ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
587-05-15
02/12/2015
|
בפני השופט:
גדעון גינת
|
| - נגד - |
מערער:
שחף אבישלום
עו"ד צוריאל חזי
|
משיבים:
1. רן סגל
2. ש. שלמה רכב בכ"מ
עו"ד אורי וינינגר
|
| פסק דין |
1.המערער-התובע מזה והמשיב 1-הנתבע מזה היו מעורבים ביום 17.4.14 בתאונת דרכים. המערער, כנהג אופנוע, נסע בשול הדרך, כאשר המשיב 1, שנהג ברכב, פנה ימינה, ירד מהדרך (בדרכו לשמורת טבע), ובעקבות הירידה פגע במערער-נהג האופנוע. נגרמו נזקי רכוש לאופנוע ולמכונית.
2.בית-משפט השלום ציין, כי מכוח תקנה 33(א') לתקנות התעבורה תשכ"א 1961 חל איסור על כלי רכב ובכלל זה אופנועים לנסוע בשול הדרך. עוד נקבע כי "חזון נפרץ הוא כי נהגי אופנוע, ולא פעם גם מכוניות, נוהגות בשול הדרך" (סעיף 8 לפסק הדין). השופט המלומד קבע, כי מצופה היה מהמשיב 1, כי ייתן דעתו בטרם יפנה לתוך השמורה לאפשרות כי נהגי אופנוע נוסעים על השול אותו הוא מבקש לחצות. מסקנת בית משפט השלום הייתה, כי המשיב 1 לא הביט במראה בטרם סטה מנתיב נסיעתו ימינה, שכן אם היה עושה כן היה בוודאי מבחין הן במערער והן ברוכב האופנוע שנסע אחריו (ואשר העיד במשפט). על בסיס הנתונים שהובאו בפני בית משפט השלום קבע השופט המלומד את חלוקת האחריות לתאונה באופן שהמערער יישא ב75% והמשיב 1 ב25% הנותרים.
3.בא כוח המערער סבור, שיש להתערב בחלוקת האחריות שבפסק-הדין מושא הערעור בהתחשב בקביעות השופט המלומד לעניין נסיבות אירוע התאונה. בא כוח המערער הצביע על כך, שהקביעות באשר לאירוע התאונה נסמכות, למעשה, על עדות של נהג אופנוע, שנסע בעקבות המערער, גם כן על שול הדרך, ואשר אין לו כל אינטרס אישי בהתדיינות. מנגד, הדגיש בא כוחם המלומד של המשיבים, שאין מקום להתערבות ערכאת ערעור בקביעות הערכאה הדיונית, המושתתות על ראיות שהובאו בפניה.
4.אחרי ששמעתי את טענות באי כוח בעלי הדין אני סבור, שקביעות השופט המלומד באשר לחלוקת האחריות בין המעורבים בתאונה אינן עולות בקנה אחד עם דברים שאמר באשר להתנהגות המשיב 1 עובר לתאונה. בית משפט השלום ציין, כי סביר להניח שהמשיב 1 לא הביט במראה קודם לסטייתו מנתיב הנסיעה, פעולה שהייתה מחויבת המציאות, אפילו לא היה מדובר בירידה מהכביש. השופט המלומד הדגיש, כי תמונות שהוצגו בפניו אינן מלמדות על עיקול סמוך בדרך לפני הפנייה שלא היה מאפשר לראות את רוכב האופנוע-המערער.
5.בנסיבות אלה נראה לי, כי מן הראוי לחלק את האחריות לתאונה בחלקים שווים בין המעורבים בה, דהיינו המערער מזה והמשיב 1 מזה יישאו ב-50% מהאחריות כל אחד. אני מקבל, אפוא, את הערעור במובן האמור לעיל. ההוראות שניתנו בבית משפט השלום לגבי חיובים בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך הדין יעמדו בעינן. אני מחייב את המשיבים ביחד ולחוד לשלם למערער את הוצאות המשפט בערעור, וכן שכר טרחת עורך דין בסך 7000 (שבעת אלפים)₪, להיום. העירבון בערעור יוחזר למערער באמצעות בא כוחו עורך הדין צוריאל חזי.
ניתן והודע בפומבי היום, כ"ח כסלו תשע"ו, 10 דצמבר 2015, בנוכחות הצדדים.
