ה"פ 804-10-13 עיזבון המנוחה אסתר אדמסקי ואח' נ'

עניינה של התובענה מושא תיק זה הוא בבקשתם של המבקשים להורות על מחיקתה של הערת אזהרה הרשומה במרשם המקרקעין על נכס הרשום על שמה של גב' אסתר אדמסקי ז"ל (להלן: "המנוחה"), שעיזבונה הוא תובע 1. מדובר בדירת מגורים הנמצאת ברחוב בוסתנאי 33, ירושלים, הידועה כגוש 30007 חלקה 167 תת חלקה 13 (להלן "הנכס").

במסגרת הבקשה נטען, כי המנוחה הלכה לעולמה ביום 30.12.12, וכי בהתאם לצו ירושה שהוצא ביום 7.4.13, בנה של המנוחה, מבקש 2, הוא יורשה היחיד. בבקשה נטען, כי ביום 14.2.2005 נרשמה על הנכס הערת אזהרה לטובתה של גב' כהן פולט (מס' דרכון צרפתי 04db35906) (להלן: "גב' כהן"). לפי הנטען, לא בנה של המנוחה (המתגורר בצרפת מזה עשרות שנים) ולא ב"כ המבקשים – שמונתה ביום 8.8.11 כאפוטרופא על המנוחה – ידעו על קיומה של הערת אזהרה על הנכס או על זהותה של גב' כהן, שלטובתה נרשמה ההערה. לאחר פטירתה של המנוחה פנה מבקש 2 אל המשיבה בבקשה לרשום אותו כבעליו של הנכס, וזאת מכוח היותו יורשה של המנוחה, ואולם המשיבה סירבה לעשות כן בטענה כי מופיעה הערת אזהרה על הנכס. במצב דברים זה נטען, כי ב"כ המבקשים עשתה ניסיונות לאתר את גב' כהן, בין היתר באמצעות עורכת הדין שטיפלה ברישום הערת האזהרה – עו"ד עמנואל סברו – ואולם הדבר לא צלח. בנסיבות אלה ביקשו המבקשים כי בית משפט זה יורה על מחיקתה של הערת האזהרה, וזאת על מנת שמבקש 2 יוכל להירשם כבעליו של הנכס כיורשה של המנוחה.

בתגובה שהוגשה מטעמה ביום 30.4.14 טענה המשיבה, כי בשים לאופייה של הערת האזהרה (שנרשמה "בגין יפוי כח בלתי חוזר", כמופיע בנסח הרישום שצורף לתובענה), לא ניתן לרשום את מבקש 2 כבעליו של הנכס (כיורש), וזאת עד להסרתה של הערת האזהרה. במצב דברים זה טענה המשיבה, כי יש להורות על צירופה של מוטבת הערת האזהרה, גב' כהן, כצד להליך.

בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 23.6.14 מסרה ב"כ המבקשים, כי הרקע לרישום הערת האזהרה היה הלוואה בסך של 15,000 יורו שקיבלה המנוחה מגב' כהן, שהייתה כפי הנראה חברתה. בהחלטתי מאותו יום נעתרתי לבקשתה של ב"כ המבקשים והוריתי על זימונה לדיון של עו"ד סברו, אשר כאמור, טיפלה ברישום הערת האזהרה.

לדיון שהתקיים ביום 2.10.14 התייצבה עו"ד סברו ומסרה פרטים נוספים באשר לרישום הערת האזהרה. לדברי עו"ד סברו, המנוחה קיבלה את הסכום הנ"ל מגב' כהן כהלוואה וזאת לצורך רכישת הנכס. עו"ד סברו מסרה, כי היא לא פגשה את גב' כהן – שהתגוררה באותה עת בצרפת – אלא רק שוחחה עימה בטלפון, וכי היא תנסה לאתר את פרטיה של גב' כהן על מנת שהמבקשים יוכלו לנסות ליצור עימה קשר.

ביום 27.10.14 הודיעו המבקשים, כי בעקבות מידע שמסרה להם עו"ד סברו עלה בידם לאתר את גב' כהן וליצור עימה קשר. ביום 1.12.14 הגישו המבקשים הודעה נוספת ובה מסרו, כי הועברה לידי גב' כהן המחאה על סך של 15,000 יורו, וזאת לצורך פירעון ההלוואה שבגינה נרשמה הערת האזהרה. עוד נמסר, כי גב' כהן חתמה בפני קונסול ישראל בפריס על בקשה לביטול הערת האזהרה, וכי במצב דברים זה תיעשה פנייה נוספת אל רשם המקרקעין במטרה להביא למחיקתה של הערת האזהרה.

ביום 29.1.15 הודיעו המבקשים כי רשם המקרקעין סירב למחוק את הערת האזהרה, וזאת לנוכח העובדה שפג תוקף דרכונה של גב' כהן. על רקע זה שבו המבקשים וביקשו כי בית המשפט יורה על ביטולה של הערת האזהרה.

ביום 13.5.15 מסרה המשיבה את התייחסותה להודעת המבקשים. נטען, כי הבקשה לביטול הערת אזהרה לא אומתה כדין, וכי אין די בחתימתה של גב' כהן בפני הקונסול בפריס. עוד נאמר, כי ככל שגב' כהן מעוניינת לבטל את הערת האזהרה הרי שביכולתה לתת ייפוי כוח לעורך דין ישראלי לבצע פעולה זאת.

ביום 16.7.15 הגישו המבקשים "בקשה למתן פסק דין". לבקשה זו צורפו מסמכים (שיצוינו להלן) ונטען, כי מכלול המסמכים שצורפו נותן מענה להערות המשיבה, וכי במצב דברים זה יש מקום להורות על מחיקתה של הערת האזהרה. ואלה המסמכים: