכי יש לו ראיות להוכחות חפותו. כן טען כנגד ליקויים שונים שעלו במהלך הבדיקה שנערכה למבקש. כמו כן טען כי נפלו פגמים במהלך השימוע.
עוד טען כי המבקש זקוק לרישיונו מאחר שעובד כנהג לפרנסתו ולפרנסת בני ביתו, כך שפסילת רישיונו תפגע בפרנסתו קשות.
כידוע, בבקשות מסוג זה עלינו לבדוק שתי שאלות: ראשית, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר הנדרשת בעת הדיון באישום לגופו; ושנית, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור כאשר שאלה זו נבחנת בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש ובנסיבות האירוע הספציפי.
עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה. בבדיקה שבוצעה למבקש נמצא כי בדמו אלכוהול בריכוז של 300 מיקרו- גרם, כמות לכאורה העולה על הכמות הקבועה בחוק. המדידה בוצעה על ידי שוטר מוסמך ובמכשיר תקין לכאורה ועל פי נוהלי ההפעלה.
עוד עולה מעיון בחומר כי במהלך השימוע שנערך למבקש הודאה לכאורה המבקש כי "שתה רק כוס אחת", וכך גם אמר בדו"ח תחקור לכשנשאל כמה שתה. כמו כן, כשנשאל המבקש בחקירתו לסוג המשקה, השיב כי שתה "וודקה פינלנדיה".
באשר לשאלת המסוכנות, כבר נקבע בפסיקה כי העבירה המיוחסת למבקש הינה עבירה חמורה הטומנת בחובה סכנה רבה לציבור המשתמשים בדרך, וכי קיימת חזקת מסוכנות, המצדיקה פסילת רישיונו לתקופה של 30 יום ואף מעבר (ראו בעניין זה ב"ש (ת"א) 92994-07 יוסף נ' מדינת ישראל (מיום, 23.09.07).
לאמור יש להוסיף, כי הגם שהמבקש נוהג משנת 2015 צבר לחובתו שלוש הרשעות קודמות.