בפ"מ
בית משפט השלום באר שבע לתעבורה
|
232-07-16
11/07/2016
|
בפני השופט:
אלון אופיר
|
- נגד - |
מבקשים:
זוהיר אבו בלאל
|
משיבים:
מדינת ישראל
|
החלטה |
בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש (דוח 30210227630) לאחר שלכאורה נהג רכב במהירות של 149 קמ"ש מקום בו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש.
ב"כ המבקש (אשר צילם בוידאו את קטע הדרך הרלוונטי) טען כי המדובר בנהיגה על קטע מכביש 6 לגביו המהירות המותרת היא 120 ואף 130 קמ"ש בקטעים מסוימים, ובנסיבותיו של תיק זה אין כל אידיקציה לפיה קטע הדרך בו נהג המבקש לא היה מותר לנהיגה במהירות של 120 או 130 קמ"ש.
ב"כ המבקש אכן הציג סרטו וידאו ביחס לקטע הדרך בו בוצעה המדידה, אך בסרטון זה לא הציגה ההגנה כל תמרור המראה כי המהירות המותרת במקום היא אכן 120 קמ"ש כנטען על ידה.
כל שהוצג הוא כביש הנחזה להיות כביש בין עירוני, ובניגוד למצוין בכתב האישום שם קטע הדרך מעיד על מהירות מותרת של 90 קמ"ש, לא הציגה ההגנה כל ראייה סותרת.
יחד עם זאת, טענה ההגנה שתי טענות נוספות שיש בהן ממש:
הראשונה – נסיבות הדוח אשר הוצגו לבית המשפט לחלוטין אינן קריאות.
השנייה – אין כל אינדיקציה בחומר הראיות באשר למיקומו של תמרור 426 שלשיטת המדינה מוצב במקום.
אני מוצא את שתי הטענות נכונות ובעלות משקל לפרשה זו.
חומר הראיות אשר הוגש בפרק "נסיבות הדוח" לחלוטין אינו קריא ואין בו כדי לאפשר הבנה ולו בסיסית של נסיבות המקרה.
כפועל יוצא של מצב זה, אין לדעת האם והיכן הוצבו תמרורי 426 מה שמשאיר את התביעה עם ראיות גולמיות שהכירסום באיכותן מהותי ובעל השפעה על משך הפסילה הראוייה.
נכון כי די לה לתביעה אם תציג ראיות גולמיות לכאורה, אך כאשר איכות הראיות היא כזו שלא מאפשרת הבנה בסיסית של מהלך האירועים במקרה נתון, תהיה לכך השפעה מכרסמת גם ביחס למשך הפסילה שתאושר.
אדגיש ברקע כי המבקש אוחז ברישיון 14 שנים, בשנתיים האחרונות לא ביצע עבירות תנועה ובסה"כ לחובתו 22 הרשעות ללא תנאי בר הפעלה.
מן המתואר לעיל, ולאור חלקיות מובהקת של הראיות אותן הציגה המדינה, אני מחליט להורות על קיצור הפסילה המנהלית למשך 15 יום מיום שנפסל המבקש.
בתום 15 יום מיום 3.7.16 תבוטל הפסילה המנהלית ורישיון הנהיגה יושב למבקש.
ניתנה היום, ה' תמוז תשע"ו, 11 יולי 2016, בהעדר הצדדים.