ת"ק 325-01-15 אבליחנוב נ' בית אגמי חברה לשיווק רהיטים (1977) בע"מ

1.במוקד ההליך עסקת רכישת סלון בסך של 8,600 ₪, שלא יצאה אל הפועל. לטענת התובע הוא הזמין מהנתבעת ביום 30.9.2014 סלון המורכב משני חלקים במידות מיוחדות, כפי שפורט בהזמנה שצורפה לכתב התביעה. לאחר איחור משמעותי באספקת הסחורה, כך טוען התובע, יצר עמו קשר רפד מטעם הנתבעת אשר ביקש לברר אם המידות שנמסרו הן אכן נכונות, והנתבע אישר כי אלה אכן המידות שהוזמנו. לטענת התובע, ביום 11.12.2014 הובא הסלון בהובלה אל ביתו אולם מיד הוא גילה כי הסלון אינו תואם את המידות שסוכמו בהזמנה, ועל כן הוא ביקש לבטל את העסקה ולא הסכים לקבל את הסחורה. התובע הוסיף וטען כי הוא שלח מכתב לנתבעת, אך זו התנערה מאחריות והציעה לו פשרה בדמות הנחה בסך של 500 ₪. התובע לא הסכים להצעה זו ועמד על ביטול העסקה. על כן דורש התובע את הסכום ששילם לנתבעת וכן את דמי ההובלה בסך של 500 ₪ וכן פיצוי בגין עוגמת נפש. התובע מוסיף ומציין כי הוא רכש סלון מספק אחר בעלות גבוהה יותר, ועל כן הוא זכאי לקבלת ההפרש בין עלות הסלון שהנתבעת הייתה אמורה לספק לבין עלות הסלון שרכש מהספק האחר.

2.הנתבעת הגישה כתב הגנה בו היא ציינה כי אכן היה עיכוב בביצוע ההזמנה, זאת מאחר שבשרטוט שצוין בהזמנה הופיע החלק המוארך של הסלון במידות לא סבירות. לטענת הנתבעת נערכה שיחה עם התובע והוא אישר לשנות את גודל ההזמנה לגודל ה"סביר". לאחר ביצוע השינוי הובא הסלון לבית התובע, אך זה לא היה מוכן לקבלו וביקש להחליפו בסלון במידות שצוינו בהזמנה. לטענת הנתבעת, סוכם שהסלון יילקח בחזרה, ויסופק סלון אחר, אלא שהתובע נמלך בדעתו ושלח מכתב בו הודיע על ביטול העסקה.

3.ביום 3.11.2015 קיימתי דיון במעמד הצדדים ושמעתי את טענותיהם. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות והאזנתי לטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. אפרט את נימוקיי.

4.אין מחלוקת בין הצדדים כי הסלון שהנתבעת שלחה אל בית התובע וזה האחרון לא הסכים לקבלו, אינו תואם את המידות שצוינו בהזמנה שנערכה ביום 30.9.2014. לפי הזמנה זו, הסלון מורכב משני חלקים חלק ארוך וחלק קצר יותר (שכונה על ידי הצדדים "שזלונג") שרוחבו 70 ס"מ. אין גם מחלוקת בין הצדדים כי לאחר ביצוע ההזמנה, פנו נציגי הנתבעת לתובע כדי לברר אם אכן המידות שהוזמנו הן המידות שהתובע מעוניין לקבל, בהיותן מידות חריגות. בנקודה זו טוען התובע כי הוא עמד על כך שהסלון יסופק לפי המידות שציין, זאת מסיבות הקשורות לאילוצי מקום בביתו. מנגד, הנתבעת מעלה יותר מגרסה אחת בנקודה זו.

5.בכתב ההגנה טענה הנתבעת – באופן ברור וחד משמעי –כי התובע אישר לה לשנות את מידות ההזמנה לגודל "הסביר" ואילו בדיון שלפני טענה טענות שאינן מתיישבות עם הנטען בכתב ההגנה. מר בנימין אגמי, מנהל הנתבעת ציין כי "כשהגיעו [לתובע] הביתה הוא ראה שזה גדול אמר אני לא מקבל. אמרו אין בעיה ניקח את היחידה יקטינו ויחזירו...". לשאלתי מדוע לא צוינו דברים אלה בכתב ההגנה, השיב מר אגמי כי הוא רצה להציג את הדברים בבית המשפט. בהמשך הוסיף מר אגמי כלהלן: "מה שאמרתי זה שלאחר שהגיע הביתה. זאת הייתה אי הבנה עם הרפד. אני מציין את מה שהיה לאחר מכן". מר בן אהרון שהעיד אף הוא מטעם הנתבעת הזכיר את הדין ודברים שהיה עם התובע לפני משלוח הסלון, אולם הוא לא ציין כי הייתה הסכמה מפורשת לשינוי מידות הסלון כפי שנטען בכתב ההגנה. סתירות אלו בגרסתה של הנתבעת מוליכים למסקנה כי אין לקבל את גרסתה לפיה התובע הסכים, לפני שהסלון הובל אל ביתו לשנות את המידות שהוזמנו, ויש לקבל את גרסת התובע אשר נראית גרסה עקבית, מהימנה ומתיישבת עם מכלול הראיות.

