אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עמ"נ 66709-12-15 לוי נ' מועצה אזורית שפיר

עמ"נ 66709-12-15 לוי נ' מועצה אזורית שפיר

תאריך פרסום : 20/12/2016 | גרסת הדפסה
עמ"נ
בית משפט לעניינים מנהליים באר שבע
66709-12-15
14/12/2016
בפני השופטת:
רות אבידע

- נגד -
מערערים:
חיים לוי
עו"ד אברהם ורבנר
משיבים:
מועצה אזורית שפיר
עו"ד עודד מהצרי
פסק דין
 

 

1. ערעורו של המערער מופנה כנגד החלטת וועדת הערר לענייני הארנונה אצל המשיבה לפיה נדחה ערר שהגיש ונקבע כי עליו לשאת בתשלום הארנונה בהתאם לחיוב שנשלח אליו על ידי המשיבה, ושכלל גם חיוב עבור מקלט וממ"ד בביתו.

עררו של המערער נסוב על חיובו בארנונה בגין המקלט והממ"ד שבביתו. המערער טען בפני ועדת הערר כי אין לחייבו בתשלום ארנונה בגין המקלט והממ"ד "הואיל ואינם יכולים לשמש למגורים". וועדת הערר קבעה בהחלטתה "חברי הוועדה סבורים כי, העורר לא הצביע על נימוק משכנע מדוע אין לחייב את המקלט והממ"ד בתשלום ארנונה. המדובר הוא על חלק אינטגרלי מביתו הפרטי של העורר אשר יש לשלם בגינו ארנונה כיתר חלקו הנוסף של ביתו של העורר" וכן "חברי הוועדה לא מצאו כי (כך במקור) סיבה ו/או נימוק המניח את הדעת מדוע יש לעשות הבחנה בין שטח הבית- שביחס אליו אין לעורר כל טענה- לבין שטח המקלט והממ"ד".

עיקר טענות המערער בערעורו הוא כי דין ערעורו להתקבל שכן המקלט והממ"ד אינם ראויים למגורים. לטענת המשיבה, יש לדחות את הערעור לנוכח החלטת וועדת הערר.

 

תמצית העובדות:

2. המערער מתגורר בבית שנטען כי שטחו "הראוי למגורים" הינו 146 מ"ר. שטח המקלט והממ"ד בבית המערער הינו כ-53 מ"ר. את הממ"ד בנה המערער בתוך המקלט שבביתו וזאת לנוכח ניסיונו העשיר בתחום הביטחון, אותו צבר במהלך שנות עבודתו במערכות הביטחון שבמדינה, בין השאר בתחום ההתגוננות האזרחית.

במהלך הדיון שהתקיים בבית המשפט, תיאר המערער את המקלט והממ"ד כדלהלן: "בתוך הממ"ד יש 3 פתחים, כשאחד מהם הולך למקלט, שניים החוצה: אחד לצד המזרחי ואחד לצד הצפוני. מהקומה העליונה יורדים למקלט, וממנו נכנסים לממ"ד. בתמונה 4 (מתוך הנספחים לכתב הערעור – ר.א.) רואים את המקלט ודלת הכניסה ממנו לממ"ד, וכן רואים את העיגול שהוא פתח מהממ"ד למקלט. בתמונה 2 רואים הדלת של הירידה למקלט. ההבדל בין הממ"ד למקלט הוא שהקיר המזרחי והקיר הצפוני של הממ"ד, שהם קירות חיצוניים, יותר עבים מהקיר שנמצא בין המקלט לממ"ד, שזה קיר פנימי. בניתי גם מקלט וגם ממ"ד בשביל הגנה יותר טובה כהגנה כפולה. בתמונה 7 רואים המקלט, ומתחת לנורה רואים דלת כניסה לממ"ד."

3.לטענת המערער המקלט והממ"ד ריקים פרט לחפצים הנדרשים לאיתות חירום.

 

דיון:

4. לטענת המערער, אין המשיבה יכולה להטיל חיוב של ארנונה בגין המקלט והממ"ד וזאת משאין הוראה בחוק המאפשרת לה להטיל ארנונה בגינם.

אין חולק על הטענה שלא ניתן לגבות מס ללא הוראה מפורשת בחוק. תשובת המשיבה לטענה כי אין הוראה בחוק המאפשרת לה לגבות ארנונה, היא כי ההוראה המסמיכה אותה לגבות ארנונה עבור המקלט והממ"ד שבבית המערער, מצויה בצווי ארנונה כללית של המשיבה, שם נקבע כי ארנונה תיגבה בגין נכס שתיאורו "מגורים".

 

5. טוען המערער, תוך הסתמכות על הפסיקה (ע"א 10977/03 דור אנרגיה (1988) בע"מ נ' עיריית בני ברק, (כב' השופט א. רובינשטיין סעיף ט') כי "בדיני המיסים, כאשר תכליתו של דבר החקיקה אינה ברורה, יש לפרשה באופן דווקני, המקל על הנישום".

נשאלת השאלה, האם בענייננו הוראת צו הארנונה של המשיבה, שם נקבע, כאמור, כי ארנונה תגבה עבור "מגורים" אינה ברורה? תשובתי לשאלה זו, שלילית, כפי שיבואר להלן.

 

6. עוד טוען המערער, כי מאחר ועל פי סעיף 15 לחוק ההתגוננות האזרחית, תשכ"א-1951, "לא ישתמש אדם במקלט למטרה אחרת מאשר לחסות בו בשעת התקפה, אלא על פי רישיון מאת הרשות המוסמכת". חיובו בארנונה משמעותה "שיש לשלם מס עבור שימוש בשטח שהחוק אוסר להשתמש בו". (סעיף 17 לערעור).

תשובת המשיבה לטענה זו כי המקלט והממ"ד הם חלק אינטגרלי מביתו של המערער, ולפיכך חייבים הם בתשלום ארנונה. בטיעוניה נסמכה המשיבה על שנפסק בעמ"ם 11641/04 ברוך סלע ואח' נ. מועצה אזורית גדרות, שם נדונה השאלה "האם יכולים מרתף ומחסן להיכלל במסגרת הגדרת "מבנה מגורים"? בהשיבו בחיוב לשאלה זו, פסק בית המשפט ש"המשיבה סיווגה את המחסנים והמרתפים של המערערים כחלק ממבנה המגורים. אני סבורה כי סיווג זה הינו כדין, אף אם המרתף והמחסן אינם משמשים בפועל למגורים". ובהמשך... "החלטת המשיבה לראות במחסן ובמרתף חלק מיחידה אחת של מבנה המגורים הינה סבירה וכדין, מדובר במרתף ומחסן הצמודים לבתיהם של המערערים, כך שהם מהווים חלק אינטגרלי מהם".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