ת"א
בית המשפט המחוזי נצרת
|
115-08
15/04/2015
|
בפני השופט:
אשר קולה
|
| - נגד - |
התובעים:
1. יפה זיתוני
2. עובדיה זיתוני
|
הנתבעים:
1. כרמלה אלון
2. גאני משה
|
| פסק דין משלים |
רקע
1.התובעים (להלן: "זיתוני") התחייבו למכור לנתבעת (להלן: "כרמלה") את זכויותיהם בחנות המצויה ברח' אלחדיף 11 בטבריה (גוש 15097, חלקה 29) (להלן – "החנות"), תמורת סך של 40,000 דולר. ההתחייבות עוגנה בהסכם מכר מיום 14.05.2003 עליו חתמו בעלי הדין. (להלן: "ההסכם").
2.בהסכם הוסכם, בין היתר, כי התמורה תשולם במועדים ובזמנים כדלקמן:
"9.1.1 סכום של 10,000$ (עשרת אלפים דולר ארה"ב) שווה ערך בשקלים חדשים, ישולם למוכרים במעמד חתימת הסכם זה.
9.1.2סכום של 30,000$ (שלושים אלף דולר ארה"ב) שווה ערך בשקלים חדשים ישולם למוכרים כנגד מסירת החזקה בחנות ומסירת כל האישורים לפיהם שולמו כל המיסים המתחייבים מהסכם זה ומפורטים בהסכם. ככל שלא יומצאו האישורים דנן במועד המסירה, יופקד הסכום הנ"ל בנאמנות בידי עוה"ד הצובאי, על פי הוראות שיתקבלו מן המוכרים, ובהעדרן, על פי שיקול דעתה של עו"ד הצובאי".
3.התובעים טענו, כי הסכימו לחתום על ההסכם תוך כדי אילוץ, כפיה ועושק. כן טענו, כי חלקה הגדול של התמורה לא שולמה.
הנתבעת טענה, כי רכשה את הזכויות בחנות מאת התובעים בהתאם להסכם מכר אשר נחתם מרצונם החופשי של התובעים, בנוכחות עורך דין, בתמורה מלאה ובתום לב.
4.ביום 03.01.11 ניתן פסק דין בתביעה, בו חויבו התובעים לקיים את חיוביהם על פי ההסכם ולהעביר לנתבעת את זכויותיהם בחנות, זאת משקבעתי, כי התובעים לא הצליחו בהיבט הראייתי להראות בצורה ברורה וחד משמעית, כי אולצו לחתום על ההסכם בכפייה ובעושק.
באשר לטענת התובעים בדבר אי תשלום מלוא התמורה קבעתי "שטענתם זו כלל לא הוכחה בפניי מלבד הודאתו של עובד שקדוש שילם לו במעמד החתימה על החוזה סך של 10,000$ וסך נוסף של בערך 7,000 -8,000 ₪ בשיקים לא הוכיחו זיתוני, כי יתרת התמורה לא שולמה להם. מה גם שלא עשו הם דבר בנדון, שתקו משך השנים ולא השכילו להגיש תביעה כספית מתאימה.
יוער, כי אין בקביעתי זו כדי לחסום את הדרך בפני זיתוני להגיש תביעה לתשלום התמורה בגין מכירת הזכויות בחנות, אם וככל שזו, לא שולמה.
מאחר והתביעה התקבלה בחלקה בלבד, כל צד ישא בהוצאותיו" (להלן: "פסק הדין").