אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עפ"א 495-05-16 מדינת ישראל נ' גרבי

עפ"א 495-05-16 מדינת ישראל נ' גרבי

תאריך פרסום : 16/10/2016 | גרסת הדפסה
עפ"א
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים פליליים
495-05-16 7
05/10/2016
בפני השופטת:
תמר שרון נתנאל

- נגד -
מערערת:
מדינת ישראל
משיב:
מבורך גרבי
עו"ד סגל יוסף ו/או אילנה סגל-גבסי ואח'
פסק דין
 

 

 

1.לפניי ערעור המדינה (להלן: "המערערת"), על הכרעת דינו של בית משפט השלום בחדרה (כבוד סגן הנשיא, השופט אביהו גופמן), מיום 16.03.2016, בתיק רע"ס 29243-08-13, במסגרתה הוחלט לזכות את המשיב מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

2.בכתב האישום שהוגש נגד המשיב בתיק קמא, ביום 18.08.2013, הואשם המשיב בעבירה של עיסוק בעסק ללא רישיון - עבירה לפי סעיף 4 ו-14 (א) לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968. בכתב האישום נטען, כי "הנאשם עוסק ו/או משמש כמנהל בעצמו ו/או באמצעות מורשהו בעסק מסוג ממכר מזון, פירות וירקות + מספרה, הממוקם ברח' הפרדס 4-6 בשכונת בית אליעזר בחדרה הידוע גם כגוש 7730, חלקה 101 בחדרה (להלן: 'העסק')".

 

3.בדיון שהתקיים בפני בית משפט קמא, ביום 01.05.2014, לא כפר המשיב בכך שהעסק טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים, אך טען כי אין ולא היה לו מעולם קשר לעסק, הוא לא עסק בו ולא ניהל אותו בעצמו ולא באמצעות מורשה. עוד טען המשיב, כי הוא קיבל את המקרקעין מעיריית חדרה, ומסרם בידי גיסו, מר יותם מדינה, אשר הקים את העסק מראשיתו, ניהל את העסק והתפרנס ממנו, בעוד שלמשיב אין כל קשר לעסק. משכך טען המשיב, כי בהעדר כל קשר לעסק, לא ניתן להרשיעו בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

 

כן טען המשיב להגנה מן הצדק, שעיקרה שיהוי בהגשת כתב האישום. טענה זו נדחתה על ידי בימ"ש קמא ואין היא נושא לדיון בערעור זה.

 

4.יצוין, כי במקביל להגשת התביעה נגד המשיב בבית משפט קמא, הוגש ע"י המאשימה ברע"ס 29231-08-13 כתב אישום נגד מר בנימין ניסנוב, בגין אותו עסק ממש והוא הורשע על פי הודאתו בניהול עסק ללא רישיון.

5.כאמור, ביום 16.03.2016 ולאחר שמיעת הראיות בתיק והגשת סיכומים, החליט בית משפט קמא לזכות את המשיב מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, בקבעו כי "המאשימה לא הוכיחה מעבר לכל ספק סביר שלנאשם לא קיימת ההגנה של סעיף 14 (ג) לחוק רישוי עסקים".

 

הכרעת הדין בבימ"ש קמא:

 

6.ביהמ"ש קמא קבע, עובדתית, כי:

  • בשנת 2001 קיבל המשיב לידיו את המקרקעין וחתם על הסכם מול העיריה (ת/1), לפיו הוא שכר את המקרקעין מהעירייה לשם הקמת עסק לממכר פירות וירקות, על ידו.

  • ניתן למשיב היתר שימוש למשך 36 חודשים (ת/3).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