ה"פ 44411-02-16 ש' ואח' נ' א'

1.בקשה למתן צו מניעה האוסר על המשיב לבצע כל דיספוזיציה בנכס המקרקעין אשר בבעלותו והידוע כחלקה 78 בגוש 11219 שברחוב בר יהודה בנשר. מדובר במגרש בשטח של 2,197 מ"ר בו פועל מוסך המשיב מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת (להלן: "הנכס").

2.בקצירת האומר, הסכסוך בין הצדדים, על פי הבקשה, על פי התגובה וכן על פי התובענה שהגישו המבקשים בהמשך, נסוב סביב השאלה, האם הצדדים חצו את שלב המשא ומתן בנוגע למכירת הנכס למבקשים, כך שזה הבשיל לכדי כריתתו של הסכם מחייב, כאשר מהתנהגות הצדדים למדים על מסוימות וגמירות דעת, וכי כל שנותר, על פי המבקשים, הוא אקט פורמלי בלבד -חתימה על חוזה מכר, שלא נערך עד כה?

המבקשים טוענים, כי רק חתימה על החוזה הסופי הייתה חסרה ולאור הנסיבות והתנהלות הצדדים, הרי שיש לקבוע, כי חוזה המכר תקף, ויש לקיימו. לטענת המבקשים, הרי שבשלב זה ובטרם נדונה התביעה לגופה, יש להושיט להם את הסעד הזמני המבוקש, הן משום חיוניות הסעד, הן משום הוכחת זכות לכאורה, והן משום מאזן הנוחות ושיקולי יושר הנוטים כולם לטובתם.

מאידך גיסא טוען המשיב, כי המבקשים לא הוכיחו זכות לכאורה לאכיפה, הן משום שהמשא ומתן ביניהם טרם הסתיים ומדובר בהחלפת טיוטות בלבד, הן משום העדר זכות לכאורה לאכיפה בשל חוסר תום ליבם של המבקשים במהלך ניהול המשא ומתן, הן משום שהסעד האפשרי בנסיבות אלה הוא כספי בלבד, והן משום טעמים נוספים – שיהוי, חוסר ניקיון כפיים, ומאזן נוחות הנוטה לטובת המשיב.

3.משהוגשה הבקשה ניתן צו מניעה ארעי, במעמד המבקשים, ובית המשפט הועיד את הבקשה לדיון במעמד שני הצדדים לפניו ליום 2/3/16.

לקראת אותו דיון הגיש המשיב תגובתו לבקשה לסעד זמני ובגדריה התנגד לבקשה. בסוף הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם. אלא שבחלוף מספר ימים ביקשו שבית המשפט ישהה את החלטתו, שמא יגיעו לעמק השווה. אלא שמאוחר יותר הודיעו כי לא הסתייע בידם להגיע להסכמה וביקשו שתינתן החלטה.