עמ"נ
בית המשפט המחוזי נצרת כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
59494-11-15
08/11/2016
|
בפני השופט:
זיאד הווארי-סגן נשיא
|
- נגד - |
המערערים:
1. קיבוץ כפר בלום – אגודה שיתופית חקלאית 2. קייקי כפר בלום ובית הלל(שותפות מוגבלת)
|
המשיבה:
הוועדה המקומית לתכנון ובניה גליל עליון
|
פסק דין |
1.לפניי ערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה (להלן: "ועדת הערר") מיום 7.10.15 ולפיה נדחה הערר שהגישו המערערים על החלטת המשיבה – הוועדה המקומית לתכנון ובניה גליל עליון (להלן: "הועדה המקומית") לחייב את המערערים בהיטל השבחה בשל תוכנית מפורטת ג/6319- ספורט קייקים באפיק הירדן (להלן: "התוכנית"), החלה על המקרקעין הידועים כחלקות 2 ו-9 גוש 13493 (להלן: "המקרקעין").
לטענת המערערים, אין כל בסיס משפטי לחיובן בהיטל ההשבחה. במסגרת הערעור העלו המערערים מספר טענות מהותיות לגופו של החיוב עצמו, לפיהן שגו הועדה המקומית וועדת הערר עת קבעו חבות כלשהי מצדן. בנוסף העלו המערערים טענת סף חדשה, אשר לא נטענה קודם לכן בפני הועדה המקומית או ועדת הערר, לפיה היה על יו"ר ועדת הערר עו"ד חגית דרורי - גרנות (להלן: "עו"ד דרורי-גרנות") לפסול עצמה מלדון בערר שהגישו המערערים וזאת נוכח קשר אסור אשר התקיים בינה ובין באת כוח הועדה המקומית עו"ד לילך גפני (להלן: "עו"ד גפני").
2.רקע עובדתי בתמצית:
א.במסגרת התוכנית, אשר אושרה ע"י הועדה המקומית ביום 4.4.1990, שונה בין היתר ייעוד המקרקעין מייעוד חקלאי לייעוד של ספורט ונופש קייקים. התוכנית פורסמה למתן תוקף ביום 15.11.1990
ב.ביום 26.2.91, לאחר כניסת התוכנית לתוקף, נחתם חוזה חכירה לדורות בין המערער 1 ומינהל מקרקעי ישראל הכולל את המקרקעין. במסגרת החוזה נקבע כי תקופת החכירה הינה החל מיום 1.10.1990.
ג.בשנת 2008 הגישו המערערים בקשה להקמת אתר שייט קייקים במקרקעין עליהן חלה התוכנית. לאור בקשה זאת וכתנאי למתן ההיתר לבנייה, שלחה הועדה המקומית למערערות ביום 30.10.09 הודעה על חיוב תשלום היטל השבחה בגין מימוש חלקי, אשר עמד עפ"י הודעת הועדה המקומית מיום 10.9.14 על סך של 202,467 ₪.
ד.המערערים הגישו ערר על חיובן בהיטל ההשבחה. על פי הסכמת הצדדים, נדחה הדיון בערר לשם המתנה להכרעת בית המשפט העליון באחת מהסוגיות השנויות במחלוקת, לאחר שחודש חיוב המערערים, דחתה ועדת הערר בהחלטתה ביום 7.10.15 את הערר שהגישו המערערים וקבעה כי הן חייבות בתשלום היטל ההשבחה.
ה.ביום 7.12.15 הגישו המערערים את הערעור המנהלי שלפניי, במסגרתו כאמור העלו הן טענות לגופו של עניין והן טענת סף חדשה לפיה החלטת ועדת הערר אינה כשרה וזאת נוכח חובתה של עו"ד דרורי-גרנות לפסול עצמה מלעמוד בראשה.
ביום 15.2.16 הגישה מדינת ישראל הודעה ובקשה בתיק, במסגרתה נטען כי הטענה בדבר ניגוד עניינים של עו"ד דרורי-גרנות הועלתה ע"י המערערים לראשונה רק לאחר מתן ההחלטה בערר. לפיכך טענה המדינה כי דין הטענה להידחות על הסף ולחילופין ביקשה להחזיר את הדיון לוועדת הערר על מנת שזו תדון בטענה. לאחר קבלת עמדת הצדדים ונוכח הסכמתם, הורתי ביום 17.2.16 על החזרת הדיון לוועדת הערר לשם דיון בטענת הפסלות והעדר הכשרות של עו"ד דרורי-גרנות.
ו.ביום 5.6.16 נתנה עו"ד דרורי-גרנות את החלטתה אשר על פיה דחתה את טענת המערערים וקבעה כי לא היה מקום לפסילתה מלדון בתיק מראש או בדיעבד. לאור ההחלטה, נקבע דיון במעמד הצדדים ליום 29.9.16, שם חזרו הצדדים על עיקרי טענותיהם וביקשו מתן פסק דין בערעור.