RONCATO VALIGERIA נ' עידן ח.פרסומית ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקשים בהעדר הגנה ביום 30.11.2008. על פי פסק הדין נאסר על המבקשים להפר את סימני המסחר של המשיבה ולייבא לישראל מוצרים מפרים. כמו כן, הם חוייבו להשמיד את המוצרים המפרים וכן לשלם למשיבה פיצויים בסך 500,000 ₪ והוצאות משפט.

2.הבקשה הוגשה עוד ביום 4.1.2009, אך משום מה הובאה בפניי על ידי המזכירות רק ביום 19.10.2010, שנה ותשעה חודשים לאחר הגשתה.

3.על פי הנטען בבקשה, המבקשים סברו בטעות כי ב"כ המשיבה הסכים כי המועד להגשת כתב ההגנה יוארך עד ליום 15.12.2008, למרות שבפועל ההסכמה היתה להאריך המועד עד ליום 15.11.2008.

לגופו של ענין טוענים המבקשים כי יש בפיהם טענות הגנה טובות, שכן לא ידעו שהמזוודות שקנו מצד ג' בסין הן מזוייפות ומכל מקום אין להטיל אחריות אישית על המבקש 2, שפעל באמצעות חברה, היא המבקשת 1.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה, באתי לכלל מסקנה כי יש להעתר לבקשה בכפוף לתשלום הוצאות והפקדת ערבון בקופת בית המשפט, מן הטעמים שיפורטו להלן.

5.ראשית לכל, אין יסוד לטענת המבקשים לפיה יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. ביטול כזה ייעשה רק מקום שבו התביעה כלל לא נמסרה לנתבע. בעניננו, אין חולק שהתביעה נמסרה כדין, אלא שטעות סובייקטיבית של המבקשים בנוגע למועד בו עליהם להגיש את כתב ההגנה, היא שגרמה לכך שכתב ההגנה לא הוגש במועד. האחריות לטעות זו רובצת כל כולה על כתפי המבקשים, שכן הם עצמם העלו על הכתב את ההסכמה לפיה כתב ההגנה יוגש עד ליום 15.11.2008 (ראה נספח א' לבקשה), אך משום מה, הניחו כי יש להגישו רק ביום 15.12.2008.

6.באשר לביטול מכח שיקול הדעת של בית המשפט, הרי שלענין זה יש לשקול שני שיקולים: האחד, מהי הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה במועד, והשני, מהם סיכויי ההגנה לגופו של ענין.

7.על הסיבה לכך שכתב ההגנה לא הוגשה במועד, כבר עמדנו לעיל. מדובר בטעות של המבקשים, שנעשתה אמנם בתום לב, אך בשל מחדלם שלהם.

8.באשר לסיכויי ההגנה לגופו של ענין, לא ניתן אמנם לקבוע כבר עתה כי ההגנה משוללת כל סיכוי על פניה, אך ברור כי סיכוייה אינם נחזים להיות טובים, לנוכח העובדה שהמבקשים שימשו בעבר כמפיצים של מוצרי המשיבה ולכן ניתן היה לצפות מהם כי יידעו היטב האם המוצרים שהם קונים מצד ג' הם אכן זיוף של מוצרי המשיבה או שמא "סטוק" תמים כנטען על ידם.

9.בנסיבות אלה, יש להתנות את ביטולו של פסק הדין הן בתשלום הוצאות למשיבה והן בהפקדת ערבון בקופת בית המשפט.

10.אשר על כן, פסק הדין יבוטל בכפוף לכך שהמבקשים ישלמו למשיבה הוצאות בסך 7,500 ₪ וכן יפקידו בקופת בית המשפט ערבון בסך 30,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית, והכל עד ליום 26.12.2010. לא יעשו כן המבקשים- תידחה הבקשה ופסק הדין יעמוד בעינו.

11.בנסיבות אלה, אין צורך להורות על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל, שכן אלה יבוטלו מיד לאחר שהמבקשים יקיימו את התנאי לביטולו של פסק הדין.

12.המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ד' כסלו תשע"א, 11 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

חגי ברנר, רשם

ביהמ"ש המחוזי ת"א