ת"א 211-07-12 קרא נ' טעם ארצנו שותפות מוגבלת ואח'

לפניי בקשה מטעם התובעת (להלן: "המבקשת") למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הנוירולוגיה, אשר בשכר טרחתו תשאנה הנתבעות (להלן: "המשיבות").

רקע עובדתי

1. בהתאם לנטען בכתב התביעה, המבקשת, ילידת 1986, נפגעה ביום 10.9.06 במסגרת עבודתה כפועלת ייצור אצל המשיבה 1, עת נחבלה מברזל פס קו הייצור. בעקבות התאונה פנתה המבקשת לביה"ח ברזילי שם אובחנה רגישות והגבלה בתנועה בכתף ימין. המבקשת צרפה לכתב התביעה את חוות הדעת של ד"ר דרור רובינסון, בתחום האורתופדיה. בחוות הדעת קבע המומחה, כי היא סובלת מנכות אורתופדית בשיעור של 30%, בגין הפגיעה במקלעת הברכיאלית והגבלת התנועה בצוואר ובכתף, לפי סעיף 31(1) (א) II לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "התקנות") עוד, עולה כי בעקבות התאונה נקבעה לתובעת נכות בשיעור של 10% במל"ל, בהתאם לתקנה 31(4) (א)II לתקנות. המשיבות הגישו חוות דעת אורתופדית של פרופ' יעקב נרובאי, אשר קבע כי המבקשת סובלת מנכות בשיעור 5% בלבד, בהתאם לסעיף 29(6) בין I ל- II לתקנות.

    

2. בשל הפערים בין חוות הדעת האורתופדיות מטעם הצדדים, הוריתי ביום 2.7.13 על מינויו של ד"ר יפתח בר כמומחה רפואי מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדיה. ד"ר בר קבע בחוות דעתו כי המבקשת סובלת מנכות צמיתה בשיעור 10% בגין פגיעה בשורשים C8-D1 מימין, לפי סעיף 31(4(א)(2) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, והמליץ על מינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה אשר יחווה דעתו באשר לנכותה של המבקשת בתחום זה. לאור המלצתו של ד"ר בר, הוגשה הבקשה המונחת לפניי.

    

   טענות הצדדים

    

3. לטענת המבקשת יש להורות על מינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה בשל המלצתם של ד"ר רובינסון, המומחה מטעמה, ושל ד"ר בר, מומחה מטעם ביהמ"ש. לטענתה, בסמכותו של ביהמ"ש להורות על מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש וזאת בהתאם לתקנה 127 ותקנה 130 לתקנות סדר דין האזרחי. עוד, המבקשת הפנתה לבר"ע (חי') 1775/07 ענבל נ' דאנס בר (מיום 6.7.2007), היות ונקבע כי אחד מהמקרים בהם יש להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, תוך מתן פטור מהגשת חוות דעת מטעם הצדדים, הוא מקרה בו מומחה מטעם בית המשפט ממליץ על מינוי מומחה נוסף, בתחום אחר, כבענייננו. אשר לבקשה להטלת שכ"ט המומחה על המשיבות, טוענת המבקשת כי היא סובלת מחסרון כיס ואין באפשרותה לממן חוות דעת נוירולוגית מטעמה.

    

4. המשיבות מתנגדות לבקשה. לטענתן הלכה היא כי מקום שאין בפני ביהמ"ש מחלוקת רפואית לא ימנה ביהמ"ש מומחה מטעמו לאותו עניין. לטענתן, גם המומחה מטעם המבקשת לא מצא עדות לקיומה של נכות נוירולוגית. עוד, לטענת המשיבות, מינוי נוירולוג יצור כפילות בין חוות הדעת הנוירולוגית והאורתופדית, אשר יביא לסרבול ההליכים. בנוסף, המבקשת לא הגישה בקשה לתיקון כתב התביעה, לא המציאה חוות דעת רפואית מטעמה ואף לא צרפה כל אסמכתא לפגיעה בתחום הנוירולוגי. לטענה לחסרון כיס, טוענות המשיבות כי לתובעת יכולת מימון של העלות היחסית של חוות דעת הנוירולוגית וזאת לאור העובדה כי הוכרה על ידי המל"ל כנפגעת עבודה וקבלה מענק כספי בגין נכותה, מענק אשר יכול לשמש אותה כדי לממן חוות הדעת מטעמה.