החלטה
מונחת בפני בקשתו של מר אלי רייפמן (להלן: החייב), למינוי מומחה מטעם בית המשפט, לשם מתן חוות-דעת אשר תשפוך אור על ההתנהלות במניות החברה בכלל, וסבירות גרסאותיו של החייב בפרט.
המנהל המיוחד מתנגד לבקשה, הן מטעמים טכניים והן לגופה. זאת, בין השאר בטענה כי עניין לנו במהלך נוסף של החייב, שנועד להקשות על ניהול התיק. כך, לאור זאת, בין היתר, בשל כך שגרסאותיו השונות, שנבדקו נמצאו שקריות.
עיינתי בבקשה ובתגובה ומצאתי כי – במלוא הכבוד הראוי וההבנה לטענות המנהל המיוחד, הרי שנפלו מספר קשיים בעמדתו, ובנימוקים עליהם הוא מבסס את התנגדותו הנחרצת לבקשה.
קשה להשתחרר מן הרושם כי המנהל המיוחד מערבב, הלכה למעשה, בין הסעד לגופו, לבין טענות רקע שמצרף החייב, ואשר הטעם לפגם שנפל בהן (בלשון המעטה) אינו משליך בהכרח על עצם הסעד המבוקש – מינוי מומחה נייטראלי, מטעם בית המשפט, אשר יתכן ויוכל לשפוך אור נוסף על דרך ההתנהלות במניות אמבלייז, ולמצער על סבירות הטענה היסודית השזורה בחלק ניכר מגרסאות החייב, בדבר הדרך בה הצפין את מניותיו במסגרת מאבק שליטה, היטב כל-כך עד כי הוא עצמו אינו מסוגל למוצאן.
אבהיר; צודק המנהל המיוחד בטענתו, כי החייב החליף ושיכלל גרסאות כיד הדמיון הטובה עליו, וכי התנהלותו וגרסאותיו נמצאו בלתי אמינות במובהק; כמו כן, וודאי שאין צורך להכביר מילים אודות התנהלותו הבלתי ראויה של החייב, אשר שבה ונשנתה פעם אחר פעם. אלא, שאין באמור לעיל בכדי לחרוץ מראש את גורלה של כל בקשה שמגיש החייב, יהא תוכנה כאשר יהא.
הזדמן לי להעיר בעבר; המנהל המיוחד – במעמדו כידו הארוכה של בית המשפט, מחויב לנהוג במידה מוגברת של הגינות וזהירות, כולל הקפדה על זכויות החייב, מקום שמוקנות לו זכויות בדין. חובה זו אינה מתאיינת, אף מקום בו החייב נוהג בחוסר תום-לב ומפר את הוראות הדין. אכן, מצב כזה מאפשר ואף מחייב את המנהל המיוחד ואת בית המשפט לנקוט בסנקציות שמאפשר הדין בגין התנהלות כזו, אולם מן הראוי להזהר מלהגרר אחר הרצון "להשיב לחייב כגמולו", ואין לפגוע בו בדרך שאינה מוכרת בדין, כולל התנגדות גורפת לבקשות אשר דינן אינו בהכרח דחיה, וזאת חרף התנהלותו החמורה של החייב במישורים אחרים.
די אם אעיר, לענייננו; חרף טענותיו של המנהל המיוחד, הרי לא ניתנה החלטה גורפת של בית משפט זה, השוללת באורח נחרץ פניה למומחה. אכן, הדבר לא הסתייע או נמצא לא הולם במצבים כאלו ואחרים בעבר; כמו כן, נקבע באחת ההחלטות הקודמות, כי לחוות דעת שהגיש מומחה מטעם החייב, אין בנסיבות המקרה כל משקל אמיתי. אלא שמעשה בי-דין גורף בשאלת המומחה – אין; אי לכך, לא אוכל לקבל את טענת הסף שמעלה המנהל המיוחד בעניין זה.
