מכוח הסכמת הצדדים הוריתי ביום 22.3.2015 על עיכוב הליכים בתובענה בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968. ההסכמה שקיבלה תוקף של הצדדים כללה הפניית ההליך לבוררות לפני עוה"ד שלמה כהן תוך שהוסכם גם על מנגנון למינוי בורר אחר במקום עו"ד כהן ככל שמינוי מוסכם זה לא יסתייע.
בבקשה שהוגשה לבית משפט זה בשלב מאוחר יותר ביקשה התובעת 2 להבהיר את ההחלטה ולחלופין לחדש את הליכי התובענה. בבקשה נטען שאמנם נעשתה פניה לעו"ד כהן אך הוא הסכים לקבל על עצמו את התיק כמגשר ולא כבורר. הצדדים הסכימו לגישור זה. אך התגלעה ביניהם מחלוקת באשר למקום קיום הגישור כאשר התובעים הסכימו לקיום הגישור לסירוגין בעיר נשר ובעיר רמת גן אך לפי הטענה ב"כ הנתבעת עומד על קיום הגישור בעיר נשר בלבד. התבקש על כך להבהיר שיש לקיים את הגישור המחליף בהסכמה את הליך הבוררות לסירוגין בשני המקומות ולחלופין לחדש את ההליכים בתובענה העיקרית. הנתבעת טענה בתגובה לכך שכל פעולותיה באזור הצפון ואין הצדקה לקיים הליכים בעניינה לא בת"א וגם לא בירושלים. עוד נטען שכל הסכמה מטעם הנתבעת לבוררות או לגישור היא רק באזור הצפון ומכל מקום שאין מקום לשנות מהסכמות הצדדים בדיון.
לאחר עיון במכלול החומר שלפניי ובכלל זה גם בתגובת התובעת לתגובת הנתבעת מיום 10.8.2015 מסקנתי היא שאין מקום להיעתר למבוקש. הצדדים הסכימו במהלך הדיון שהתקיים לפניי והדברים נרשמו במפורש בפרוטוקול, שככל שהבוררות לא תסתייע לפני עו"ד כהן, תיעשה פניה למוסד לבוררות של לשכת הבוררות של לשכת עורכי הדין בהתאם לסעיף 23 לחוזה. נכון הדבר שבין הצדדים הייתה מחלוקת כבר במועד הדיון היכן תתקיים הבוררות, אך ב"כ התובע 2 הודיע במהלך הדיון שככל שמינוי הבורר לא יסתייע יינקט מיידית המנגנון החלופי שנקבע בהסכם. מצב הדברים המתואר בבקשה לבית המשפט הוא כזה שבו הצדדים מיוזמתם הסכימו על כך שעו"ד כהן יקיים גישור בתיק לאחר שלפי הטענה לא הסכים עו"ד כהן לשמש כבורר בתיק. אך משעה שאין הסכמה בין הצדדים לגבי מתכונת הליך זה של גישור ולו בכל הנוגע למקום קיום המפגשים – ואין אלא להצטער על כך שבשל עניין זה ולמרות גמישות אפשרית שניתן היה לאמץ בנדון, הוא לא מסתייע – חוזרת על כנה הסכמת הצדדים שעוגנה בדיון שהתקיים לפניי. לשון אחר, באין הסכמה או אפשרות לקיים את הבוררות לפני עו"ד כהן, קיים בין הצדדים מנגנון מוסכם שעמד ביסוד ההחלטה, למינוי בורר אחר. מנגנון זה עומד על תילו כפי ההסכמה וגם ב"כ הנתבעת טען כאמור שאין מקום לשנות מן ההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים בדיון ושקיבלו תוקף בהחלטה.
במצב דברים זה, אין צורך בהבהרה הנטענת וגם אין מקום לחדש את הליכי התובענה והבקשה בנדון נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
מזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"ה, 30 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.