ת"ק 848-02-14 שמאלי נ' בדראן ואח'

עסקינן בתביעה כספית בסך 30,200 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכבו של התובע מסוג מזדה מספר רישיון 97-696-29 (להלן: "הרכב").

על פי כתב התביעה, ביום 29/6/13, עת נהג אחיו של התובע ברכב לכיוון כפר ע'גר, מקום מגוריהם של התובע והנתבעים, כ- 200 מטר מערבית לרפת בצדו הימני של הכביש, נבהל כשראה לפתע מספר סוסים חוצים את הכביש, סטה מהנתיב ופגע פגיעה חזיתית במעקה (להלן: "האירוע"). בעקבות האירוע, הוכרז הרכב כאבדן כללי, רכב שאינו ניתן לתיקון אלא לפירוק בלבד.

הנתבעים הגישו כתב הגנה בנפרד. לטענת נתבע 1, התובע אינו הבעלים של הרכב, אין ברשותו או בהחזקתו או בבעלותו סוסים כלשהם. כן אין בבעלותו בקר ולא עגלים. לגרסת נתבע 1, סטיית הרכב נבעה מליקויים בכביש, מבור שנפער באמצע הכביש והאירוע נגרם בשל רשלנות הנהג בלבד. נתבע 2 חוזר בכתב ההגנה מטעמו על הטענה לעניין אי בעלות התובע על הרכב. נתבע 2, טען בכתב ההגנה, כי הינו בעל עסק למכירת בעלי חיים לרבות עגלים ופרות המוחזקים ברפת או במרעה המגודרים היטב ותחת פיקוח, בחזקתו סוס אחד בלבד המוחזק ברפת או במרעה המרוחק ממקום האירוע ומדובר בסוס שווה ערך. לטענת נתבע 2, בעת התרחשות האירוע, הסוס היה במרעה המגודר ואין כל קשר בינו לבין האירוע. עוד נטען, כי לאורך הכביש המוביל לכפר ע'גר מספר רב של בעלי חיים משוטטים השייכים לבעלי רפתות מהכפר ע'גר ולקיבוצים הסמוכים.

הלכה היא, כי נטל ההוכחה מוטל לפתחו של התובע, מבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". על התובע להרים הנטל להוכיח לבית המשפט כי במאזן ההסתברויות גרסתו הינה גרסה מסתברת יותר מגרסת הנתבע, עד למעלה מ- 50 אחוזים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את ראיות הצדדים, לאורך 3 דיונים, אני מוצאת שהתובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו ודין התביעה להידחות.

התובע לא הצליח להרים את נטל ההוכחה כלפי נתבע 1, שטען שאין בבעלותו סוס. התובע לא הביא כל ראיה, לו קלושה, שניתן ללמוד ממנה שבבעלות נתבע 1 סוס כלשהו, ודי בכך בכדי לדחות את התביעה כנגד נתבע 1.

באשר לנתבע 2, המודה כי בבעלותו סוס המוחזק באופן קבוע ברפת או במרעה מגודרים. לדברי התובע, במהלך הדיון הראשון "רק להם (הכוונה לנתבעים) יש סוסים באזור. לא ייתכן שאלה סוסים ששייכים לאנשים אחרים באזור" (עמוד 1 שורה 27 לפרוטוקול). גם בעניין זה, כתב התביעה מדבר על מספר סוסים, ללא שצוין מספרם, כאשר מנגד טען נתבע 2 שבחזקתו סוס אחד בלבד, כמו כן, טענת נתבע 2 שבאזור מסתובבים בעלי חיים נוספים לא הופרכה על ידי התובע.

במהלך הדיון הראשון, הציג התובע תמונה של הסוס שצולם סמוך לאירוע ליד הכביש (סומנה ת/1) ותמונה של הסוס שבבעלות נתבע 2 (סומנה ת/2). בסיום הדיון הראשון, ביקש התובע להביא חוות דעת הקושרת בין שני הסוסים, ונקבע דיון נוסף.

במהלך הדיון השני, נחקר נהג הרכב בעת האירוע, שהוסיף לתיאור האירוע, בכך שמדובר בשעת ערב, תשע בערב, הוא ראה 3 סוסים על הכביש, כשניסה לברוח מהם נתקל במעקה, בעדותו טען שהסוסים של הנתבעים. גם כאן אציין, התובע לא הרים את נטל ההוכחה שבבעלות נתבע 2 יותר מסוס אחד.