על מנת להבהיר אחזור ואומר; אין בהעתרות בית המשפט לבקשה זו, למינוי מומחה משום החלטה לעכב כל בקשה או דיון אחרים התלויים ועומדים או קבועים לדיון בבית המשפט. לרבות הבקשה להדחת המנהל המיוחד, שהגיש החייב, והדיון בנושא יישום החלטת המאסר, וכל בקשה אחרת התלויה ועומדת.
אל לנו לשכוח, כי מאסרו של החייב (אשר יכול ויוטל עליו במסגרת בקשה אחרת, אשר אין לה נגיעה ישירה, ואין היא תלויה, בתוצאת הבקשה שבפני) אינו תכליתו של ההליך, אלא אמצעי גרידא; אף אם בשלב זה, הובהר והוכח (כפי שמפרט המנהל המיוחד, ובצדק) כי לא נמצאה כל דרך בכדי לאלץ את החייב להפסיק ולדבוק בגרסה שנמצאה שקרית, ולקיים את הוראות הדין, הרי שאין בכך בכדי לפסול פניה לחוות דעת, אשר יתכן ותשפוך על הפרשיה אור נוסף. זאת, כאשר המדובר לא במומחה שנשכר מטעם החייב, אלא במומחה בלתי תלוי – אשר יתכן אף יתכן, כי חוות-דעתו לא תועיל אלא להפריך עוד יותר את טענות החייב, ולהדגיש את אי-הסבירות שבגרסאותיו; לחלופין, יתכן דווקא כי חוות-הדעת עשויה אף לסייע למנהל המיוחד בגיבוש בדרכים לנסות ולשים ידו על המניות, וזאת חרף התנהלות החייב עצמו.
אבהיר, להסרת ספק; מינויו של המומחה, בשלב זה, לא נועד אלא כדי לספק "כלי עזר" למנהל המיוחד ולבית המשפט, ולסייע באיתור המניות. אין במינוי המומחה בכדי לשנות, וודאי לא בשלב זה, את הקביעות השיפוטיות בדבר אמינותו של החייב, ואין בה בכדי להתערב, להשהות או לסכל את החלטתי מיום 13.5.10, אשר בעקבותיה יתכן וישלח החייב בעתיד הקרוב למאסר. אין עסקינן אלא בקבלה – מסוייגת ביותר – של אפשרות לשפוך אור נוסף על הפרשה, באורח שיתכן ויסייע אף למנהל המיוחד עצמו. אך ברור הוא, כי כל עוד לא התקבלה חוות-דעת מצד המומחה המצדדת בעמדת החייב, עמדה במבחן ונמצאה אמינה, אין עסקינן אלא במסלול צדדי, נוסף, אשר בשלב זה אין לו כל השפעה ראייתית על התיק עצמו. וודאי שאין בו בכדי להפוך קביעות קודמות, או לאפשר לחייב לחמוק מישומן של החלטותי – כולל מאסר, היה ויוטל עליו בגין אי-קיומן.
כפוף לאמור לעיל, ואך ורק מטעמים אלו, אני נעתרת לבקשה ודוחה את התנגדות המנהל המיוחד.
אי לכך, הנני מחליטה למנות את ד"ר אירית חביב-סגל מרחוב אנדרסן 3 תל-אביב ליתן חוות-דעת אודות גורלן האפשרי של מניות החייב בחברת אמבלייז.
המומחית תתייחס בין היתר מפורשות גם לשאלות הבאות:
א.סבירות טענותיו של החייב על רקע הדרכים השונות להצפנת מניות במסגרת
מאבקי שליטה, עד כדי איבוד שליטתו – דה-פקטו - של בעל המניות עליהן,
תוך שאיננו יכול לאתרן.
ב.דרך השימוש בנאמנים (נומיניז).זאת, תוך הדגשה לענין דרכי הפיקוח עליהם ,כדי למנוע
סכנה של מעילה,או העברה בלתי מורשית לצדדי ג'.
כמו גם הפיכת הבעלים המקורי של המניות תלוי לחלוטין "רצונם הטוב " של הנאמנים