בפ"מ 16-01-17 חריב נ' מדינת ישראל

1.בפני בקשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה להורות על ביטולה של פסילה מנהלית בת 30 יום אשר הוטלה על המבקש ביום 29.12.16 בגין עבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר.

על פי הנטען, המבקש שהוא נהג חדש, נהג במהירות של 134 קמ"ש מקום בו מותרת מהירות של בדרך שאינה דרך עירונית עם שטח הפרדה בנוי.

2.המבקש למעשה אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה ואף מבקש להודות בעצם ביצוע העבירה אך מבקש להתחשב בנסיבותיו האישיות. לדבריו הוא הבן הבכור במשפחה ואביו פנסיונר ונכה משרד הביטחון אשר התעוור במהלך מילוי תפקידו. טען כי הוא מלווה את אביו לבדיקות ועוזר גם ליתר בני המשפחה. טען כי לאמו יש רישיון נהיגה אבל היא עובדת כמורה בבית הספר ואינה פנויה לטיפול באב. טען כי במועד האירוע אמו ישבה לצדו כמלווה וכי זה היה בשעות המאוחרות של הלילה והוא לא שם לב למהירות בה נסע. טען כי הוא נהג זהיר מאד והתחייב לשמור על כללי התעבורה למען בטחונו ובטחון הציבור.

3.ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי מדובר בנהג חדש אשר קיבל לידיו את רישיון הנהיגה לפני כחודש וחצי וכבר נתפס כשהוא נוהג במהירות של 44 קמ"ש מעל המותר. ציינה כי המבקש נמצא בתקופה של חובת מלווה ואמו הייתה איתו ברכב בזמן ביצוע העבירה.

4.בבואו לדון בבקשה מעין זו אמור ביהמ"ש לבדוק האם יש בהמשך נהיגתו של המבקש משום פגיעה וסיכון לשלום הציבור, בדיקה המסתמכת הן על עברו התעבורתי של המבקש והן על נסיבות ביצוע העבירה הספציפית ובלבד שיימצאו ראיות לכאורה לחובתו של המבקש.

5.המבקש כאמור אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה. לאחר עיון בדו"ח התנועה על כל חלקיו, מצאתי כי אכן בשלב זה קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה על ידי המבקש. האכיפה בוצעה על ידי מפעיל מוסמך תוך מילוי הדרישות לבדיקת המכשיר בתחילת המשמרת ועם סיומה, תוך הקפדה על התנאים המקדמיים לאכיפה. כמו כן נשמר קשר עין רצוף עם הרכב, אשר היה בודד בכביש. יצוין, כי המבקש נקלט ממרחק של 172.7 מטרים.

גם במסגרת השימוע טען המבקש כי: "זאת פעם ראשונה ולא שמתי לב הייתי לבד בכביש והיה חושך."

6.באשר למסוכנות, המבקש הוא נהג חדש המחזיק ברישיון נהיגה חודש וחצי בלבד. מדובר בנהג חדש אשר מצופה ממנו כי ינקוט משנה זהירות כאשר הוא אוחז בהגה. המבקש נהג 44 קמ"ש מעל למהירות המותרת ובשים לב לוותק הנהיגה שלו ומיומנותו המסוכנות הנובעת מהעבירה עצמה היא גבוהה ויש בה כדי לחזק את החשש לסכנה הנשקפת מהמשך נהיגתו של המבקש ועל כן אני סבורה כי קיים צורך בהשלמת "תקופת הצינון" כפי שנקבעה בחוק.

7.נתתי דעתי לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המבקש, אולם לא מצאתי טעם או נסיבות מיוחדות לביטולה או קיצורה של תקופת הפסילה המנהלית, בשים לב לכך שגם לאמו של המבקש יש רישיון נהיגה.