6.התובע הסביר הן בכתב התביעה והן בפני, כי הוא הזמין את הסלון במידות שצוינו לא בכדי, תוך שהוא מודע לכך שהמדובר במידות מיוחדות. מר בן אהרון אישר כי התובע הזמין מידות מיוחדות בשל אילוצי מקום. המידות שציין התובע צוינו במפורש בהזמנה שצורפה לכתב התביעה, וניתן היה לצפות כי אם חל בהמשך שינוי במידות, במיוחד נוכח טענות הנתבעת כי התובע היה עצבני ועמד על קבלת הסלון כפי שהוזמן, הדברים יועלו על הכתב. לא כך נעשה. זאת ועוד, התובע הזמין סלון מספק אחר וצירף לכתב התביעה את מסמכי ההזמנה ובכללם תשריט המצביע על מדות הסלון. אמנם חלוקת המושבים בחלק הארוך של הסלון שונים קמעא מהסלון שהוזמן מהנתבעת, אך החלק הקצר ("השזלונג") הוא ברוחב 70 ס"מ בדיוק כפי שמופיע בהזמנה מהנתבעת.

7.המסקנה המתבקשת היא שהנתבעת ייצרה וסיפקה לתובע סלון שלא בהתאם למידות שצוינו בהזמנה, ועל כן קיימת אי-התאמה ברורה ובולטת בין הסלון שהזמין התובע לבין זה שסופק בסופו של דבר על ידי הנתבעת. העובדה כי התובע לא הסכים לקבל את הסלון והחזירו מיד לנתבעת, ונכונות הנתבעת – לשיטתה – לספק סלון אחר, מחזקת מסקנה זו.

8.מחובתו של ספק לספק ללקוח את המוצר שהזמין הלקוח; המוצר שהזמין, כפי שהזמין, במידות שצוינו ובאיכות המוסכמת, ולא לספק מוצר אחר שאינו תואם את תכונות המוצר שהוזמן. במקרה שלפנינו הזמין התובע סלון במידות מסוימות בשל אילוצי מקום בביתו, אולם הנתבעת סיפקה סלון בממדים אחרים שלא כפי שהוסכם. המדובר באי התאמה מהותית בין מה שהוזמן לעומת מה שסופק, אי-התאמה שבגינה היה רשאי התובע לבטל את העסקה, לאור הפרת תנאיה על ידי הנתבעת. ומשכך, זכאי התובע להשבת תמורת הסלון ששולמה על ידו לנתבעת במלואה, וכן הוא זכאי להחזר דמי ההובלה ששילם בגין אותו סלון שסופק שלא בהתאם למפורט בהזמנה.

9.אין לקבל את טענת הנתבעת כי התובע לא זכאי להשבת הכספים משום שלטענתה ייצרה בינתיים סלון אחר בהתאם להזמנת התובע ונוצר מצב לפיו היא "תקועה" עם שני סלונים. במישור העובדתי טענתה של הנתבעת כי היא הספיקה לייצר סלון אחר אינה הגיונית ואינה מתקבלת על הדעת. הסלון הובל לבית התובע ביום 11.12.2014. אף לפי גרסת הנתבעת, התובע שלח מכתב סמוך לכך באמצעות עו"ד בו הוא מודיע על ביטול העסקה ואף התביעה הוגשה ביום 1.1.2015. מקום שלקח לתובעת כשלושה חודשים לספק את ההזמנה הראשונה, לטענתה בשל המידות החריגות, קשה להלום את טענתה כי היא ייצרה סלון חדש-נוסף בעל מידות חריגות תוך פחות משבועיים, במקרה הטוב. זאת ועוד, קשה להלום את טענת הנתבעת כי היא ייצרה שתי מערכות סלון כאשר לפי טענתם של נציגי הנתבעת, ניתן היה לפתור את הבעיה על ידי ייצור החלק הקצר של הסלון ("השזלונג") ולא היה צורך בייצור סלון חדש שלם. בנוסף, וכפי שצוין לעיל, התובע פנה ביום 23.12.2014 והזמין סלון מספק אחר ובכך גילה את דעתו כי אין הוא מעוניין בקיום ההסכם עם הנתבעת, ודעתו זו גילה כאמור באופן מפורש לנתבעת.