בפ"ת 807-07-16 מדינת ישראל נ' נחאיסי

לפני בקשה לפסילת רישיון נהיגת המשיב עד תום ההליכים בשל עבירה של נהיגה במהירות.

ע"פ המתואר בכתב האישום, המשיב נהג ברכב בדרך עירונית במהירות של 134 קמ"ש כאשר במקום מותרת נהיגה במהירות של 60 קמ"ש.

ב"כ המשיב טען כי האישום מבוסס על ראיות שהתקבלו ממכשיר א-3 שטרם נקבעה אמינותו בביהמ"ש וכי ישנם כשלים נוספים בראיות.

יש לציין כי בשלב זה די בקיומן של ראיות לכאורה כדי לקבל את הבקשה, ודין הטענות לגבי הכשלים בראיות, להתברר במסגרת התיק העיקרי. הריני קובעת כי בתמונות שהוצגו בפניי אשר הופקו ע"י מכשיר הא-3 יש כדי ראיות לכאורה, לגבי טענת ב"כ המשיב כי אמינות מכשיר א-3 טרם נבחנה בביהמ"ש, הריני מפנה את הצדדים לתת"ע 6359-11-12 בתיק זה אוחדו מספר תיקים אשר העלו לבחינה את אמינות המכשיר ובפרשה זו נבחנה לראשונה בבית המשפט, באמצעות מומחים, מערכת א-3 אותה הציבה משטרת ישראל בכבישים שונים ברחבי ישראל.

כב' ביהמ"ש קבע כי מערכת א-3 מספקת תמונות קבילות להליך פלילי. צילומים אלו מהווים ראיות טובות ובעלות משקל ראייתי מלא לנתונים המוצגים על גבי התמונות הן ביחס לרכב המצולם בהן והן ביחס לכל יתר הנתונים כמתואר בסעיף 27א של פקודת התעבורה.

עדיין על ביהמ"ש לבחון האם המשך נהיגתו של המשיב בשלב זה מסכנת את הציבור, ובמקרה דידן אני סבורה כי בנקודת זמן זו אין מקום להיעתר לבקשה.

העבירה נעברה בתאריך 11.6.16, כאשר הבקשה לפסילה הוגשה לביהמ"ש רק ביום 5.7.16, כחודש לאחר קרות העבירה.

וזאת כאשר מעיון בתיק החקירה עולה שכבר ביום 16.6.16 זהות המשיב הייתה ידועה למשטרה, המשיב נחקר ביום 19.6.16.

אם אכן סבורה המבקשת כפי שטענה בבקשה ובדיון כי המשך נהיגת המשיב מהווה סיכון ממשי לציבור, לא היה מקום להשתהות בהגשת הבקשה כחודש ימים מאז קרות העבירות, וכשבועיים וחצי מאז חקירת המשיב.

אין המדובר בתיק חקירה מסובך אשר היה ניתן להסביר את השיהוי בצורך להשלים החקירה, מידי יום באים בפני ביהמ"ש לתעבורה תיקים בעלי היקף ראייתי גדול יותר, המצריכים פעולות חקירה מסובכות ובכל זאת מוגשות בקשות לפסילה ואף למעצר עד תום ההליכים בפרקי זמן קצרים בהרבה.

אם אכן סבורה המבקשת שמדובר בתיק חמור, לא היה מקום לשיהוי בהגשת הבקשה ובהמשך מתן האפשרות למשיב להמשיך לנהוג תקופה לא קצרה. לאחר שלתביעה ידיעה בדבר "מסוכנתו הלכאורית", לסברתה.