בפ"ת 543-06-16 משטרת ישראל/ לשכת תביעות תעבורה צפת נ' ש'

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המחייס לו עבירה של עקיפה מסוכנת לפי תקנה 47 (ד) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

בד בבד עם כתב האישום הגישה המבקשת בקשה לפסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד תום ההליכים.

במקביל, הגיש המשיב בקשה לביטול פסילה מינהלית.

ביום 13/3/16 התקיים דיון מאוחד בשתי הבקשות; בקשת המבקשת לפסילה עד תום ההליכים, ובקשת המשיב לביטול פסילה מינהלית.

אין מחלוקת בין הצדדים כי המשיב ביצע עקיפה באיזור בו קו ההפרדה הינו מקוטע.

המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב השאלה אם המשיב סיכן את המשתמשים בכביש עת ביצע את העקיפה. הצדדים חלקו בנוסף לגבי המסוכנות הנשקפת מהמשך נהיגתו של המשיב.

המבקשת טענה כי המשיב ביצע את העקיפה תוך שהוא מסכן את הרכב אשר נסע בכיוון הנגדי וכתוצאה מהעקיפה, נאלץ נהג הרכב לבלום ולסטות לשולי הכביש. המבקשת הפנתה לדוח השוטר אריה שניידר (להלן: " דוח השוטר") בו פירט נסיבות האירוע והוסיפה כי יש לראות בדברי המשיב אשר תועדו בדוח השוטר מעין הודאה בביצוע העבירה, מכאן שלשיטתה קיימות די ראיות המבססות את אשמת המשיב. המבקשת הוסיפה כי נשקפת מסוכנות מנהיגתו של המשיב, עליה ניתן ללמוד מעברו התעבורתי הכולל עבירות של נהיגה במהירות מופרזת ונהיגה תחת השפעת סמים / אלכוהול.

מנגד, ב"כ המשיב טענה שהעקיפה אשר ביצע המשיב לא סיכנה את הרכב שנסע בכיוון הנגדי. לשיטתה המשיב עקף רכב משא אשר נסע בחלקו על שולי הכביש והיה לו שדה ראייה של כ- 500 מטרים, יצא לעקיפה ובמרחק של כ- 250 מטרים הבחין ברכב אשר נסע בכיוון הנגדי אך הצליח להשלים את העקיפה מבלי לגרום לרכב לבלום ו/או לסטות לשולי הכביש. ב"כ המשיב אף טענה למחדל חקירתי שהתבטא באי תיעוד האירוע באמצעות מצלמה המותקנת בקסדה של השוטר.

באשר למסוכנות, בא כח המשיב טענה כי עברו התעבורתי של המשיב אין בו כדי ללמד על מסוכנותו, שעה שמדובר בנהג ותיק שמחזיק ברישיון נהיגה משנת 1998 ולחובתו 14 הרשעות קודמות שלבד, כשהאחרונה הינה משנת 2009.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר החקירה, נחה דעתי כי קיימת תשתיתי ראייתי מספקת כדי לבסס את אשמתו של המשיב בעבירה המיוחסת לו.

מדוח השוטר עולה כי השוטר נסע בכיוון נסיעתו של המשיב, קרוב לקו ההפרדה המקוטע, הבחין בו ושמר על קשר עין רצוף. השוטר הבחין במשיב כשהוא עוקף רכב משא, אשר לא ירד לשולי הכביש, ובמהלך ביצוע העקיפה, רכב המשיב נכנס לנתיב הנגדי וגרם לרכב שנסע בכיוון הנגדי לבלום ולסטות ימינה לשולי הכביש על מנת למנוע התנגשות. חיזוק לדברי השוטר ניתן למצוא בתגובת המשיב במסגרתה אישר כי הרכב שנסע בכיוון הנגדי ביצע בלימה. טענתו של המשיב שהרכב לא סטה לשולי הכביש אין בה כדי לפגוע בעוצמת הראיות לכאורה הדרושות להליך שבפנינו.

משקבעתי כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את אשמת המשיב בעבירה המיוחסת לו נשאלת השאלה האם יש בהמשך נהיגתו של המשיב משום יכון לשלום הציבור ובטחונו.

אכן העבירה המיוחסת למשיב הינה חמורה ולא בכדי קבע המחוקק בצידה עונש פסילת מינימום. נהיגתו של המשיב במקרה שבפניי מעידה על מסוכנותו.

יחד עם זאת, בנסיבות העניין אין הצדקה להורות על פסילת רישיונו של המשיב עד תום ההליכים וניתן לאיין את מסוכנותו של המשיב באמצעות פסילת רישיון הנהיגה לתקופה מידתית .

המשיב בעל ותק נהיגה רב, לחובתו 14 הרשעות קודמות שמרביתן עבירות מסוג ברירת משפט. באשר להרשעתו הקודמת בעבירת נהיגה תחת השפעת במים ו/או אלכוהול הרי שמדובר בהרשעה משנת 2002 בגין עבירה שבוצעה בשנת 2001.

המשיב גרוש ואב לילדה, עובד במוסך בתור בוחן רכבים, כך שפסילת רישיון עד תום ההליכים משמעה פגיעה ממשית בפרנסתו ופרנסת בתו.

לאור האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, החלטתי לקצוב את תקופת הפסילה ולהעמידה על 45 ימים מיום הפסילה המינהלית.